אם אינך רואה מייל זה אנא לחץ כאן
/Pulseem/ClientImages/2225///979a5084f648422bbd49394290a69bf1.jpg
ספטמבר 2020                                                                                                                                                              
                                              ההתחלות שלנו - לקראת תחילת שנת הלימודים                                                                                                                                                                                                 

הסוסה כמשל, וגם ברכה -  קטע קצר של ברכה ארוכה / לאה רוזנברג, יו"ר המזכירות הפדגוגית של "ידיד לחינוך" עם תחילתה שנת הלימודים בימי הקורונה  ⇦  לדברים במלואם

"עכשיו נזכרת?" שאל אותי המדריך הצעיר כשניסה לעזור לי לעלות על... הסוס.
אחרי כמה נסיונות התייאש והחליף את הסוס המיועד באחר, נמוך בהרבה.
"עכשיו נזכרת?" הוא שואל. היו לי כל כך הרבה תשובות לשאלתו הקצרה:
"כן, עכשיו נזכרתי, כי קודם הייתי עסוקה בלהקים משפחה, כשבן הזוג נודד מסיני לרמת הגולן, מרפיח ליוקנעם, לגדל ילדים, ללמוד להיות מורה, ללמוד להיות מנהלת, לשמור על החברות והחברים שלי, לתמוך בהורי המזדקנים, להתמודד עם שכול, חולי וכאב, יחד עם שמחה ואושר, שהלב צר מלהכיל. "וזה עוד לא הכל", אמרתי לו בליבי, אבל למי יש כוח לשמוע בימים אלו של תקשורת בינאישית קצרת רוח ונטולת מרווח נשימה. ...סוף סוף אני על סוס ! הכל ארך כ-חמישים דקות, כולל הטיפוס והירידה, אבל כל שניה היתה חדשה, מאתגרת , מרגשת. 
"כן!" השבתי, "עכשיו נזכרתי". זו היתה תחילתה של ידידות מופלאה עם פן חדש, אחר, של התחלות שנדחו והפכו למציאות, של התחלות אבודות ועדיין מיוחלות...
ידידי היקרים,
אני מבקשת לברך את כולנו בשנה טובה של התחלות, של התחלות ישנות שתהיינה שוב חדשות, של התחלות אמיצות בלי לחשוש מכישלונות (תמיד אפשר להחליף את הסוס בסוסה לא?!), של שמחת הביחד "כבראשונה", של גילוי העיקר וויתור על הטפל.
הלוואי שנצליח "לעלות" על סוסי הזום, הצ'ט, והווטסאפ הדוהרים, והעיקר, לא לשכוח את  תחושת הסיפוק של תלמידה מצליחה בזכותכם. לדעת שאתם נחוצים מאד ועכשיו אפילו יותר. להיווכח, יום אחר יום, שאם אוסרים עלינו לבוא לבתי הספר, זה מפני שאוהבים אותנו, לחזור ולומר, כי מה שיש לנו להציע: נסיון, אכפתיות, אהבה, ידע, שמחת הנתינה,
 כל אלו עדיין נחוצים כמו אויר לנשימה, ובמיוחד בימים אלו. להאמין כי תימצא עוד מעט הדרך הבטוחה להיפגש עם תלמידות ותלמידים, מורות ומורים  בבתי הספר...
_____________________________________________

/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%20%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A%20%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94%20%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%A7%D7%99%D7%A8%20%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%A1%D7%A4%D7%A8%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%93%D7%91%D7%AA%20(3).jpg
קבלת פנים לכתה א'
לא נפגשת עם הילדים, אבל מציירת בשבילם

מאירה ענבל מחיפה לקחה על עצמה להכין את הקיר הניצב בפתח הכניסה לחטיבה הצעירה של בית הספר איינשטיין שבכרמל, כקבלת פנים לתלמידי כתה א'.
"חשבתי שבתקופה הקשה שעוברת עלינו בימים אלה, מן הראוי לעשות משהו שמח, מחבק, מאיר עיניים, שהתלמידים ישתהו ויתבוננו בו, והוא יביא להם השראה נוחה ונעימה, ואת זה בחרתי לעצב. המורות שהיו איתי בקשר, התלהבו מהרעיון, הודו לי, וכך זה נוצר.
מלבד הצבעוניות היפה של הקיר, יש בו ערכים חשובים, שאמורים להיות בכל חברה. הילדים ילמדו להטמיע אותם ולישמם במערכת היחסים שלהם עם אחרים".
________________________________________                             
התחלה חדשה כאתגר / אבי צפרוני, הרצליה

