אם אינך רואה מייל זה אנא לחץ כאן
גליון מספר #5|  לגליונות הקודמים
יום רביעי, ד סיון תש"פ, 27 במאי 2020
/Pulseem/ClientImages/8268///a2ccdbec63ca4ff09caaaad0fb52e3d4.jpg
http://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/8268//%5C%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D%20(%D7%9C%D7%90%20%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A7)/%5Clogo_white.png
http://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/8268//%5C%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D%20(%D7%9C%D7%90%20%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A7)/%5Cheader.png

שלום לכם, כמה טוב להתראות שוב מעל דפי הידיעון.

התגעגענו אז קבלו הפעם ידיעון עמוס במיוחד. גם סגרנו פערים וגם הכנו טנא מלא הסל פעילויות וידיעות עבורכם.

בשעה טובה יש ממשלה בישראל ולמשרד הגיע שר חקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר, אשר היה ראש המועצה האזורית שער הנגב. בהיכרות רבת השנים עמו זכינו להיות שותפים לתכנית המיוחדת של מרחב שקמה בהובלתו. 

אנו מאחלים לשר הנכנס וצוותו הצלחה ומחזקים את ידיו לטובת חקלאות ישראל ולמען המרחב הכפרי.

הקורונה נחתה על כולנו בעיצומו של חורף וממש כעת השרב בעיצומו. כמעט 3 חודשים חלפו מאז נכנסנו למשטר של בידוד, ריחוק חברתי, הגנה מהידבקות, חופשה כפויה, עבודה מרחוק, והזום כמובן.
השיבה לעבודה ולשגרה כבר הופכת לעובדה, אבל בהחלט יש מה לשמר מתקופת הקורונה - הדיונים מרחוק שמאפשרים לקרוב ולרחוק להשתתף, ההכנה מראש לדיוני הזום שתוצאתם דיון ממוקד ותכליתי גם אם קצר, החיים נעצרו, הפיח נעלם, הכל לבלב ופרח, המים שצפו בערוצים והיה משהו בפסק הזמן הזה שלא יישכח.

את פסק הזמן הזה ניצלתי כדי לקדם את התהליך האסטרטגי במרחב הכפרי - "אסטרטגיה וחדשנות במרחב הכפרי". תקופת הקורונה נוצלה קודם כל לעריכת ראיונות עם אנשי מפתח בציבור הישראלי והייתה זו חוויה מיוחדת על רקע האקלים האוהד שנוצר בתקופת הקורונה לחקלאות המספקת תוצרת טריה, לחקלאים העוסקים במלאכה, למרחב הכפרי המספק אויר לנשימה.  


/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A%20%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99.jpg


במקביל, התנענו את העבודה בפגישות פנימיות עם הנהלת הרשות לתכנון תחילה ואחר מכן עם סמנכ"לים ומנהלי מחוזות ואגפים במשרד. את ההיערכות הפנים משרדית סיכמנו השבוע בסדנא בה נפגשנו במסיכות ובריחוק חברתי בה שמענו על אסטרטגיה, יזמות וחדשנות והתנענו את העבודה של שלוש קבוצות עבודה בהובלת מנהלי האגפים ברשות לתכנון.
התהליך יתמקד בשלושה נושאי ליבה - התחדשות כפרית, צמיחה כלכלית וניהול המרחב הכפרי. החדשנות תיבחן בכל נושא ונושא ותוצרי העבודה יכללו בנסף למסמך האסטרטגי - תכנית חומש לפיתוח המרחב הכפרי והקמת מועצה למרחב הכפרי בדומה למודל האירופאי העוסק בפיתוח הכפר. בשלב הבא של העבודה נצא לעבודה בקבוצות ולשיתוף הציבור.   

בחרנו להביא בפניכם הפעם קישור לכתבות בעניין הקורונה בהקשר הכפרי, מבחר של פעילויות ופרויקטים שהסתיימו, סקירה של נושא הרכישה הישירה של תוצרת חקלאית והרלוונטיות במיוחד לתקופת הקורונה, סקירה של פעילות החברה הבדואית בנגב וגם של גרעיני המשימה.

כל אלו הם ביכורים שהבשילו מתוצרת המרחב הכפרי בתמיכת המשרד ובניהול הרשות לתכנון. 

תקציב 2020 - 2021 בדרך ועל אף הקורונה והקיצוץ החזוי אנו מצפים לגבש תכנית עבודה משמעותית אם כי אתגרית. 
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A%20%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%201.jpg
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A%20%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%202.jpg


חג שבועות שמח!

קריאה מהנה! מוזמנים לכתוב למערכת, להעלות רעיונות, להגיב, להתייחס ולהיות שותפים לעשייה החשובה במרחב הכפרי.

/Pulseem/ClientImages/8268///_signeture.png
ד"ר רותי פרום אריכא 
מנהלת הרשות לתכנון

וירוס הקורונה והשפעתו על המרחב הכפרי  |   מבחר כתבות
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94%20%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99.jpg
המעבר מהעיר לכפר
תקופת ההסגר בבתים בעקבות משבר הקורונה, גרם לרבים לבחון את מרחב המגורים שלהם, את הנוף המשקיף מחלונם, גודל הדירה והיקפי 'הירוק' ברדיוס 100 המטרים מביתם. תקופה זו גרמה לרבים "לחשב מסלול מחדש" ולבדוק האם סביבת המגורים מביאה להם אושר. משפחות לא מעטות בישראל החליטו לנטוש את המרחב העירוני אל חיי הכפר, הרחק מצפיפות המחיה של יחידות הדיור הקטנות. במקביל, עצרה תקופת המשבר פעילות של עסקים קטנים ובכך העלתה לסדר היום את המרחב הכפרי; שכן, משבר הקורונה חידד את המסוגלות לעבודה מרחוק, הפחתת היוממות והתנהלות מבעד למסך המחשב – הזדמנויות למרחב הכפרי?


