אם אינך רואה מייל זה אנא לחץ כאן
/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%20%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A%20%D7%94%D7%93%D7%A8%20%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%9F%2024.jpg

חברים יקרים,
מתחילים את הקיץ !
אנו מאחלים לכם את כל הטוב של העונה, ברוח כל מה שמופיע כאן באיור הכותרת שלנו, ויותר.

במידעון הפעם אנו מביאים את תחושותיה של מתנדבת ותיקה ב"ידיד לחינוך" לאחר עשר שנות התנדבות, השואלת את עצמה, מי היא כמתנדבת והיכן הם תלמידיה היום  ♦ ועוד, שמחנו לראות שמשרד החינוך יודע להעריך את תומכי ההוראה המתנדבים (כן, אנחנו נימנים עימם), ויוזם שיתופי פעולה תקראו גם על מתנדב, המספר על שיחה שערך עם תלמידים בשיח בינדורי ♦ האם העליתם בדעתכם לפני כשנה וחצי עם פרוץ הקורונה, שהקמפוס הדגיטלי של "ידיד לחינוך" יצור משבצת מדעית מיוחדת לתלמידים ושתהיה התעניינות רבה של מנהלים ובתי ספר?  גם זוית נוספת של התיחסות יצירתית ל -start talking שלנו מופיעה כאן  ♦ וגם עוד חוג שהוא תוצר של המיזם הפורה: "ידיד לידיד"  לפנינו עוד מאמר שלישי ואחרון בסידרה על גזלני הזמן שלנו, שכתב כתבנו, נחום נוימן וגם המדור החדש: "עצה קטנה ומועילה" ♦ נזכיר שחזרנו אל מדור הצלמים החובבים מקרב העמותה, ששלחו לנו מצילומיהם.
 
 


צלמים חובבים מ"ידיד לחינוך"

צילום: דורה טפר מרחובות.

דורה, שהייתה ספרנית במקצועה, מתנדבת ב"ידיד לחינוך" כבר 4 שנים.
כעת היא מתנדבת בספריית ביה"ס "שריד"שבעיר.


ברוב המקרים בחירת המיקום וזווית הצילום ממנה בוחר הצלם לצלם אובייקט, היא שהופכת את הצילום מצילום בנאלי לצילום מעניין. כך קורה בצילום העצים ששלחה דורה.
קבוצה של שניים או שלושה עצים עומדים זה אחר זה, וענפיהם מצטלבים וירטואלית זה בזה. התחושה היא של קרני איילים אי שם רחוק בארצות הצפון.  
       
                             
                                                      ירמי לז'ה


/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D%20%D7%A2%D7%A5%20%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%9F.jpg
 
 
אז מי אנחנו המתנדבים? / צביה טולדנו

מחשבותיה של הכותבת נודדות שנים אחורה. היא נזכרת בתלמידים שסייעה להם, ושואלת את עצמה מה היה תפקידה והאם תרמה להם במשהו.

"...הבנות שליוויתי בעזרה בלימודים, בשיחות נפש, בהתלבטויות שהיו להן בהתבגרותן - האם הן ראו בי דודה? סבתא? מה זה משנה? הייתי מאוד משמעותית עבורן...הילד מכתה ו' שסיפר לי שהוא אוהב בגדי בנות ועוד ילדים, איפה הם עכשיו?" 


אחת ההוכחות להשפעתה של הכותבת על הילדים באה לאחרונה בעת מבצע "שומר החומות":
"כשהיו אזעקות ערב אחרי ערב ואפילו בלילות, התקשרה אלי אימו של התלמיד שלי: 'בבקשה תעזרי לי, הילד לא ישן ולא 
אוכל כבר שלושה ימים. הוא בחרדה נוראית, אני יודעת, שלך הוא מקשיב'.
למרות שלא ראיתי אותו כמעט שנה, התקשרתי אליו. הייתה שיחה טובה. סיפרתי לו, שגם אני פוחדת ושפחד הוא רגש
נורמלי. בחרתי לספר לו על כל המלחמות שעברתי בהריון וכאמא לילדים, כשהבעל ביחידה קרבית במלחמה, ושלמרות 
הפחדים לומדים להתגבר. 'אתה הגבר במשפחה (אין שם אבא)', אמרתי, 'עליך לחזק את אמא ואחיך הקטן, ולהאמין שהכל 
יהיה בסדר'.
בלילה הייתה אזעקה וחשבתי עליו. האם השיחה איתי הועילה? בבוקר התקשרתי. 'לא פחדתי, קבלתי אומץ', אמר לי 
בגאווה רבה".
אז מי אנחנו? מסתבר שאנחנו יודעים לתפקד כמורים, כפסיכולוגים, כעובדים סוציאליים ובעיקר כחברים.
ככה רוכשים אמון".
 