הכוח המניע התחלה חדשה יכול להיות תוצר של משבר שפקד אותנו, או תוצר של היעדר שביעות רצון ממשהו בחיינו.
התחלה חדשה כתוצאה ממשבר, מעידה על התמודדות בריאה ובונה עם המשבר. אנו לא מסתגרים ומתבצרים בעמדה של קורבן - "למה זה קרה לי?" שאלה זו מדלדלת את האנרגיה הנפשית שלנו ומחזירה אותנו לעבר, שלא ניתן לשנותו. בהתיחסות בונה, אנו שואלים את עצמנו -  מה עושים הלאה? במה צריך להתחיל, כדי לצמוח מהמשבר?
הנה כמה מהכוחות הבולמים התחלה חדשה:
- התחילה חדשה כרוכה בהשקעת אנרגייה נפשית רבה, שבעטיה אנו מחפשים לעצמנו תרוצים.
- נוח לנו להיות מקובעים ותקועים בעבר, להיצמד לאזורי הנוחות שלנו, למוכר, לבטוח ולמוגן.
- אנו חוששים לאבד שליטה מלאה על חיינו, כי בכל התחלה חדשה יש הימור.
- החשש מכישלון, היעדר אומץ לב להעז ולהסתכן, בניסוחו של הפילוסוף הרומי סנקה: "חוסר תעוזה אינו נובע מקיומם של קשיים. קשיים נובעים מחוסר תעוזה".
-  כל התחלה חדשה עלולה לערער את שיווי המשקל שלנו. אנו שואפים לשקט נפשי.
-  יצר העדר -  לא נסתכן לעשות דברים שאינם מקובלים בסביבתנו.
- הנטייה לדחיינות: אנו דוחים משימות חשובות  שונות, שאין בצידן סיפוקים מיידיים, למרות שאנו מודעים לכך, שנשלם על כך מחירים בתחומים השונים בחיינו.
- החתירה לפרפקציוניזם גורמת לנו להשהות החלטה  על התחלה חדשה, מחשש שהיא לא תתבצע בצורה המושלמת ביותר.                       
_____________________________________________
/Pulseem/ClientImages/2225///345f5467946e44239b0302687882a588.jpg
מה אומרים בבתי הספר על השתלבותם של המתנדבים בימים אלה?/ עמנואל רונן מאשדוד ודיאנה שרי מפתח תקוה

הנה תשובותיהם של שניים מבתי הספר באשדוד ובפתח תקוה: 

עמנואל: איך נוכל להשתלב כאן לדעתך? שאלתי את אורלי ביטון פינטו, רכזת המתנדבים בביה"ס "שקד" באשדוד.
אורלי: "...כשמורה מתכננת שעור מסויים בזום, היא יכולה לשתף אותך במתווה של השעור עצמו, ואז אתה יכול להכין משימה ולהיות חלק מזה, בכך שאתה עוזר לה להפעיל את השעור.
למשל, אם אני  מתכננת שעור גיאוגרפיה מרחוק, העוסק בארצות שונות. בוא אתה כמתנדב תשתלב איתי. אתה יכול למשל להכין חידון על ארצות מסויימות או על ערי בירה, והשעור יתחלק בינך לביני. כל אחד בחלק שלו. כמובן שחייב להיות שיתוף פעולה...". 
שאלתי, אם מי שיפעיל את הזום, זו המחנכת, "אתם הרי מיומנים בזה", והיא השיבה שאין בעייה. זה הקל עלי.

דיאנה: מלכי רבינוביץ, מנהלת ביה"ס "שמעוני" בפתח תקוה, השיבה נחרצות, שבשלב הראשון המתנדבים יעברו להוראה באמצעות הטלפון. 
בעקבות השיחה עם מלכי, פניתי  לרכזת המתנדבים  מטעם בית הספר, שולי, המורה לאנגלית, איתה אני עובדת שנים. ערכנו יחד סעור מוחין בדבר הכשרת מתנדבים בהוראה בטלפון, ושאלנו באילו מקצועות ניתן יהיה לשלבם ובאיזה אופן. הוחלט שאחרי החגים, עם תום מיפוי התלמידים המתקשים, נקים  מטה פעולה בשילובו של משה, רכז המתנדבים בבית הספר מטעם "ידיד לחינוך. כל מתנדב יעבוד עם 
3 -4 תלמידים, וניצור מערך לווי שיתמוך במתנדבים בתהליך ההוראה בטלפון. 