/Pulseem/ClientImages/8268///20200514_142931.jpg
גינה קהילתית בקיבוצים
הגינות הקהילתיות בקיבוצים, שבימי שגרה מהוות מקומות מפגש וחיבור לאדמה, מפתחות חשיבה מקיימת ואקולוגית, עוזרות להחזיר את שטחים חקלאיים שננטשו ויוצרות חוסן קהילתי.  בגינות הקהילתיות עובדים ביחד אנשים מדורות שונים- זקנים וילדים, יהודים, ערבים, דתיים וחילונים, סטודנטים וחיילים. במהלך משבר הקורונה קיבלו הגינות משנה חשיבות ומילאו תפקיד חשוב באספקת מזון ותעסוקה לתושבים הסגורים בבתיהם. לדוגמא, בקיבוץ עין שמר- בני נוער חילקו סלי ירקות טריים הישר מהחממה לוותיקי הקיבוץ. בקיבוץ גינוסר בשיא המחסור בביצים ניתן היה לראות תרנגולות מתרוצצות ומטילות ביצים.
/Pulseem/ClientImages/8268///3500.jpg
המעבר מהכפר לעיר
זה קורה בעיצומו של משבר הקורונה - אישה צעירה עברה ללונדון אחרי ילדות בכפר, מתוך משיכה לשפע התרבות, האוכל והחיים העירוניים; היא בוחנת את העיר מתוך כוונה לנסות ולמצוא מגורים בעיר  הגדולה. משבר המגפה רוקן את הרחובות מאנשים, נסגרו אירועי התרבות והמסעדות; ומנגד – הלך ועלה הביקוש לשטחים הפתוחים, חיפוש אחר נקודות מבט טובות להתבוננות על הרים ואוקיינוס; שאיפה לקהילה תומכת ולשקט ; כל אלה הובילו לתובנה כי יש בה חיפוש, כמיהה למאפייני המרחב הכפרי. הכתבת תוהה לגבי עתיד הערים לאחר שיעבור המשבר. זאת, במקביל לחשש ממשבר האקלים וזיהום האוויר; האם כל אלו ייגרמו להגירה מהערים למרחב הכפרי? הערכות מחודשת בכל הנוגע לאורח החיים? משמעות חדשה לקשר אל הטבע?  
http://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/8268//%5C%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D%20(%D7%9C%D7%90%20%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A7)/%5Cnew_kfar.png
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%20%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%99%20%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7.png

תכנית מתאר כוללנית למועצה אזורית 
דרום השרון | טובית שושן, האגף לתכנון ופיתוח הכפר

תכנית מתאר כוללנית הינה מסגרת תכנונית לפיתוח, לצמיחה ולחיזוק הרשות המקומית. מטרתה להתוות את מדיניות התכנון לטווח הארוך ולקבוע את אופן פיתוח הקרקע על ידי הגדרת ייעודיי קרקע ושימושים מותרים, כדוגמת תעסוקה, תעשיה, מסחר, תיירות, חקלאות ושטחים פתוחים.

רשות מקומית אשר יש לה תכנית כוללנית מאושרת, מקנה לוועדה המקומית שלה גמישות בתכנון וסמכויות גדולות יותר, וייתכן שבסופו של יום אף תקצר את זמני הליך התכנון. למרות שלא ניתן להוציא היתרי בנייה מכוחה של התכנית הכוללנית, היא קובעת מסגרת להכנתן של תכניות מתאר מקומיות ותכניות מפורטות בסמכות ועדה מקומית.

תכנית המתאר הכוללנית של דרום השרון הינה התכנית הכוללנית הראשונה שנדונה בוועדה מחוזית מבין כל המועצות האזורית בארץ לאחר תהליך תכנון בארבע השנים האחרונות. המועצה האזורית הסתייעה בתמיכה כספית מתכנית פיתוח הכפר של משרד החקלאות.

במועצה האזורית דרום השרון 31 יישובים - מצור נתן בצפון ועד מגשימים בדרום, מהם 20 מושבים וכפרים, 7 קיבוצים, 3 יישובים קהילתיים ומרכז חינוכי אוניברסיטאי ("בית ברל"). תחום המועצה משתרע על שטח של כ-94,000 דונם. המועצה גובלת עם 22 רשויות אחרות, בעיקר עירוניות, אשר "לוטשות עיניהן" לעבר שטחי החקלאות שבמועצה.

התכנית תגדיל את מספר יחידות הדיור במועצה מ-11,000   לכ-14,000 ותוביל להגדלת האוכלוסייה עד 45,000 תושבים 
עד שנת 2040.

הסוגיה העיקרית בהיבט החקלאי היתה הגדרת השימושים וזכויות הבנייה של השטחים החקלאיים: היכן יהיו השטחים החקלאיים ואלו מבנים חקלאיים ניתן יהיה להקים בהם ובאיזה היקף. הוועדה המחוזית דרשה לקבל סל זכויות בנייה כמותי מוגדר לכל הבניה החקלאית בעבור כל ישוב.

הרשות לתכנון ביחד עם מחוז מרכז בדקו ובחנו לעומק את הצרכים החקלאיים של כל יישוב במועצה ולאחר עבודה פרטנית ומעמיקה בנו מודל ליצירת טבלת זכויות המפרטת בעבור כל ישוב מה היקף הזכויות בעבור כל מבנה חקלאי, לסוגיו השונים.

משרד החקלאות ביקש להוסיף בהוראות התכנית מספר סעיפים אשר יאפשרו גמישות, לדוגמא:סעיף המאפשר העברת זכויות בין המבנים החקלאיים ומבני השירות החקלאיים השונים ועוד סעיף המאפשר תוספת זכויות בנייה עבור מבנים חקלאיים או עבור הלנת עובדים זרים בכפוף להמלצת משרד החקלאות ופיתוח הכפר ובהחלטת ועדה מחוזית, ללא צורך בהכנת תכנית חדשה. בקשה זו אושרה על ידי הוועדה המחוזית מרכז.

כולי תקווה כי אישור התכנית הכוללנית של המועצה האזורית דרום השרון שכוללת בתחומה מגוון רב של שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים בעלי ערכים סביבתיים, נופיים ואקולוגיים גבוהים תחזק את ההגנה על השטחים הללו ותאפשר את המשך העיבוד החקלאי בהם.
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%9E%D7%A4%D7%94%20%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA%20-%20%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA%20%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%AA.png
        המפה מתוך אתר האינטרנט של המועצה האזורית דרום השרון
 
גן משחקים קיבוץ בית ניר | מחוז נגב | מועצה אזורית יואב
/Pulseem/ClientImages/8268///img_20191230_1329263.jpg
/Pulseem/ClientImages/8268///img_20191230_1327331.jpg
בית ניר הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי הממוקם בחבל לכיש. גרעיני השומר הצעיר ייסדו אותו ב- 11 באוגוסט 1957 , בסמוך לחוות בוקרים.
כיום מוקמת בבית ניר שכונת בנים לקליטה לחברות, ובנוסף התבצעה הרחבה קהילתית למשפחות צעירות. אוכלוסיית הישוב עומדת על כ- 600
נפש. הפרויקט הינו בניית מגרש משחקים חדש בישוב שאינו משופע בגני משחק רבים. הפרויקט ישרת את תושבי הישוב הוותיקים והחדשים ומהווה שיפור לחזותו הכוללת ואף תמריץ משמעותי לקליטת התושבים נוספים.