יחד עם משרד החינוך: טיפוח ערך ההתנדבות
והקשר הבינדורי עם התלמידים  ☄
כולנו מכירים בחשיבות העמקת ההכירות שבין מתנדבים לתלמידים, הכרתם כבני אדם, ושיח על ערך ההתנדבות.
אגף תומכי הוראה במשרד החינוך, שאנו כ"ידיד לחינוך" נימנים עימהם, יזם פעילויות שיח בבתי הספר בהם השתתפו תלמידים ומתנדבים, על מנת שייטיבו להכיר אלה את אלה. חשיבות היוזמה היא בכוון ההצהרתי של המשרד, שהוא מקדיש זמן ותשומת לב לתומכי ההוראה. בין השאר פנה האגף ל"מינהל חברה ונוער", שבמשרד על מנת לספק כלים למתנדבים לשיחות כאלה.
הצעות לפעילות נשלחו לבתי הספר. ההצעות כוללות מעגלי שיח ושיעורים בהם ישתתפו המתנדבים באופן פעיל.
המטרה היא העמקת ההיכרות של התלמידים את המתנדבים המבוגרים דרך סיפורי חייהם, השזורים בתולדות מדינת ישראל, הקמתה, בניינה ופיתוחה.

להלן קישור לאתר "משרד החינוך - מרחב פדגוגי -  תומכי הוראה". באתר ניתן למצוא חומרים שונים ומערכי שעור של "מינהל חברה ונוער" עבור המתנדבים תומכי ההוראה. לשימושכם במידת הצורך.
                          https://pop.education.gov.il/teaching-supporters/
 

הניה קמיר כותבת על מפגש תלמידים ברוח זו עם המתנדב דוד קמיר מחולון

...מפגשים של עשרות גימלאים נערכו עם כיתות מלאות להעמקת ההיכרות והרחבת נושאי השיחה.
שיעור במתכונת שהוצעה, נערך בכיתה ד' בבי"ס שנקר בחולון. המחנכת בשיתוף פעולה עם המתנדב, הכינה את התלמידים לקראת השיעור על ידי הכוונתם לשאול שאלות שמסקרנות אותם וגם מעשירות בידע הקשור במורשת ובתולדות מדינת ישראל.

המתנדב הוא ד"ר דוד קמיר, שהיה בעבר הרחוק תלמיד בבי"ס שנקר. דוד מספר:
התחלתי את השיעור בהצגת שתי תמונות כיתתיות שלי מכיתה ד' ומכיתה ו'. ביקשתי מהתלמידים לזהות אותי בתמונות. ההתלהבות הייתה גדולה. קרבתי אותם אלי. הם ישבו מכונסים על הרצפה לידי, כך במשך כל השיעור. נראה לי שהיה להם נוח יותר מאשר בכיסאות המרוחקים.
ניצלתי את התמונות להרחיב מעט על המורות שלימדו אותי (בעיקר המורה מכיתה ד') ועל השפעתן על חיי. הרחבתי מעט על תלמידי הכיתה. 
אחר כך עניתי על השאלות. הרחבתי בשאלה הראשונה. סיפרתי תחילה כיצד נראתה חולון ובעיקר סביבת בית הספר בילדותי.  ליד בית ספר, במקום שהוא היום עמוס בתים, הייתה גבעת חול גדולה שאהבנו לשחק בה... כמעט לא קנינו משחקים. הכול עשינו במו ידינו. אם רצינו להעיף עפיפון, הכנו את העפיפון במו ידינו כולל הדבק שבו הדבקנו את הנייר לשלד העפיפון, הזכרתי גם איסוף בולים ושאלתי, מי לא יודע מהם בולים. שבעה או שמונה לא ידעו מהם בולים ומה השימוש בהם.
על השאלה, האם היו מתנדבים בבית ספר כשהייתי תלמיד, השבתי בשלילה. ציינתי שמרבית המתנדבים כיום הם פנסיונרים. כשהייתי ילד, החברה הייתה צעירה יותר. לרבים מחברי לא היו סבא וסבתא (עקב השואה). לא היו מבוגרים שהיו פנויים 
לעסוק בהתנדבות.
התלמידים גילו עניין וסקרנות, שאלו שאלות הבהרה והבעות פניהם העידו על סקרנות ועניין. 