/Pulseem/ClientImages/2225///ae7b9ebe04c14215b96a9897bcceb35f.jpg
/Pulseem/ClientImages/2225///d790362916b240ef9daa4e65370a3f4d.jpg
למעלה: זום במחשב מול לוח עם טוש - שעור מתמטיקה עם מתנדב "ידיד לחינוך", עמרם פרס  
מימין:  תלמידת כתה ג' לומדת בביה"ס עם מתנדבת "ידיד לחינוך", טינה פרי, דרך הטלפון

 הכירו את ה"עברידית" - מיזם חדש של "ידיד לחינוך"

מה זה עברידית? הלחם מילים: עברית + היברידי.
המשמעות: פעילות משולבת בין למידה פיזית בכתה לבין לימוד מרחוק. (דוגמת מכונית היברידית שאפשר להפעילה גם באמצעות דלק וגם באמצעות הטענה חשמלית).
המיזם נולד מתוך רצון להמשיך להנחיל את אהבת הקריאה והכתיבה גם בימים אלה, בהם איננו יכולים להגיע לבתי הספר, ולהפעיל מחדש את הספריות הבית ספריות. המתנדבת חלי כהן סמסון מובילה את המיזם ברמה הארצית יחד עם צוות מובילי הספריות באיזורי הפעילות השונים של העמותה.
ההפעלה תתבצע בלמידה מרחוק מול תלמיד אחד או יותר, סביב ספר קריאה, וזאת באמצעות הזום או הטלפון בשיחת ווטסאפ. המתנדבים יקבלו אוגדן -  מדריך למתנדב, ובו הפעלות לבחירה. האוגדן יכלול גם רשימת מטרות כמו פתוח יכולת האזנה, יכולת לקיים שיח סביב הספר ועוד. צוות התכנית הכין כרטיסיות בהתאם לשיר או לסיפור שנבחר ובהן הצעות של שאלות ונושאים לשיחה על הטקסט המדובר.

כאשר יסתמן היתר להגיע לבית הספר תחת הנחיות התו הסגול, מציע המיזם להמשיך את פעילות הספריות באמצעות הנחת  תיבת בקשות של התלמידים, במקום שייקבע מראש, וכן תיבה להחזרת ספרים. בתכנית גם מינוי נאמני ספריה שיסייעו למתנדב בפעילות זו. ילדים יוכלו להזמין ספרים דרך אפליקציה, מייל או תיבה פיזית שתוצב ליד הספריה. כשמדובר בקשר הפיזי עם ספריית בית הספר, השאיפה היא להמשיך לאפשר  החלפת ספרים מהספרייה, אך באופן אחר, בתנאי שהכל יתבצע תחת התוויות התו הסגול, בהתאמה עם כל בית ספר על פי אופיו וצרכיו ובאישור ההורים.                                                                                                                              
                                                                                                                                                                                                                   קראו עוד
_____________________________________________

נכדי בראי הזום - אילנה סולומון מבאר יעקב מספרת מניסיונה האישי שהצליח מאד וגרם לה סיפוק

נכתב לאלה מכם, החוששים לעסוק בלמידה מרחוק, בגלל קושי טכנולוגי, או מפני שנמנע מהם המגע הישיר עם התלמיד ולכן הם אולי חושבים שאין טעם.