הפרויקט זכה לתמיכה מתכנית פיתוח הכפר לשנת 2018.
עלות הפרויקט 472,041 ₪, סכום התמיכה 300,000 ₪.
 
שביל הרפתות קיבוץ לביא | מחוז עמקים | מועצה אזורית גליל תחתון
/Pulseem/ClientImages/8268///img_20200120_1142444.jpg
/Pulseem/ClientImages/8268///img_20200120_1147344.jpg

שביל הרפתות הינו שביל המתוכנן להעביר את ההולך עליו, בחוויה החקלאית של הקיבוץ. השביל מתחיל משער הכניסה לקיבוץ ועובר לאורך בתי המגורים והרפתות הישנות, צמוד למגדל  "הסילו" הישן, דרך חוות הסוסים ומגרש האימונים, אזור המלאכה של הקיבוץ והרפת הישנה. 
יחודיות השביל הינה כי מעמדת התצפית הפנוראמית שמעל הרפת ניתן לראות את מכלול הרפתות החדשות ואת מכון החליבה המשוכלל, כמו גם את התצפית הנופית הנדירה לרמת הגולן, לכינרת ובחורף לחרמון. בנוסף לכך בנקודת התצפית המתוכננת, אפשר לראות את מחוזות הקרב המפורסם של צלח א-דין והצלבני.

הפרויקט זכה לתמיכה מתכנית פיתוח הכפר לשנת 2015.
עלות הפרויקט 352,024 ₪, סכום התמיכה 211,214 .
 
שיפוץ מבנה חוגים טכנולוגיים | מחוז העמקים | מועצה מקומית קרני שומרון 
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%A2%D7%92%D7%A9%D7%93%D7%9B.jpg
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9E%D7%A8.jpg

המועצה המקומית קרני שומרון הינו יישוב קהילתי והוא מונה כ-600 משפחות ו-7,500 תושבים.
הפרויקט נועד לפתח מתחם להפעלת חוגים טכנולוגיים בדגש על בני נוער של היישוב. 
כך הפכו שני קראוונים למתחם חדשנות אטרקטיבי ואיכותי, המאפשר להציע למידה וחוגים טכנולוגיים עכשוויים בחללים עדכניים המשלבים ציוד חדשני המתאים לאופי הפעילות והחוגים.
הפרויקט כלל יצירת החללים המתאימים, עבודות חשמל ומיזוג, שיפור אקוטסטיקה, נראות ושיפוץ מרחבי שירות. 
כל זאת – במשולב עם שיפור החזית החיצונית המשקיפה אל הנוף של הוואדי הסמוך. המבנה נמצא בפעילות מלאה.

הפרויקט אושר לתמיכה במימון שהוקצה מכוח החלטת ממשלה 1561.
עלות הפרויקט 1,120,000 ₪, סכום התמיכה 750,000 ₪.
 
שיקום ושימור מבנה הסילו קיבוץ מגידו מחוז עמקים | מועצה אזורית מגידו 
/Pulseem/ClientImages/8268///img_20190328_1120503.jpg
/Pulseem/ClientImages/8268///img_20190328_1110021.jpg
מבנה הסילו בקיבוץ מגידו הוקם בשנת 1953 ובמשך עשורים שימש המבנה נאמנה את ייעודו. לאחר שברבות השנים הוחל בשימוש אמצעים אחרים
מתקדמים יותר החליט הקיבוץ על שימור המבנה בנוף הקיבוצי במתכונת חדשה וצעירי הקיבוץ יזמו הפיכתו לפאב.
כיום, בוצע שדרוג המבנה לשימוש ציבורי קהילתי עבור כלל הישוב, כל זאת – ע"י שימור אופיו המקורי של המבנה וזיקתו לנוף הקיבוצי הקיים.

הפרויקט זכה לתמיכה מתכנית פיתוח הכפר לשנת 2015.
עלות הפרויקט 416,700 ₪, סכום התמיכה 250,000 ₪.
 
מבנה הסנדלריה - חצר הראשונים כפר מסריק  | מחוז גליל גולן | מועצה אזורית מטה אשר
/Pulseem/ClientImages/8268///img_20191216_135235.jpg
כפר מסריק הוא קיבוץ בגליל המערבי שהוקם בשנת 1940, במרכז הקיבוץ קיימים מס' מבנים אותנטיים המיועדים לשימור. אחד מהמבנים הללו הינו מבנה הסנדלריה המשמש כמוקד משיכה תיירותי אשר מאפשר פעילות חוויתית לקבוצות ומשפחות. תכולות העבודה בפרויקט: שימור החלק הצפוני של המבנה, ייצוב קונסטרוקטיבי של המבנה באמצעות 
קורות פלדה, עבודות חשמל ומיזוג אוויר, שדרוג התצוגה והתערוכה כולל ריהוט, עבודות גינון והשקייה.

הפרויקט זכה לתמיכה מתכנית פיתוח הכפר לשנת 2015.
עלות הפרויקט כ- 464,250 ₪, סכום התמיכה 278,550 ₪.
/Pulseem/ClientImages/8268///1.jpg
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%A9%D7%9C%D7%98_%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%A8_%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%95_%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA.jpg
/Pulseem/ClientImages/8268///img_20191216_134055.jpg
 
אלון מורה מחוז העמקים | מועצה אזורית שומרון
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F2.jpg
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94.jpg2.jpg
היישוב אלון מורה הינו יישוב דתי במועצה האזורית שומרון שמונה כ-350 משפחות 2,000 תושבים.
הפרויקט שבוצע לשיפור חזות הישוב התמקד ב-3 מתחמים: לאורך הכביש הראשי - פיתוח מדרכה ותאורה;  גן שעשועים איכותי בגודל של 100 מ"ר הכולל הצללה ונגישות טובה ממגוון אזורי היישוב;  קישוריות על בסיס מדרכה המחברת בין מתחמים שונים בישוב במשולב עם מתקני משחק. חשיבותה של מדרכה זו היא בחיבור בין חלקי היישוב המאופיינים בטופוגרפיה מגוונת ועד כה היו מקושרים באמצעות כבישים. הפרויקט הוביל לשיפור הנגישות ומכאן הקהילתיות של הישוב על בסיס הליכה במרחב מוצל ומואר במשולב עם מתקני משחקים וגינון המוסיף למרחב הציבורי המקומי צמיחה מתאימה. תוצאות הפרויקט מרשימות והוסיפו מאוד לאיכות היישוב וחיי הקהילה.

