מידעון

פברואר 2021 מידעון חורף

חברים יקרים,

הפעם במידעון על הצלחתו של מיזם השיחות באנגלית start talking, התופס תאוצה ♦ על שיטתה המיוחדת של שרה רוטקופ הרמתי ללמד ילדים ערבים עברית באמצעות ציורים במחשב ♦ תמצית מחקרה של דר' עירית דיאמנט בעקבות השתתפותכם, המתנדבים, בסידרת ההרצאות: "אורח חיים בריא" - מה אתם חושבים על עצמכם ועל ההרצאות בנושא? ♦ על מתנדב מיוחד במינו, יעקב ברדה מיהוד ועוד מתנדבת מאשדוד, המלמדת עולים חדשים ♦ על רצונם של המתנדבים ומנהלי בתי הספר לשמור על קשר עם המתנדבים ♦ רוצים לשמוע משהו על המילה השגורה בפינו בימים אלה, "הקפסולה"? גם על זה תוכלו לקרוא כאן ♦ ולבסוף, דווקא בתחילת המידעון, הפינה החדשה שלנו - פינת הצלם החובב, המתגבשת לה לאט לאט עם נימוקים לבחירת הצילום.

המעוניינים לשלוח צילומים לפינתנו, נא לשלוח למייל: sprinzak@gmail.com,

צלמים חובבים מ"ידיד לחינוך"

במוזיאון תל אביב לאמנות - צילום בשחור לבן, צולם ממרום גרם המדרגות המוביל אל חלקו החדש של המוזיאון.

צילום: יצחק פלד ממודיעין

יצחק, גימלאי של חברת אלביט. עד הקורונה חנך תלמידים משכבת ו' בבית ספר אבני חן במודיעין מכבים רעות, באנגלית, כישורי חיים, ועברית. מעביר הרצאות בזום בתחומים רבים לתלמידים בבית ספר זה. וגם מלמד עברית עולה חדשה מבית הספר.

יצחק מעיד שצילם ממצלמת המכשיר הסלולארי שלו.

בצילום זה מתרחשת "תפיסת הרגע המכריע". זהו מושג בו מתרכזים כמעט כל האלמנטים של תוכן וצורה, שאותה הביאו אמני הצילום הקלאסי. בצילום נראית האישה העומדת להעלם עוד רגע מעבר לגבולות הפריים. יצחק ראה והבין את הסיטואציה, ותפס שרגע זה לא יחזור עוד לעולם, וצילם. יש כאן עוד שלל אלמנטים, העונים על הקריטריונים המקצועיים, כמו הסיבה שהביאה את הצלם להפוך את הצילום הצבעוני למונוכרומטי, ולהציגו בשחור/לבן - דבר המדגיש את הדרמה בצילום.

ירמי לז'ה, אמן ומעצב וצלם חובב והצוות הבוחר

מהן תוצאות מחקרה של ד"ר עירית דיאמנט בעקבות תשובותיהם של המשתתפים בהרצאות על "אורח חיים בריא", בקמפוס הדיגיטלי של "ידיד לחינוך"? / תקציר המחקר: דורון סוסליק

תשע הרצאות בנושא "קידום אורח חיים בריא", שניתנו ע"י מומחים בתחומם, התקיימו בקמפוס הדיגיטלי של "ידיד לחינוך". התוכנית כולה הועברה בזום. טווח הגילאים של המשתתפים היה בין 60 ל 80+, מרביתם בני 65-75.

משאלון המחקר עלה: כל המשיבים עוסקים בפעילות גופנית. מרבית בני ה 60-65 הצהירו שהם עוסקים בפעילות גופנית פעמיים בשבוע, בני

ה 75-80 כתבו שהם עוסקים בפעילויות גופניות שונות בין פעם, לשלוש פעמים בשבוע.

כשהתבקשו המשיבים להגדיר עצמם מבחינה בריאותית, בין הגדרת עצמי כחולה לבין הגדרת עצמי בריא, אף אחד לא הגדיר את עצמו חולה. בודדים מכל קבוצת גיל הגדירו עצמם כ"לא כל כך בריאים".

כשהתבקשו המשיבים לכתוב, מהם מקורות המידע שלהם בתחום "אורח חיים בריא", הסתבר כי המדיה בכלל, והאינטרנט בפרט, מהווים עבור אחוז לא מבוטל של בני 60-70 מקור מידע עיקרי, ולא הרופא. לעומת זאת, עבור המבוגרים יותר (בני 70 +) לרופא/ה תפקיד קצת יותר משמעותי בהקשר זה, אם כי גם כאן לאינטרנט ולמדיה תפקיד חשוב כמקורות מידע בתחום.