"...סבתא, אין לי מושג איך אצליח ללמוד את הקריאה בתורה לפני בר המצווה שלי", אמר לי נכדי, שבא לבקרנו  רכוב על אופניו עטוי במסכה. 
בלא להניד עפעף השבתי לו: "אני אלמד אותך את קריאת התורה לקראת בר המצווה".
לא ידעתי כלל וכלל את טעמי המקרא ולא היה לי שמץ של מושג, האם אצליח ללמדו לקרוא בתורה ובטעמיה כהלכה. ביקשתי מנכדי לשלוח לי זימון לזום, ו...בכל יום מחדש אנו יושבים כשעה וקוראים את ההפטרה. נכדי יושב בביתו ומעלה  לעינינו בכל מפגש מחדש ביוטיוב את קריאת ההפטרה. אני  מקשיבה לקריאתו  וצופה בו בביתי, וקריאתו בתורה ממלאת נפשי בשמחה אינסופית. נכדי  בן הכמעט שלוש עשרה  ואני, נהנים מהקריאה בתורה בפרט, ומפגישתנו היומית בכלל.  גיליתי להפתעתי  שבאמצעות הלמידה מרחוק בכוחנו לעצב את דרכי החשיבה של תלמידינו ושל נכדינו.
הלמידה מרחוק שונה מהלמידה פנים אל פנים, אך בכוחה לאחד לבבות ולהוליך  בחדווה את שותפינו בשבילי הדרכים  שבכוחן לבנות חברה, שכבוד לזולת ומחשבה מעמיקה הם מעמודי התווך שלה.                                     
                                                                                                                                                                                                        לכתבה במלואה
_____________________________________________ 
                                                                                 

מיזם "ידיד טלפוני" של "ידיד לחינוך" נערך להתרחבות בתשפ"א לאחר שקצר הצלחה
/Pulseem/ClientImages/2225///559eae89e98f4a5daadcc1aa2191012f.jpg

"העברית שלי השתפרה מאד", אומרת רואא מכפר משהד. "...מאד מאד ממליצה לעבוד עם מתנדבים מ"ידיד לחינוך"'.
מאות מתנדבים חדשים נענו לאתגר של "ידיד טלפוני" בעקבות הצלחת המיזם בשנת הלימודים הקודמת והפרסום שבא בעקבותיו במידעון "ידיד לחינוך", בכתבה ששודרה בערוץ 11 ובתכנית הרדיו "כאן תרבות".
לקראת הפעלת המיזם בתשפ"א, ולאחר הניסיון שנצבר, נערכים ב"ידיד לחינוך" להפעלת המיזם השנה. המתנדבים יחולקו ל – 19 קבוצות על פי אזורי הישובים בהם הם מתגוררים. הקבוצות תקבלנה הדרכה לשיחות עם התלמידים, וכן הקנייה או רענון של ידע על החברה הערבית. המתנדבים ילוו ויקבלו ייעוץ לאורך תקופת שיחותיהם עם בני הנוער הערבים. ההדרכה תערך באמצעי תקשורת שונים.
במהלך חודש ספטמבר ייצרו מובילי המיזם קשר עם המתנדבים שבקשו להשתתף. 
         רואא: "העברית שלי השתפרה מאד"        _____________________________________________                              

מיזם start talking   של "ידי לחינוך" יוצא לדרך בברכתה של ד"ר ציונה לוי, מפמ"רית אנגלית
במשרד החינוך / נחום נוימן, רחובות 

מיזם ה start talking נועד לאפשר לתלמידים לשפר את האנגלית המדוברת שבפיהם על ידי שיחות זום או שיחות טלפוניות עם מתנדבים של "ידיד לחינוך", ובנוסף, להרחיב את תחושת המסוגלות של התלמידים והמיומנות החברתית שלהם.
המיזם יכלול תלמידים החל מכיתות ו' בבית הספר היסודי, שהם בעלי אוצר מילים סביר כדי לנהל שיחה בסיסית, ועד תלמידי חטיבת הביניים ותלמידי התיכון כולל כיתות יב', שאמורים להתכונן לבחינת בגרות באנגלית.
המיזם הוא תוצר של חשיבה שהתבצעה באזור "גומא – השפלה", בלווי מקצועי של מרשה חכמון, מפקחת לשעבר באנגלית במשרד החינוך.
יעל דבי, רכזת ראשון לציון, ויונית פוגל, רכזת מזכרת בתיה- קרית עקרון, מרכזות את הנושא, שהחל לפעול בכל ישובי האיזור. בימים אלה, אזורי פעילות נוספים בארץ החלו לפעול על פי המודל, תוך התאמות לפרופיל האזורי וצרכי בית הספר. הפעילות הארצית קבלה את ברכתה של ד"ר ציונה לוי, מפמ"רית להוראת האנגלית במשרד החינוך. ההצלחה, כמו גם הלקחים שיופקו במיזם,ישמשו בסיס ללמידה אירגונית 
ולהשבחת הפעילות. 
_____________________________________________