/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%93%D7%95%D7%93%20%D7%A7%D7%9E%D7%99%D7%A8%20%D7%95%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D.jpg
דוד והתלמידים בשנקר
 
רשמים מעשיית יחידים וצוותים
ד"ר אדריאנה כץ, שהייתה חוקרת במכון ויצמן, מובילה את תכנית ח"ץ (חוקרים צעירים) ב"ידיד לחינוך" / דורון סוסליק

את דרכה בקמפוס הדגיטלי של "ידיד לחינוך" החלה אדריאנה עם פרוץ מגפת הקורונה, בהרצאות למבוגרים. בחופש הגדול של שנת הקורונה, הרצתה גם לתלמידים במעין קייטנת קיץ בזום, שממנה התפתחה תכנית חץ (חוקרים צעירים) אותה מובילה אדריאנה.
"נתתי מיד הסכמתי להפעלת פרויקטים בקרב בני-נוער, תוך שיתוף פעולה עם מנהלים ומחנכים. הילדים היו מרותקים, ואז התחלנו לדבר על הרחבת מעגל המרצים - רובם מ"ידיד לחינוך". סיכמנו על נושאים כמו רפואה, טבע, חלל, וממציאים שעיצבו את המדע: אינשטיין, ניוטון, ארכימדס. ההרצאות ניתנו פעם בשבוע לילדים בכיתות ה-ז, בזום. הילדים שבאמת התעניינו התמידו, ושתו בצמא את דברי-המדע".
כדי לגוון את צורת מתן ההרצאות וליצור קשר בלתי אמצעי עם הילדים, נערכו גם פגישות בהן הילדים שואלים והמומחים עונים: "הכה את המומחה", וגם עושים ניסויים חיים.

משרד החינוך התענין בפרויקט. בעקבות ההתעניינות הועברו הרצאות פיילוט בבתי הספר היסודיים ובחטיבת ביניים. הפיילוט הצליח מאד וזה סלל את הדרך להמשך בשנה הבאה. 
/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%94,%20%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%94%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%97%D7%A5.jpg
אדריאנה (שלישית משמאל), המרצים והצוות המוביל
 

מלמדת גאוגרפיה ותרבות של ארצות שונות ומשתתפת במשחקי מחשב – הכל באנגלית

גם כך משפרים אנגלית במיזם start talking – על ז'וסלין נעמן מבאר שבע / יפה חכמון

"...בשלב מסוים החלטתי להתמקד בנושא אחד", מספרת ז'וסלין נעמן. "הנושא היה 'ארצות ויבשות'. היה ממש מרתק. למדנו גאוגרפיה באנגלית, ונגענו בהיסטוריה ובתרבות של אותן ארצות. עבודה כזו יש בצידה הכנות רבות. הדבר תובע לימוד והכרת הארצות, וגם מציאת סרטונים על הארץ המדוברת. השתדלתי למצוא דברים המייחדים את אותה המדינה.
כשלמדנו על סין, דיברנו על התרבות שלה, שהיא מיוחדת ויש בה שילוב מודרניסטי עם מאפיינים מסורתיים. באופן מיוחד יש גם קסם בתיאטרון ובמוסיקה במדינה זו. הצגתי סרטון בו הדברים באים לידי ביטוי. כששאלתי את התלמידים, איך הם מרגישים ומה הם חושבים. השיבו: 'זה שונה, מרתק ומרגיע'.
כשדיברנו על אוסטרליה, סיפרתי לתלמידים על החופים הענקיים, על עולם מלא בעלי חיים וחרקים למיניהם. כשהגעתי ללונדון התרגשתי, כי שם נולדתי. המידע זרם בקלילות. סיפרתי על אתרי התיירות וההיסטוריה של מקומות מיוחדים שם, על משפחת המלוכה והסיפורים המהלכים על הדורות למיניהם".
 
"עץ לדעת" או עץ הדעת – החוג בו לומדים להתחקות אחר שורשי המשפחה - 
  עוד תוצר של מיזם "ידיד לידיד" באזור השפלה
 / אילנה סולומון
/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%A2%D7%A5%20%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94%20%D7%A2%D7%9D%20%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%A6%D7%94%D7%95%D7%91%D7%94.png
את החוג מנהלים המתנדבים דיאנה ודוד שאלתיאל. דיאנה, שניהלה את "מרכז דורות" בבית התפוצות, מספרת שמטרת החוג היא "לתת לאנשים כלים, איך לבנות את אילן היוחסין שלנו, כדי שנוכל לספר לילדינו ולנכדינו על המשפחה ועל שורשיה. אם לא תדעי מאין באת", היא אומרת, "לא תדעי לאן ללכת. חשוב שנדע על שורשינו, כדי שתהא בנו תחושת שייכות, הבנה וגאווה". 
הנושא הזה החל להתפתח בעיקר בשנות השבעים של המאה הקודמת בעקבות סידרת הטלויזיה האמריקאית "שורשים", שעסקה בחיי דורות במשפחה אפרו-אמריקאית מימי העבדות ועד 1900 לערך. הסדרה הייתה עיבוד לספרו של אלכס היילי "שורשים".
מידע אפשר למצוא בין השאר, באמצעות האינטרנט והפייסבוק. מקורות נוספים הם בתי קברות יהודיים, "יד ושם", ארכיונים, ספריות לאומיות, צילומים, וכנסים בינלאומיים של חברות גניאולוגיות.
"נחשפתי לעולם שלם של חקר שורשים", אומרת יונה שרי ממשתתפות החוג. "החיפוש שלי פנה לאתר את משפחת סבי מצד אימי, שהיה ערירי ונפטר בגיל צעיר. בעזרת דיאנה ודויד איתרתי פרטים ראשוניים עליו, ומכאן אוכל להמשיך את עץ המשפחה. התחלתי תהליך מרגש של חיבור לשורשי המשפחה".
רחל דור, החברה גם היא בחוג: "קיבלתי הזדמנות לחקור את ההיסטוריה המשפחתית שלי. הורי, ניצולי השואה, מיעטו לדבר על מה שהיה שם".

 
קצת אחרת - מעולמות אחרים  וקרובים  ☄
גזלני הזמן שלנו (כתבה שלישית בסידרה)
איך מתמודדים עם גזלני הזמן שאיתרנו בכתבה הקודמת / נחום נוימן

לאחר שניסה הכותב, נחום נוימן לזהות את גזלני הזמן העיקרים שלנו, אשר מכרסמים לעיתים במשאב העיקרי והחשוב ביותר העומד לרשותנו - הזמן, הוא מנסה כעת לתת עצות אחדות, איך להתמודד עם הבעייה.
למשל, אפילו לבני משפחתנו האהובים אפשר ללמוד להגיד לפעמים את המילה בת שתי האותיות" לא", במקרים בהם אנחנו חשים שזמננו נגזל. פתאום מגלים שהשמים לא נופלים, ואפילו לא מפסיקים לדבר איתנו. 
הכתה יצאה לטיול או לכל פעילות אחרת ולא הודיעו לנו?  חשוב שלא נעבור על כך לסדר היום, אלא נפנה לרכזת של "ידיד לחינוך" ולזו של בית הספר, נעיר להם בנימוס אך באסרטיביות, ונבהיר שזמננו יקר לנו גם כגימלאים. ניתן להניח שהערה אחת או שתיים יעשו את העבודה.
ובאשר לנו עצמנו:  כל עוד עבדנו, זמננו נשלט בחלקו הארי על ידי המעסיק שלנו, שקבע לנו את שעות העבודה ומה לעשות בהן. עם פרישתנו, הפכנו באחת למנהלי הזמן של עצמנו ללא כל הכנה והכשרה. כתוצאה מכך, לרבים יש נטיה טבעית להמשיך ולאפשר לאחרים לנהל את זמנם. צריך שנלמד לנהל את זמננו בעצמנו, ו...כן, כדאי לנסות מעת לעת פרקי זמן כמו לשבת בגן, להאזין לציוץ הציפורים ולרחש הרוח בעלי העצים, ולגלות שיש עוד דרכים נפלאות לנצל את זמננו היקר.
 
עצה קטנה ומועילה / מאשה ליפשיץ
/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%20%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A%20%D7%A2%D7%A6%D7%94%20%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94%20%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%94.png
 הפעם על גימטריה
בגימטריה:
א עד ט מייצגים יחידות מ-1 עד 9
 י עד צ מייצגים עשרות מ-10 עד 90
ק עד ת מייצגים מאות מ-100 עד 400

הגימטריה מאפשרת מציאת משמעויות נוספות למלים וביטויים. ניתן למצוא לכך דוגמאות בהלכה, בתלמוד, בקבלה...

הקישור https://www.gimatria.co.il/ ייקח אותנו למחשבון מלים וביטויים, ואף יאפשר לנו להתאים מלים וביטויים לערך מספרי.

לדוגמה: נניח רוצים לנסח ברכה לזוג חברים, החוגגים יחדיו יובל 50 שנה של זוגיות, ולשלב בה מלים שערכן הגימטרי הוא 50. הנה מה שהעליתי בחכתי: בדולח, הילה, לוהט, להוּט, לב חי...

עוד על גימטריה בויקיפדיה     
 
כתבות ומאמרים נוספים  - באתר "ידיד לחינוך":  http://www.yadidla.org.il/  
הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת,  כותרת עליונה (header): ירמי לז'ה, איור עץ משפחה: שרה רוטקופ הרמתי
מתפעלי אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם ודב שורש
כל הכותבים, היוצרים והמשתתפים במידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך"

הודעה זו נשלחה ל- על ידי office@yadidla.org.il
על מנת להסיר עצמך מרשימת תפוצה זו לחץ כאן
גם דיוור זה נשלח על ידי פולסים
Preview Campaign