עוד הסתבר מתוך התשובות שניתנו, כי הנושא "אורח חיים בריא" קיים בשיח המשפחתי אצל 88% מהנרשמים.

לתקציר המלא של המחקר

ללמד עברית ילדים בכפר קאסם / שרה רוטקופ הרמתי

הלמידה נעשית במסגרת פיילוט חינוכי של שיתוף פעולה בין מיזם "תובנות בחינוך" לבין עמותת "ידיד לחינוך" בפתח תקוה.

איך אני מלמדת עברית לתלמידי כתה ה' בבית הספר אלגאזלי ?

ילדים לא אוהבים ללמוד. תנסו לשאול אותם: רוצים לשבת וללמוד או רוצים ללכת לים?

אף אחד לא יישאר בכתה.

אני למדתי, שכדי ללמד, אתה צריך להיכנס מכיוון אחר. רוצה ללמד X תיגש אליהם עם Y, וה- x יגיע מאחור – לא מלפנים....(יש לי ניסיון של שנים רבות). ביקשו ממני ללמד ילדים ערביים עברית. אז איך ? הנה:

בימים אלה, ימי הקורונה, אני מלמדת כמובן, בזום. ציירתי במחשב באמצעות צורות, כל פעם משהו אחר, מוכר, ו... ליד כל חלק מן הציור – כתבתי מהו, בעברית.

בתחילה, רק ציור, וכל ילד היה צריך ליצור ציור דומה לזה שאני עשיתי, אבל בצבע שונה, ולהסביר בעברית מה הוא צייר. בשלב השני הופיעו הכתוביות.

הראיתי לילדים ציור שציירתי, כאשר הוספתי לכל פרט בציור הסבר. הילדים, בבית, ולאחר מכן גם בכתה, יצרו את הציור (שזה חשוב להם מאד), והוסיפו את שמות הפריטים (שזה מאד חשוב לי..). הם היו גאים מאד בציורים שלהם, והם אוהבים אותם מאד. האמת – גם אני....

ארבעה מתוך הציורים הרבים בהם עוסקת שרה עם הילדים כאמצעי עזר ללימוד מילים בשפה העברית:

לצייר ולהבין: פרחים, עצים ורוח

לצייר ולהבין: שולחן עם כלים ועם אוכל

לצייר ולהבין: מטוס, טיסה ושמים

לצייר ולהבין: שעון ושעות

מיזם start talking של "ידיד לחינוך" הגיע גם לקבוצת מתנדבות בלונדון / צביה טולדנו

המיזם שמטרתו לסייע לתלמידים לשפר את האנגלית הדבורה, כבר מונה 130 מתנדבים בארץ ובאנגליה, הנפגשים מדי שבוע עם 220 תלמידים בזום, כך אומרת לנו יעל דבי,
רכזת המיזם.

"שמי רקפת וויס, מתגוררת בלונדון מזה 30 שנה, מפיקת סרטים ומורה לעברית בבית ספר תיכון יהודי פרטי. שמחתי להצטרף לפרויקט ולצרף אליו נשים נוספות בלונדון".

תשאלו, מה עניין לונדון למיזם start talking המתקיים עם מתנדבים מ"ידיד לחינוך" בארץ?

על כך מספרת רבקי גילה, רכזת המתנדבים בבאר יעקב: "החלטתי לספר על המיזם לבת-דודתי שגרה בלונדון", היא אומרת.

רבקי נדהמה מהתגובה שהתפרסמה בקרב הקהילה היהודית שם – כולם ציונים נלהבים. המיזם תפס תאוצה, וכעבור חודשיים התוכנית יצאה לדרך. נרתמו אליה 14 גברים ונשים ונוצרו קשרים עם בתי ספר ותלמידים. אצלם, בלונדון, נתנו למיזם שם אחר: so far .