למידה מרחוק לא תמיד מתאימה לכולם / נחום נוימן, רחובות

"כשאני יושב פיזית מול התלמיד, אני יכול לחוש אותו, האם הוא במתח, האם הוא עייף ואפילו אם הוא רעב! כן, היו מקרים חריגים כאלה, בהם פגשתי תלמיד רעב, והייתי צריך להתמודד. את כל הפידבקים האלה, עם כל הכבוד, אינך יכול לקלוט בזום", כך אומר לי חיים גרניט, רכז המתנדבים ביהוד - מונוסון. 
בימים אלה, מרבית תשומת הלב כמו גם הבמה מופנית אל אותם מתנדבים ואותם מיזמים  של לימוד מרחוק, ש"ידיד לחינוך" משקיעה בהם הרבה מאמץ ועבודה, אבל מן הראוי לתת במה גם לכל אותם מתנדבים רבים, טובים ומסורים, שאינם רואים את עצמם מתחברים לטכנולוגיות של למידה מרחוק. איש/ה וטעמיו, אם זה מתוך חוסר ידע, או חשש טכנולוגי,אם מתוך אמונה מקצועית שהפלטפורמה הדיגיטלית של למידה מרחוק אינה נותנת מענה הולם להדרכת תלמידים, ובעיקר למתקשים.  
שושנה אלטרזון מגבעתיים, חוששת שבלימוד בזום לא תצליח ליצור את קשר העין והקשר האישי עם הילד, שבעיניה הם כה חשובים... "אבל גם באופן כללי, גם אני וגם בעלי לא התחברנו לטכנולוגית הזום", היא אומרת. 
יעל רמות, מתנדבת בעפולה, רוצה לציין, בין השאר, "שבשיעור רגיל איני יושבת מול הילד אלא לצידו. באופן זה מתאפשר לי להושיט לילד יד ולגעת בו." 
                                                                                            
_____________________________________________
/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%20%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A%20%D7%A9%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94%20%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91.jpg
פחד במה - פתאום אנחנו על המסך / ירמי לז'ה, תל אביב
/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%20%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A%20%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A8%20%D7%96%D7%95%D7%9D%20%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%99%20%D7%A4%D7%97%D7%93%20%D7%91%D7%9E%D7%94.jpg
אחת הסיבות לרתיעה מהלמידה מרחוק בזום, היא החשש מהחשיפה הויזואלית על גבי המסכים,  מעין "פחד במה" קטן, שמא לא ניראה במיטבנו.
הדברים מביאים אותי לסיפור קטן. בתחילת הקריירה שלי כמעצב, ביקשו לראיין אותי לתוכניתו של חיים יבין בנושא בחירות. וכיוון שהסטודיו עסק ממש באותם ימי בחירות בעבודה זו, הריאיון היה מאוד רלוונטי. הכתב הסביר לי מעט שהמצלמה מייד תתמקד בי בצילום תקריב, לאחר שהוא ישאל את שאלותיו, וכך היה. אך ברגע שראיתי את הנורית האדומה מעל לעדשת המצלמה והבנתי שאני מוקלט, פשוט התאבנתי לכמה שניות.
מעולם לא תיארתי לעצמי איזה לחץ פסיכולוגי עובר על מרואיין, או מי שצריך לשאת דברים מול ציבור, ביחוד כשהמצלמה מתמקדת בו בקלוז אפ. דבר שנראה טריוויאלי לחלוטין לחלק מאיתנו, קשה מאוד לביצוע אצל אחרים.
אחד הדברים הניתנים לשיפור הוא הנראות שלנו על גבי המסך. לא תמיד קל לנו לראות את פנינו משתקפות אלינו, ביחוד ככל שאנו מתקדמים בגיל. מלבד העצה שעלינו ללמוד לקבל את עצמנו, כמה פעולות טכניות פשוטות יכולות מאד לעזור כאן.         
______________________________________________
כל ההתחלות / צביה טולדנו, בת ים