הפרויקט אושר לתמיכה במימון שהוקצה מכוח החלטת ממשלה 1561.
עלות הפרויקט 1,875,000 ₪, סכום התמיכה 1,500,000 ₪.
 
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%AA%20%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7.png
מכירה ישירה של תוצרת חקלאית – האם פתרון בר קיימא לשיווק החקלאי או לתקופת הקורונה בלבד?
שי דותן | מנהל תחום בכיר כלכלה כפרית ותיירות

/Pulseem/ClientImages/8268///img-20200510-wa0012.jpg
/Pulseem/ClientImages/8268///img_4736.jpg
0
 Advanced issues found
0
 Advanced issues found
מכירה ישירה של תוצרת חקלאית התפתחה מאוד בתקופת הסגר שחווינו עם התפשטות הקורונה. המכירה הישירה פתרה מצד אחד בעיה של חקלאים ששיווקו לפני הסגר לשווקים הפתוחים למסעדות, אולמות אירועים וליצוא ועם סגירת אפיקי שיווק אלה עמדו בפני שוקת שבורה.
השיווק הישיר בזמן סגר הקורונה נעשה בכמה שיטות:
1.       מכירה בשער המשק בצורה של שלם וסע.
2.       חנויות משק שמוכרות גם מוצרים של חקלאים אחרים.
3.       משלוח כמות של סחורה לבנין/קבוצת בנינים בעיר וחלוקת התוצרת בין הדירים ע"י אחד מהם.
4.       אספקה ישירה של המוצר עד הדלת של הצרכן.
5.       יצירת סל מוצרים של מספר חקלאים ושיווק משותף של הסל. בדרך כלל ע"י חברות הפצה.
כמובן שבחלק מהשיטות שולבו קניות on line חלקם באתרים ותיקים וחלקם באתרים שהוקמו בימי סגר הקורונה.

מכירה ישירה של מוצרי חקלאות מקובלת בעולם לא רק בשגרת קורונה. חקלאים מוכרים ישירות לצרכנים ולמסעדות. המוצר החקלאי הטרי נמכר קרוב למקום הייצור ולקונה יש גם את חוויית הביקור במשק החקלאי, שקיפות של מקום וצורת הגידול, קשר בלתי האמצעי עם היצרן ובד"כ גם מחיר תחרותי.  צורה זו של מכירה נעשית בדרך כלל בחנויות משק, בדוכנים של שירות עצמי, בדוכן קבוע של חקלאי בשווקי איכרים ובהפצה של סלים ישירות לבית הצרכן.
מכירה ישירה מקצרת את שרשרת השיווק של המוצר ויכולה להשאיר בידי החקלאי תמורה גבוהה יותר מדרכי השיווק האלטרנטיביות המתקבלות ותורמות באופן מידי להכנסת המשק.
תוצר לואי של המכירה הישירה הוא הקשר הבלתי אמצעי בין המגדל לצרכן, הכרת החקלאות ע"י הקונים מהעיר הבנה של תהליכי הגידול והייצור החקלאי, וקרוב הצרכנים למורכבות של גידול חקלאי.

פן נוסף של המכירה הישירה, שכמובן לא יכול לפעול בימי סגר קורונה, הוא הקטיף העצמי. בקטיף העצמי במשק החקלאי נוסף למוצר החקלאי שנקנה לשימוש בבית קיימת חוויית הקטיף והעבודה החקלאית וההכנסות, בנוסף להכנסות מקנית המוצר עצמו, הן ההכנסות מדמי הכניסה – חקלאות תיירותית. הקטיף העצמי כמו גם המכירה הישירה מאפשרים למשק הקטן והבינוני שנדרש להגדיל מדי שנה את הייצור כדי לשמור על מקומו בשוק להישאר משק משפחתי (קטן או בינוני) ולהשלים את ההכנסה מהחקלאות בהכנסה מהשיווק הישיר והחקלאות התיירותית. הקטיף העצמי ומרכזי המבקרים של חקלאות תיירות ליד ענפי המשק השונים משלימים את חוויות המבקר בכפר ונותנים לו הצצה אל החקלאות.
הן באיחוד האירופי והן בארצות הברית רואים חשיבות רבה בשיווק ישיר ובקטיף עצמי במשקי החקלאים.

האיחוד האירופי ערך סקר לפני יותר מעשור כדי לבדוק בכמה משקים במדינות השונות לפחות 50% מהתוצרת נמכרת במשק ומצא שבחלק מהמדינות מדובר בכ 20% מהמשקים. העבודה המליצה לאיחוד לתמוך במכירה ישירה של החקלאים. מצ"ב קישור למסמך:

דוגמה אחת מארה"ב היא מאוהיו בה ניתנת הדרכה מיוחדת לחקלאים כדי לעודדם למכירה ישירה.

ובמדינת אורגון, סקר שערך שרות ההדרכה של אוניברסיטת אורגון על אגריטוריזם במחוז, מסקר זה אנו למדים בין השאר שהמכירה הישירה נחשבת בארה"ב כחלק מהתיירות החקלאית.

בימים אלה, שאני מקווה שאנחנו כבר בתחילת "היום שאחרי" מגפת הקורונה, אנחנו צריכים לרכז מאמץ על מנת לתת לחקלאים כלים שיווקיים שיסיעו להם לשקם ולפתח את המשקים.

המאמץ בתחום זה צריך להתרכז בשני ממדים:
האחד סיוע ליזמים בהרחבת הידע, המיומנויות והיכולת כדי שיוכלו להענות לגידול במכירה הישירה והשני מהלך ממשלתי של שת"פ בין משרדים להקלת הרגולציה התכנונית והליכי הרישוי על מיזמים של עיבוד תוצרת חקלאית, קטיף עצמי ומכירה ישירה.
/Pulseem/ClientImages/8268///e893c9b179664fb7a422534dba4334b4.jpg
/Pulseem/ClientImages/8268///27a30b9a3a2c4eee8a2720e08281f698.JPG
http://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/8268//%5C%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D%20(%D7%9C%D7%90%20%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A7)/%5Cnew_negev.png