למכתבה המלא של רקפת ולתגובת תלמידתה

עם עבר של מומחיות בתחום הכוויות, ממשיך יעקב ברדה מיהוד לעסוק בתחום, להרצות, לייעץ, גם ללמד מתמטיקה וגם להדריך בחורה דיסקלקולית לקראת הפסיכומטרי / פנינה עינב

יעקב ברדה הוא אח מוסמך, שעבד כל השנים בבית החולים שיבא ביחידה לטיפול נמרץ – כוויות. הוא הקים את היחידה לאחר מלחמת לבנון הראשונה, כשנוצר צורך בטיפול מהיר ומקצועי בנפגעי כוויות. ״העבודה היא קשה, פיסית ונפשית״, הוא מתאר. עובדים בטמפרטורה גבוהה בחדר הטיפולים, כדי שהנפגע לא יכנס להיפותרמיה, אולם צריכים ללבוש ציוד סטרילי שמכביד עוד יותר. הטיפול הוא ארוך, מספר שעות בדרך כלל, והניתוחים מורכבים, כולל הרדמה ואינפוזיות.

יעקב צורף לצוות מומחים בתחום הכוויות והפלסטיקה ב״אגף לשעת חירום״ במשרד הבריאות. הצוות עוסק במוכנות בתחום הכוויות, בהדרכת צוותים, ארגון ומלאי ציוד לשעת חירום. הוא שובץ בצוות חילוץ והצלה בעת אסונות של שריפה ורעידת אדמה בחו״ל, בעיקר במדינות נחשלות.

לאחר פרישתו התמקד בכוויות ילדים במחלקות הילדים בבי״ח שיבא, כי הרגיש צורך להמשיך וללוות את הנפגעים ואת המשפחות לאחר האישפוז.

כחלק מצוות תכנית מניעה ארצית בנושא הכוויות, יעקב עובר בבתיה״ס ברחבי הארץ ומרצה בנושא.

ב״ידיד לחינוך״ מתנדב יעקב בביה״ס ״במעלה״ ומלמד מתמטיקה לילדים הזקוקים לסיוע בכיתות ד׳-ה׳-ו׳. הוא גם ממשיך ומלמד שעורי עזר במתמטיקה לילדי עובדים בשיבא.

ועוד הוא גם עוזר במתמטיקה לבחורה מוכשרת, המוגדרת כדיסקלקולית. שאפילו קיבלה פטור מבחינת הבגרות במקצוע. כעת, כשהיא רוצה ללמוד באוניברסיטה, עליה לעבור את המבחן הפסיכומטרי. שלוש פעמים בשבוע יעקב מדריך ומלמד אותה לקראת הבחינה.

לכתבה המלאה

המעגל שסוגרת סוניה ציונס מאז עלייתה לארץ בתחילת שנות השמונים ועד להתנדבות עם עולים
חדשים באשדוד / רחלי פוקס משקובסקי

לפני כמה חודשים התקשרה אל סוניה ציונס המורה שרית מביה"ס "ארזים" באשדוד. הגיעו שני אחים עולים ממוסקבה, אמרה לה, אחד שובץ לכיתה ו, ואחד לכיתה א. הם זקוקים לעזרה מיידית בלימוד העברית. האם סוניה מוכנה לעזור? (שרית הייתה ממונה על הטיפול בתלמידים העולים עוד לפני תקופת הקורונה).

סוניה נענתה, ושתיהן התחילו ללמד את האחים בזום. בהמשך הצטרפו ללימודים אלה תלמידים עולים נוספים, אבל כיום שרית אינה פנויה לכך, כי היא מועסקת גם כמחנכת כיתה. לכן סוניה ,שנשארה לבדה, ביקשה ללמד תלמידים עולים בשעות אחר הצהרים בטלפון, כפי שנהגה לעשות לפני תקופת הקורונה כל השנים היא מעודדת את התלמידים העולים לקרוא ספרים לפעוטות על מנת לתרגל את העברית. היא גם נהגה להביא לביה"ס ולתת לתלמידים ספרים כאלה. עוד כשלמדה עברית באולפן בבואה לארץ הייתה קונה ספרים פשוטים בעברית ומתרגלת. "הלימודים באולפן לא מספיקים בשביל לעבוד", היא אומרת.

לכתבה המלאה

כמה מילים על המילה קפסולה / חנה הופר

...פתאום פקפקתי בכישוריי בהבנת מילים בלועזית, ולכן פניתי לגוגל, כדי למצוא פירושים למילה,

שיצדיקו את השימוש בה בשעה זו. האם כוונת ה"ממציא" הייתה לסגור את הילדים במעטפת, כמו שהתרופה סגורה בתוך הכמוסה?

מצאתי כמה שימושים למילה "קפסולה", למשל:

קפסולת חלל – חללית המשמשת להחזרת גופים לכדור הארץ.

קפסולת זמן – אמצעי מוגן להטמנת פריטים מזמן נתון, מתוך כוונה מוצהרת, שייפתח בתקופת זמן מאוחרת יותר.