כל התחלה בכל תחום מדומה לעשיית צעד ראשון.
אתה מגיח לעולם לאחר חממה של 9 חודשים בבטן אמך – האם זו ההתחלה הראשונה בחייך?
הגעת לגיל שנה והנה אתה עושה את צעדיך הראשונים, צעדים מהססים, מחפש תמיכה, אתה לא יציב – ניסיונות כושלים של נפילה, עמידה, צעד קטן  עד שאתה בטוח וצועד ללא תמיכה וללא כל פחד.
כל ההתחלות מלוות באותן תחושות – היסוס, חרדה, פחד מכישלון, התרגשות לקראת הלא נודע ותהייה "מה יהיה?" ואז עניין של זמן: אתה מקבל יציבות, בטחון, עצמאות והצלחות. אין ספק שיש התחלות שנגמרות בתבוסה, אכזבה וכישלון.
האם התבוסה מחשלת אותנו לקראת התחלה חדשה?
במהלך החיים אנו חווים אינספור התחלות – בית ספר, צבא, נישואין, הורות, עבודה. גם יציאה לגימלאות היא התחלה – התחלה של עודף זמן פנוי.
_____________________________________________
/Pulseem/ClientImages/2225///22df6945b83245e38ab0146d4f1252d2.jpg
/Pulseem/ClientImages/2225///78b1d96efc934182a27acb0cf5e31c9a.jpg

כתה א' שלי - התחלה אחרת / רחלי פוקס משקובסקי, קריית אונו


כתה א' שלי השתרעה על שלושה בתי ספר. האחד  בגנואה שבאיטליה, השני בנאפולי, והשלישי בבודאפסט. הכיצד? אבי היה בשליחות משולבת של הסוכנות היהודית ומשרד החוץ, ואנחנו, המשפחה, נסענו אתו. שלפו אותי מ"גן רותי" בגבעתיים. במשך כחודשיים, בעיר וינה, לא הייתי בשום מסגרת, וניצלתי את הזמן לסריקת כל חנויות השוקולד בעיר, ולביקור בארמון שיינברון.
בינתיים הגיע הזמן להתחיל את כתה א'. עברנו לגנואה לצורך שליחותו של אבי. הורי מצאו לי בית ספר יהודי קטן, שלמדו בו באיטלקית ובעברית. לא הבנתי מה הדרישות ממני באף אחת מהשפות, אבל הייתה אווירה טובה. מורתי הייתה אשה צעירה ונאה בשם אווה, שלימים ספרו לי, שהייתה אחת ממאה הילדים שניצלו בעזרת לנה קיכלר זילברמן, ושעליהם כתבה את הספר "מאה ילדים שלי"...
כיום, כל הורה היה נחרד למחשבה שילדו ילמד בכתה א' בשלושה בתי ספר שונים, בארצות שונות ובשפות שונות. בשנות החמישים ההורים היו פחות חרדים, והילדים לא נחשבו כמי שאמורים להתמוטט בעקבות כל שינוי. אני לא יכולה לומר שרוויתי הרבה עונג מכל המעברים האלה, אבל הם גם לא גרמו לי לשום נזק, אפילו הרחיבו את אופקי, וספקו לי הרבה חוויות. בכתה ב', בבית הספר א.ד. גורדון בגבעתיים, הכל הסתדר לטובה.   
_________________________________________________                                                     
תמיד יש פעם ראשונה, צריך לעבור את המחסום ולא להירתע! / מאשה ליפשיץ, חוף כרמל  
/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%20%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A%20%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94%20%D7%93%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA%20%D7%A2%D7%95%D7%93%20%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94.jpg

אני מנוייה בספרייה האזורית של המועצה האזורית שלנו, ואני חייבת להתוודות: כבר בעבר הספרנית ניסתה לשכנע אותי להצטרף למנויי הספרייה הדיגיטלית, זה ללא עלות, כחלק משירותי הספריות בארץ וזה כן לטלפון. התלבטתי, לא חשבתי שהטלפון שלי יתאים, שקלתי קודם לקנות טאבלט.
כשהגיעו מים עד נפש, חציתי את המחסום הפסיכולוגי ופניתי לספרייה הדיגיטלית. מה כבר יש להפסיד? אם לא יועיל, לא יזיק - התנסות חדשה בשבילי. יש לספרייה הצע ספרים מעולה, ניתן לבחור שפה, ניתן לדפדף בסוגות השונות, ולבסוף לבחור בספר. מסיבות שונות הספרייה יכולה להשאיל כותר למספר מוגבל של קוראים למשך חודש. כאשר פוקע זמן ההשאלה, הספר מועבר לקורא אחר. אם הספר לא זמין, ניתן לשמור אותו ולחכות להודעה כי הוא זמין ולהוריד אותו. ממש נוח ולא מכביד.                           
_____________________________________________             
ידיד לידיד -  יוזמה לשמירת קשר / אסתר אבני, פתח תקוה