מיזם משותף בין עמותת סיראג' למשרד החקלאות לעידוד תעסוקה בענף תעשיית ההייטק
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%962.jpg
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%96.jpg
מספר העוסקים במקצועות ההיי-טק בקרב המגזר הבדואי הוא קטן במיוחד. המצטיינים של החברה הבדואית הולכים ללמוד את מקצעות הרפואה, בעיקר בחו"ל, ומדירים כמעט לגמרי את רגליהם ממקצועות ההיי-טק. עשרות בודדות של סטודנטים בדואים לומדים את מקצעות STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) באוניברסיטאות ובמכללות. בשנת 2016 למדו כ-3.7% מהמגזר מהתלמידים במגזר הבדואי מתמטיקה לבגרות ברמה מוגברת, כ-2.4% למדו פיסיקה וכ-0.9% למדו מדעי המחשב.
הפער הדיגיטלי המובנה הקיים בחברה הבדואית, היעדר תשתיות וגם שלל סיבות חברתיות-תרבותיות הם חלק מהגורמים לכך. פער דיגיטלי הוא סוג של אי-שוויון חברתי וכלכלי, הבא לידי ביטוי בהבדלים בין אוכלוסיות שונות בכל הנוגע לנגישות, כישורים, התקנים, תקשורת או מיומנויות לשימוש בטכנולוגיות חדשות. (גיל-פרץ, 2016) בחברה הבדואית בישראל ישנו שילוב של נגישות נמוכה לטכנולוגיה ורמת אוריינות דיגיטלית נמוכה, שמוביל לחשיפה מצומצמת לטכנולוגיה. בנוסף, הבדואים לא תופסים את תחום ההיי-טק כתחום רווחי, וזאת לעומת תחום הרפואה, הוראה ועריכת דין. החברה הבדואית נשארה במקרים רבים מחוץ לשיח ומחוץ לליבת התעסוקה בישראל בכלל ובתעשיית ההיי-טק בפרט. בנוסף לסיבות השונות שהוזכרו קודם, הבדואים הבודדים שמצליחים לרכוש השכלה גבוהה במקצועות הטכנולוגיים מוצאים עצמם במקרים רבים מחוץ למקצוע בגלל דעות קדומות ושיטות הגיוס של חברות טכנולוגיה (קוריאל, 2017). 
החברה הבדואית מכוונת את הצעירים למקצועות כמו רפואה, רוקחות וכדומה, בהן סיווג ביטחוני אינו נדרש וכן קיים ביטחון תעסוקתי גבוה משום שמדובר במגזר הציבורי. התפישה היא שבמקצועות היי-טק, הלימודים האקדמיים קשים ולאחריהם – העבודה אינה בטוחה, ובנוסף לכך שבשל מיעוט העוסקים במקצוע, אין מודל לחיקוי בתחום הטכנולוגי עבור הנוער הבדואי. כל אלה גורמים לצעירים הבדואים שלא לפנות למסלול של תעסוקה במקצועות ההיי-טק, גם אם למדו מתמטיקה ומקצועות מדעיים ברמה מוגברת בתיכון. (חרותי-סובר, 2017) קיימות תכניות ממשלתיות לשילוב האוכלוסייה הבדואית אך תכניות אלו אינן מתאימות לשלב הנוכחי של רמת המודעות, המוכנות והבשלות של החברה הבדואית לתחום ההיי-טק ולהשתלבות בו.

עיקרי התכנית:
א. הכשרה מקצועית (OJT) – הכשרת האקדמאים לעבודה בתעשיית ההייטק במשך שלושה חודשים.
ההכשרה תכלול הקניית מיומנויות טכנולוגיות קונקרטיות בצורה מעשית יחד עם רקע תיאורטי נדרש. יושם דגש על פיתוח יכולות אישיות ללמידה עצמית ולהתמודדות עם אתגרים טכנולוגים.
ההכשרה תבוצע בארבעה מחזורים, בני חמישה משתתפים, על מנת להבטיח הכשרה יסודית ומעמיקה וליווי אישי לכל משתתף. אנו צופים כי הכשרה בתנאים אלו חשובה להצלחת התכנית כולה.
בתוכנית זו מקבלת הקבוצה הכשרה מאוד אינטנסיבית בטכנולוגיות חדשניות. בסיום ההכשרה הקבוצה מציגה פרויקט בתחום הרלבנטי .
ב. פעילויות חשיפה – במסגרת המיזם, תבצע עמותת סיראג' פעילויות לטובת הגברת המודעות בחברה הבדואית לאפשרויות התעסוקה בתעשיית ההייטק ולהגברת ההתעניינות של מועמדים פוטנציאלים בהשתלבות בענף. לטובת השגת מטרות המיזם, הפעילויות יעשו בקרב שתי קבוצות אוכלוסייה רלוונטיות:
1. קהל מושמים פוטנציאלי – תלמידי תיכון, סטודנטים ובוגרים בעלי פוטנציאל להשתלבות עתידית בתעשייה;
2. שינוי התפיסה לגבי התעשייה בקרב החברה הבדואית – מנהיגים ומובילי דעה בחברה הבדואית, מורים והורים
ג.  מחקר והערכה במהלך השנתיים בהן יפעל המיזם, תפעיל העמותה כלי למדידה והערכה של התכנית והישגיה. המחקר יעשה שימוש במודלים לוגיים אשר יותאמו למדדי ההצלחה שיוגדרו על ידי השותפים למיזם. 
 
סטארט אפ נגב הראשון בחברה הבדואית
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%A0%D7%92%D7%91.jpg

לראשונה בישראל, משרד החקלאות בשיתוף עמותת "ארץ עיר", יק"א, כי"ל, קרן טריגובוף, מכללת ספיר, עמותת מונא ועמותות מרכז טכנולוגיות עתידיות מביא את הסטארט-אפ לנגב!  
מאיץ Startup negev  נגב הינה תכנית לפיתוח יזמות טכנולוגית במגזר הבדואי המאפשר ליזמים ויזמיות מהחברה הבדואית לפתח סטרטאפים טכנולוגיים.  המאיץ אשר יעסוק במיזמים טכנולוגיים בתחומים שונים, תעודד את הצעירים הבדואים להיכנס לעולם הטכנולוגי של המאה ה-21, ולהשתלב בתחום. שילובם בתחום עתיד לענות על צורכיהם, ולהביא ליצירת מקומות עבודה חדשים ולקליטתם בהם.באמצעות התוכנית לחשוף בפני צעירים את העולם הטכנולוגי והיזמי ולעודד העמקה בתחום. תוכנית זו תסייע ביצירת מקומות עבודה מגוונים וחדשים בקהילה הבדואית ובוגריה יהיו מודל לחיקוי בקרב צעירים אחרים.
למאיץ מספר שותפים : מ.ט.ע, משרד החקלאות ,כי"ל , קרן יק"א, מכון טריבוגף -סוויץ , ארץ עיר ומרכז יזמות ח"י בספיר, הגוף המפעיל הינו מונא חלל לשינוי אשר מנהלת את המאיץ בפן בניהולי והפדגוגי .
במאיץ 25 משתתפים יהודים ובדואים מהיישובים תל שבע, רהט, ביר הדאג, בעלי זיקה טכנולוגית ויזמית השואפים להשתלב בעולם ההייטק, המשתתפים והמשתתפות  מחולקים לשמונה צוותים כאשר לכל צוות יוצמד מנטור צמוד ולהערך לקראת פיתוח הרעיון  והיוזמה אותה הם מעוניינים  לקדם , בסיום המאיץ יתקיים DEMO DAY   ושלושת הצוותים הזוכים יזכו בסכום של 50000 שח לטובת קידום היוזמה וימשיכו לקבל לווי צמוד במשך רבעון שלם לאחר סיום המאיץ.
במאיץ אנו נותנים דגש  על מיקוד בתהליך הרעיון על שלביו השונים  תוך פיתוח המיומנויות והקנייה כלים לפיתוח יזמות המשך,  בניית מסורת חדשנית של יזמים ויזמיות בקהילה הבדואית, והערכות לפתיחת מחזור ב' באוקטובר הקרוב. במאיץ אנו  ממקדים את המשתתפים בתהליך הפיתוח  הרעיון ואבני הדרך בשילוב מיומנות תמצות תכלול הצגת רעיון והצגת הסיפור האישי.
להלן מס פרויקטים נבחרים של צוותים המשתתפים במאיץ .
1.       ניטור גמלים במרחב בציבורי – בניית תשתית תקשורתית אשר תתריע על כניסת גמלים למרחב הציבורי ותתריע במקרה של סכנה.
2.       מניעת תדלוק שגוי – תדלוק אשר יתריע במידה וסוג הדלק אינו תואם וימנע בעיות מכניות
3.       אפליקציה לימודית חוויתית בדגש  על ליקוי למידה והפרעות קשב- יזמית יהודייה  ויזם בדואי בעלי משפחות.

אין ספק שהתכנית החדשה, תביא לתחילתו של עידן מנהיגות טכנולוגית צעירה גם בחברה הבדואית, תסייע בחשיפת העולם הטכנולוגי בפני החברה כולה. מתוך כלל המשתתפים בתחרות, כ-80% יסיימו אותה בהצלחה ויעסקו בתחום. במסגרת התכנית, משרד החקלאות והשותפים הנוספים יכריזו על פתיחתה של התכנית  הסטארט-אפ, כך שהמיזמים הזוכים בתחרות יקבלו תקצוב תמיכה של כ-30,000 ₪ עבור המיזם שברצונם לקדם. עם פתיחתו של התכנית , יינתנו למתמודדים הכלים הראשוניים לפיתוח קריירה בתחום, כגון: חלל עבודה חדשני ומתקדם במרכז סוויץ , ליווי של גורמי מקצוע מהתעשייה שיהוו "מנטורים" עבורם לאורך כל הפרויקט ועוד.

תעסוקת נשים בדואיות  - מיזם משותף משרד החקלאות וינאביע  
/Pulseem/ClientImages/8268///img-20200518-wa0006.jpg
/Pulseem/ClientImages/8268///img-20200518-wa0005.jpg
מיזם החקלאות הוא מיזם משותף עם הממשלה, אותו מובילה ינאביע במטרה לאפשר השתלבות נשים בדואיות בתחום החקלאות, תוך הבטחת תנאי הועסקה הוגנים ויחס עבודה מכבד. 

המיזם פותח ושודרג על בסיס פיילוט שהופעל בשנה שעברה אשר נעשה בשותפות עם חממות כהן והשומר החדש.
מודל העבודה מבוסס על איתור חקלאים גדולים שיכולים להעסיק קבוצה גדולה של נשים, ולתקופה העסקה ארוכה מבחינת חודשי השנה. 
חקלאים המסכימים לשיתוף פעולה עם ינאביע ומסכימים לתנאי העסקה על פי חוק חותמים איתם הסכם ומקדמים שיתוף הפעולה.

פוטנציאל התעסוקה של נשים בדואיות כיום הוא של כ- 18,000 נשים. ההערכה שלנו שלדוגמא עובדות בחקלאות בין 500-1200 נשים בחודש – תלוי עונה, ביניהן בחממות כהן מועסקות כ- 300 נשים בדואיות. יותר מ- 80% מהן  עובדות ב"עבודה שחורה" באמצעות ראיסים (קבלני כוח אדם) ללא תנאים סוציאליים ובתעסוקה לא ישירה ולא מכבדת. יותר מ- 50% מהנשים שמתאימות לעבודה הינן מעל גיל 35 וברובן המוחלט אימהות. יותר מ- 70% מהנשים שמתאימות לעבודה הינן ללא תעודת בגרות ו/או 12 שנות לימוד ומכאן שאפשרויות התעסוקה הפתוחות בפניהן הן מוגבלות ביותר עד לא קיימות כלל. המצב הזה חריף עוד יותר לנשים שגרות בישובים קטנים עם מגבלות של תחבורה.
מיזם ינאביע הוקם בהובלת ד״ר מוחמד אלנבארי על מנת לצמצם פערים חברתיים וכלכליים, למנף ולמקסם את השינוי הלינארי הנוכחי אותו מובילה הממשלה במסגרות החלטות הממשלה 922 ו2397 בקרב החברה הבדואית לכדי שינוי אקספוננציאלי בר קיימא.  
הנחות היסוד המלוות את ינאביע הן שעל שינוי בר קיימא לצמוח מתוך החברה הבדואית, ולרתום את כישרונה ויצירתיותה של החברה לטובת השינוי, יש ליצור מעגלי אמון בין מובילי המיזם, החברה הבדואית והממשל המקומי והמרכזי. וששינוי אמיתי יכול להתפתח רק אם החברה הבדואית תתאחד ותפעל באופן מתואם ללא מחסומים שבטיים או אזוריים. 

http://www.pulseem.com/Pulseem/ClientImages/8268//%5C%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D%20(%D7%9C%D7%90%20%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A7)/%5Cnew_planning.png

הגרעינים המשימתיים 
בני פרינץ ראש מטה מועצת הקבוצות והקהילות המשימתיות בישראל


"אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי"
את המשפט הזה הכרנו כולנו- פעם היו ביצות לייבש, פעם הייתה ציונות- היה בשביל מה לקום בבוקר... אבל מה נשאר? מה מהווה המשימה הציונית חברתית של היום?

הכותרת הזאת מהווה את התמצית של הסיפור של הגרעינים המשימתיים- נכון, היה שמח לפני שנולדנו ואפילו הדור הקודם לחם קשה להקים פה מדינה וחברה- אבל עדיין יש סיפור שלם שצריך לספר ועדיין יש מקומות שצריך להיות בהם- המלאכה לא הסתיימה.



אז מי הם בעצם הגרעינים המשימתיים?
המכנה המשותף הוא אחד- קבוצת אנשים שמקיימת פעילות- חלקה ממומנת וחלקה בהתנדבות, שמגיעים לעשות שינוי ביישוב קיים. מדובר באנשים שבוחרים את העשייה החברתית וההתנדבות כדרך חיים. לא עוד משימה של שלב כזה או אחר בחיים, אלא באנשים שהפכו את הגרעין המשימתי למשימת חייהם. והדבר המדהים בכל הסיפור הזה הוא שהמפעל של הגרעינים המשימתיים הוא מגוון ומגיע מכל חברי החברה הישראלית! יהודים, דרוזים ובדואים, גרעינים תורניים וגרעינים חילונים פלורליסטיים, בוגרי תנועות הנוער וקהילות של בני מקום- כולם שייכים לאותו מהלך ייחודי של בניית גרעיני משימה של צעירים וצעירות שלוקחים אחריות ומשנים את החברה הישראלית.

/Pulseem/ClientImages/8268///img-20200514-wa0000.jpg

כשהתחילה הקורונה הבינו חברי הגרעינים המשימתיים שזו שעתם לקחת אחריות ולתמוך בכל האנשים והמשפחות שמצאו את עצמם במצוקה. חברי הגרעינים הפכו להיות מוקד של התנדבות, כאשר חלק גדול מחברי הגרעינים מתנדבים במגוון עצום של פעילויות.
ארגוני מתנדבים לא חסרים במדינת ישראל. וטוב שכך. אבל הייחוד בפעילות של הגרעינים המשימתיים הייתה בהיותם בנויים על תשתית של קהילה שמתבססת במקום. לא עוד אדם אלמוני שיוצא לעזור לאדם פלמוני, אלא השכן שקונה מזון ותרופות לשכנה הקשישה, והמתנדבת שגרה בבניין קומות שמטפלת בכל הבעיות שצצות באותו בניין.
מועצת הקבוצות והקהילות המשימתיות, כארגון הגג של רשתות ויזמי הגרעינים המשימתיים, ניהלה מהלך של שינוי דרמטי בצורת הפעילות של הגרעינים המשימתיים והובילה את המהלך לניצול ייחודם וכוחם לטובת טיפול במשבר.

הגרעינים המשימתיים הפכו בן רגע לארגונים המטפלים בזוויות שונות הקשורות למשבר הקורונה- התנדבות בקניית מזון ותרופות, שיחות טלפון להפגת בדידות, הקמת שמרטפיות לילדי עובדי בתי החולים, יציאה מאסיבית להתנדבות בחקלאות, שינוע ציוד ועוד.
מעבר למשימות אלו הפכו הגרעינים המשימתיים למארגני צח"ק. צוות חרום קהילתי. צוות זה פועל בכל שכונה ועיר ולוקח על עצמו טיפול בסוגיות קהילתיות "קטנות"- מיפוי של תושבי השכונה, בדיקת מצב וצרכים של כל תושב ומשפחה וסיוע בעזרה ופתרונות לכל נזקק. פעילות נוספת שמפעיל הצח"ק עסקה בחיזוק המרקם הקהילתי בתקופה קשה. התובנה, שיחד עם חשיבות העשייה והעזרה למי שצריך, חובה לחזק את הקשרים הקהילתיים, הייתה הפנס שהאיר את הדרך. מפגשי קהילה בזום, סרטוני הדרכה, פעילויות לילדים, משחקים משפחתיים ועוד- הכל דרך הזום והכל כדי לחזק את המושגים הקהילתיים- דווקא בעת משבר.

במשבר הקורונה פעלו חברי הגרעינים המשימתיים ביחד עם תושבים רבים והצליחו להפעיל כ28,000 מתנדבים בתחומים שונים ומגוונים!
התשתית הייחודית שצמחה במפעל הגרעינים המשימתיים, הליווי, ההדרכה והתקצוב של אנשי משרד החקלאות, ותחושת המחויבות העצומה- עזרה לכולנו לפעול ולעשות טוב במהלך המשבר!



"זה לא מתאים לכולן": הנשים שבחרו לעבוד בחקלאות 
/Pulseem/ClientImages/8268///458ebc5fa1d74d808ab8fbfc772ccd7c.jpg
אחד האתגרים המרכזיים בחקלאות הוא משיכת חקלאים צעירים לעסוק בתחום בייחוד בעולם בו יום העבודה מבוסס על סביבה משרדית. החקלאות אינה 'עוד עבודה' היא אורח חיים והעיסוק בחקלאות מציע עולם ערכי אחר. הכתבה עוקבת אחר נשים צעירות שבחרו לעזוב קריירה ולהשתלב בענפים חקלאיים, עבורן האדמה אינה לכלוך אלא הגשמת חלום. במציאות המשתנה של היום כניסה של צעירות וצעירים לחקלאות היא אתגר ומקור לחדשנות מתמדת.
 
 
The professional status of rural women in the EU
   
מחקר של האיחוד האירופי שפורסם במאי 2019 בחן את מצבן של הנשים בקהילות הכפריות ואת מעמדן הכלכלי.
מהמחקר עולה כי מספר הנשים שעוזבות את האזורים הכפריים באירופה גבוה ממספר הגברים וכך נוצר חוסר איזון דמוגרפי שפוגע בהתפתחות הכלכלית והחברתית באזורים אלו.
מעבר לכך, המחקר מציין כי נשים ונערות מהוות את המרכז של משקי הבית בקהילות כפריות, ותורמות רבות לשיפור הפרנסה והרווחה הכלכלית 
אך לעיתים קרובות תפקידן לא זוכה להערכה והתייחסות מאחר והן משתתפות בכלכלה הכפרית באופן בלתי פורמלי ולכן קשה להעריך את תרומתן למרות שהיא משמעותית.
במסגרת המחקר נבדקו ובוצעו השוואות בין מדינות שונות מבחינת שעורי תעסוקה כפרית בקרב הנשים – באופן פורמלי או לא-פורמלי בדגש על הבדלי שכר, אחוז העצמאיות או המנהלות וכו'.
אחת המסקנות החשובות של המאמר היא שכיום אין בתכניות לפיתוח הכפר התייחסות או דגש מגדרי; לאור ממצאי המחקר נראה, יש מקום לפתח תכנית לחינוך והכשרת הנשים במרחב הכפרי בדגש על הכנת תכניות עסקיות, פיתוח מיומנויות מנהיגות, הנהלת חשבונות וכלים נוספים שיסייעו בצמצום הפערים המגדריים ויורידו את שעורי הגירת הנשים מהמרחב הכפרי.