קפסולת קפה – מארז קטן של קפה להכנת כוס קפה במכונת-קפה.

מלון קפסולות – מלון המציע לאורחיו אירוח בתאים קטנים, המיועדים לשינה בלבד.

ויש עוד ועוד, אך אף לא אחת, מתאימה למטרה שבה אנו משתמשים במילה זאת.

ולא יאומן, דר' אבשלום קור בא לעזרתי באופן בלתי צפוי.

ב"יום השפה העברית" שמעתי אותו מתרעם, בדיוק כמוני, על המילה קפסולות, במיוחד כשמתייחסים לילדים. הוא הציע את המילה "קבוצות" שהיא פשוטה ומתאימה למטרת השימוש, ומי שרוצה להשתמש במילה יותר מדויקת, יכול להגיד "פרודות". מפרידים לקבוצות את התלמידים, העובדים וכל ציבור אחר.

לדברים במלואם

הגעגועים רבים לבתי הספר ולתלמידים. כולנו משתדלים לשמור על קשר, ו"ידיד לחינוך" עוזרת
לתחושה הטובה / יפה חכמון

יש לי עיסוקים רבים ואין לי רגע דל, אך בכל זאת הגעגועים לתלמידים, לצוות החינוכי ולחברים מציפים אותי ביתר שאת, ואני מרגישה בחסרונם כמו רבים מאתנו.

אני מאמינה ביוזמה אישית, וכך יצרתי קשר עם אלירן נחום, מנהל בית החינוך רמב"ם בבאר שבע. המנהל שמח מאוד, הביע הערכתו כלפי המתנדבים וסיפר כי התגעגע מאוד. ניכר היה מדבריו, כי המתנדבים הם חלק חשוב מהנוף הבית ספרי. למען האמת, במשך התקופה הזו מדי פעם כתב, הודה ובירך. וגם יזם מפגש בזום. החלפנו ברכות, מידע וכמובן תקווה לחזור למערכת. כשכתבתי בווטסאפ הקבוצתי שלנו עם ביה"ס, היו אלירן וחנה חדאד, רכזת המתנדבים שלנו, הראשונים להגיב בעידוד ובמילה טובה.

יצרתי קשר גם עם מנהל בית ספר הבדואי אל סייד, בו אני מתנדבת. תגובתו הייתה דומה. מנהל בית הספר, מר חאפז, הודה על יצירת הקשר. "אנו מאוד מתגעגעים אליכם", אמר. "התלמידים נקשרו אליכם. עשיתם עבודה יפה. אנו נפגש בקרוב. ריגש אותנו לדבר איתך. מסרי ד"ש חמה לכולם". שוב ושוב אנו למדים על חשיבותה של התקשורת הבינאישית.

לדברים במלואם

בקמפוס הדגיטלי של "ידיד לחינוך"

בקמפוס ניתן למצוא הקלטות של מירב ההרצאות שניתנו בנושאים השונים.

ההרצאות הקרובות בחודש פברואר הן מפי עדינה בר שלום, כלת פרס ישראל על החברה החרדית, ודר' נריה בן שחר על יום בחיי אשה מקהילת האיימיש.

נמשכת סידרת ההרצאות של דר' אבי צפרוני: פותחים את החודש בראי פרשת השבוע והאקטואליה.

אל הקמפוס הדגיטלי

פינת חידת ההיגיון של מאשה -חידה מס. 10 (רמז: החידה קשורה למידעון הנוכחי) ⇦ לפתרון החידה

לתשומת לב: מתנדבים רבים כבר השתלבו מחדש במערך ההתנדבות, וחונכים תלמידים בלמידה מרחוק באמצעות הזום ובאמצעים דיגיטליים אחרים. תוך כדי העבודה עם התלמידים עשויים להתעורר צרכים ונושאים לבירור ולעדכון. ניתן לפנות אל המדריכים הר"מ ולתאם הדרכה פרטנית:

052-890-6941 מאיר קנטור (גם באנגלית) 052-337-8753 פניאל פליישמן

052-395-8837 אבי אזרד 052-890-6123ברוך היבנר

כתבות ומאמרים נוספים - באתר "ידיד לחינוך": http://www.yadidla.org.il/

הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת, כותרת עליונה (header): ירמי לז'ה, איורים: שרה רוטקופ הרמתי

מתפעל אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם יחד עם דב שורש

כל הכותבים, היוצרים והמשתתפים במידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך"