בשבוע שעבר חשף כתב גלי צה״ל, צחי דבוש, נתונים דרמטיים על זינוק של 43% בתוך 5 שנים במספר הדיווחים על הטרדות מיניות בצה"ל. הזינוק המשמעותי ביותר נרשם השנה, בשיאו של קמפיין מי-טו, שנותן את אותותיו גם בצבא (עלייה של 11% ב-2017). לפי הדיווח, בשנת 2017 נרשמו לא פחות מ-40 דיווחים על מקרי אונס בצה״ל. עוד דווחו 13 מקרים של ניצול יחסי מרות. 165 מקרים של מעשים מגונים. 263 מקרי הטרדה פיזית. 349 מקרים של הטרדה מילולית. וגם 63 מקרים של הצצה או צילום. 49% מהתלונות נגד חיילי סדיר ו-29% קצינים או נגדים.

אנו רואות בעליה במספר הדיווחים על הטרדות ופגיעות מיניות בצבא דווקא דבר מבורך, כיוון שהיא מעידה על עליה במודעות, ולא על התרחשותם של יותר מקרים. עם זאת, ברור כי הצבא חייב לנקוט כלפי הטרדות ופגיעות מיניות מדיניות של אפס סובלנות ולטפל בהם ביד חזקה. גם ההחלה של החוק האזרחי על פגיעות מיניות בצבא, חוק שעבר ביוזמת ח"כ מרב מיכאלי רק בשבוע שעבר, היא חשובה מאין כמוה, אך בסופו של דבר, הפתרון היחיד למיגור התופעה הנוראה הזו, הוא להתייחס לנשים כאל בנות אדם - לא פחות מזה.

אשת השבוע שלנו היא רחל קובו, האחות בת ה-58 ששוכבת עכשיו ב"אסף הרופא" אחרי שנדקרה השבוע בזמן שביצעה את עבודתה. בסוף השבוע חלה הידרדרות במצבה, ואנחנו מייחלות להחלמתה המלאה והמהירה ומקוות שהדין ימוצה עם התוקף.

90% מעובדי הסיעוד בישראל הן עובדות. בשביל שכר לא גבוה, בתת-תקינה ובתנאים איומים הן עושות עבודה שרובנו לא היינו מוכנים לעשות. כמו במקצועות "הצווארון הוורוד" האחרים – מורות, עובדות סוציאליות, סייעות בגנים – המדינה שולחת נשים לעשות את העבודה הכי חשובה והכי קשה שיש, ולא נותנת להן גב. ביותר מדי מקרים הנשים האלה משלמות את המחיר על מצבם של שירותי הבריאות, החינוך והרווחה ומסכימות, בשביל שכר מעליב ומתוך תחושת שליחות, לספוג את האלימות והייאוש של מי שהמערכות האלה לא מצליחות לתת לו מענה. האחיות שבתו השבוע בתגובה לאירוע הדקירה הנוראי, בתקווה למנוע את האירוע הבא. אנחנו עומדות מאחוריהן ומאחורי כל הנשים האמיצות שבחזית.