 
http://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/8268//%5C%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D%20(%D7%9C%D7%90%20%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A7)/%5Cartboard%2018%20copy%2011@2x.png
http://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/8268//%5C%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D%20(%D7%9C%D7%90%20%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A7)/%5Cartboard%2018%20copy%209@2x.png
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA19%20(800x798).jpg
צילום: דבורת התבור, שדמות דבורה 
מועצת הדבש מזמינה לחגוג את חג השבועות עם דבוראי ישראל במכוורות ברחבי הארץ ולציון יום הדבורה הבינלאומי בהתאם לתקן 'התו הסגול'- 20-30.5.2020.
המכוורות ילבשו חג ויקיימו פעילויות מרתקות להכרת ענף הדבש והדבורה, בהתאם לתקן 'התו הסגול' ומזמינים למפגש עם הדבוראים, לטעום דבש, לחוות וללמוד על עולמן הקסום של הדבורים ועל חשיבותה של הדבורה בהאבקת פרחי ירקות ופירות ההופכים למזון מן הצומח.
לפרטים נוספים באתר מועצת הדבש - http://www.honey.org.il/  
 
קטיף דובדבנים ביער - מושב מעון  

בתאריכים 15.5-5.6.20 במושב מעון שבחבל יתיר, יתקיים קטיף הדובדבנים המסורתי. השנה, בעקבות משבר הקורונה והנחיות משרד הבריאות, הקטיף יהיה מותנה ברישום מראש, כאשר לכל משפחה יוקצב שעה וחצי בלבד במטע.
 
שבועות בגולן -פעילויות ואטרקציות תיירותיות 

חג השבועות הוא הזדמנות נהדרת לצאת לטייל בנופיו הקסומים של הגולן  וליהנות מאטרקציות ופעילויות מיוחדות לחג: ביקור במחלבה,  גבינות ויין,  משחק משפחתי במרחב בריחה ברוח החג,  פריחת הלבנדר,  טיול עששיות, טיול ג'יפים, קטיף דובדבנים ועוד..
כל האטרקציות הותאמו לתו הסגול ופועלות על פי הנהלים 

/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%99%D7%A7%D7%91_%D7%90%D7%A1%D7%A3_%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%93%D7%9D_%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9F%20-%20%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7.jpg
יקב אסף ועדיקה כפר היין קדם, צילום:לידור שוקרון
 
עמותת תיירות גליל מערבי שמחה לבשר על התחלת חזרה לשיגרה ומזמינה את כולם לקחת חלק בביכורי שבועות .
/Pulseem/ClientImages/8268///gen-press-countrysidemap_thumbnail-720x458.jpg
האזורים הכפריים אליהם מתייחסת התערוכה (יחצ)

בלי שום קשר לאדריכלות: רם קולהאוס מוביל תערוכה בגוגנהיים   


קולהאס, אדריכל שמזוהה מאוד עם בניין ערים, בחר להציג תערוכה מקיפה המתייחסת לשאר העולם - האזורים הכפריים המכסים כ-98% משטח כדור הארץ. בעידן שבו קיימות עומדת בראש סדר היום, נפתחה במוזיאון הגוגנהיים בניו יורק התערוכה Countryside, The Future העוסקת בעבר, בהווה ובעתיד האזורים הכפריים בעולם. התערוכה היא פרי של חמש שנות מחקר מפרך בעקבות דו"ח שפרסם האו"ם ביוני 2014. הדו”ח מציין שרבים מתושבי העולם נוהרים אל תוך הערים ושניהול אזורים עירוניים, הפך לאחד מאתגרי הפיתוח של המאה ה-21. כתוצאה מכך, לפי הדו”ח, העולם מתמקד בקיימות עירונית ובכל הבעיות הנובעות מכך ונוטה לא רק להתעלם מהמחצית השנייה של אוכלוסיית העולם המתגוררת עדיין בתנאים כפריים, אלא גם מהאתגרים בפניהם הם עומדים ובפתרונות המודרניים, המרתקים והחדשניים שכבר פותחו ושיש עוד לפתח שם.

(LEGIT המגזין לאדריכלות עיצוב ונדל"ן )
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%AA-countryside-the-future-exh_ph-16-720x405.jpg
Countryside, The Future (יחצ)
/Pulseem/ClientImages/8268///laurian-ghinitoiu-courtesy-amo-191-720x480.jpg
צילום: Laurian Ghinitoiu 
http://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/8268//%5C%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D%20(%D7%9C%D7%90%20%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A7)/%5Cbulb.png
0
 Advanced issues found
בישיבת המועצה הארצית מיום 12.5.20 התקיים דיון על התכנית האסטרטגית שמוביל מינהל התכנון. בין מטרות העל שהוצגו נקבעה בין היתר המטרה הבאה: "הכוונת מירב הפיתוח לישובים העירוניים בארבעת המטרופולינים תוך התייחסות לעקרונות תמ"א 35 ולחיזוק העירוניות, בעיקר באמצעות התחדשות עירונית, העלאת ציפוף בבניה מרקמית, עירוב שימושים ומתן דגש לתחבורה ציבורית. בה בעת, שמירה על תפקוד וצביון השטחים החקלאיים וההתיישבות הכפרית".
http://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/8268//%5C%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D%20(%D7%9C%D7%90%20%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A7)/%5Cnews-pic.jpg
0
 Advanced issues found
מוזמנים להוסיף, להעיר, להתייחס:
דנה קוטלר ימהרן DanaKo@moag.gov.il
משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הרשות לתכנון
הקריה החקלאית, דרך המכבים ראשון-לציון, ת.ד. 30 בית-דגן | טל: 03-9485572 / 03-9485949
הודעה זו נשלחה ל- על ידי danako@moag.gov.il
על מנת להסיר עצמך מרשימת תפוצה זו לחץ כאן
גם דיוור זה נשלח על ידי פולסים
Preview Campaign