ברחובות ובאזור "גומא - השפלה" בכלל, בקשו המתנדבים לפתוח ערוצי חשיבה חדשים, שיכניסו תוכן ומשמעות לחיי המתנדב, וזאת מתוך הרצון לא לאבד חברים בתקופה זו.  כך עלה הרעיון של  מפגשים קבוצתיים שבועיים באמצעות הזום בנושאים שונים, בהדרכתם של מתנדבים בקיאים בתחומם. רכזת המתנדבים ברחובות, מירי רגירר, קבלה על עצמה לרכז את הפעילות.
במפגשים  ינחה, ידריך, או ילמד מתנדב את חבריו  בנושא שהוא בקיא או מתמחה בו . ייקבעו מספר מפגשים בהתאם לסילבוס אותו ייצור המתנדב "המרצה". החברים שהתנדבו להרצות העלו מספר נושאים כגון: שיחה באנגלית, לימוד ספרדית כשפה זרה, יישומי מחשב, סיורים מודרכים בארצות רחוקות,  מועדון קריאה ועוד... רכזת רחובות  יחד עם רכזת האיזור תרכזנה את כל הסילבוסים, שיובאו בפניהן לרשימת נושאים, אשר יועברו למתנדבים. בהתאם לתגובות ולרמת ההיענות, תורכב מערכת השיעורים  השבועית  להנאתם, לרווחתם ולשימושם של המתנדבים. אחדים מהסילבוסים כבר התקבלו, והשאר נמצאים בתהליכים מתקדמים.

___________________________________________
...וכשמדברים על התחלות, מה אומרת רכזת חדשה על השנה הקרובה? / חדוה פרחיה, ירושלים

מה נעשה השנה? נכון זום, נכון טלפון, אבל איך נראה את הברק בעיניים של אותו ילד שפתאום קלט מה שלא הבין שניה קודם? איפה הדו-שיח איתו, שרמז לנו: "עזרתי לילד לפרוק את בעיותיו"? מה עם המעורבות הרגשית? ההכנות ליציאה מהבית?
קורונה, קורונה, בלבלת אותנו.
האמנם?
אולי את נותנת לנו הזדמנות להכיר את השכן, את הקרוב, שהיה כל כך רחוק מפני שהיה מובן מאליו. אז מה עושים? ואיך אני אמורה לעבוד בתור רכזת חדשה?
נראה לי שהדגש החזק יותר יהיה על המתנדבים עצמם, כי הרי לכל מטבע שני צדדים. האחד של בית הספר והוא מוגבל לנו עכשיו (גם אם לא נזניח אותו ככל שיתאפשר) והשני הוא של המתנדב עצמו. 
אז מה עושים? מתגבשים, מתכוננים ל"אחר הקורונה", יוזמים פגישות בקפסולות של מתנדבים, כדי להכיר אחד את השני.
וכשהכל יגמר, נבוא כקבוצה יותר מגובשת, מלאת אנרגיות ושייכות לעמותת "ידיד לחינוך".
_____________________________________________

פינת חידת ההיגיון של מאשה (רמז: החידה קשורה לנושא המידעון)   ⇦      לפתרון החידה 
/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%20%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A%20%D7%9E%D7%90%D7%A9%D7%94%20%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94%20%D7%9C%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%AA%20%D7%A9%D7%A0%D7%94%202.png
 

כתבות ומאמרים נוספים  - באתר "ידיד לחינוך":  http://www.yadidla.org.il/  
הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת,  כותרת עליונה (header): ירמי לז'ה, איורים: שרה רוטקופ הרמתי
מתפעל אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם 
כל הכותבים, היוצרים והמשתתפים במידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך"

הודעה זו נשלחה ל- על ידי office@yadidla.org.il
על מנת להסיר עצמך מרשימת תפוצה זו לחץ כאן
גם דיוור זה נשלח על ידי פולסים
Preview Campaign