אם אינך רואה מייל זה אנא לחץ כאן
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%20%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A%20%D7%94%D7%93%D7%A8%20%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%9F%2037.jpg
 
במידעון זה הקצינו חלק נכבד לשבוע הספר שהסתיים זה עתה ובמה שקשור בו ובמתנדבי "ידיד לחינוך". פתחנו דווקא במשהו קליל - זוית פיקנטית בתחום האניקדוטה  הבאנו את דבריה של מיכל, המובילה הארצית שלנו בתחום הספריות, ואת חוויותיו של יוסי, מוביל הספריות באזור הדרום ★ במסגרת פרוייקט "ידיד לידיד של אזור השפלה, נמצא כאן דוגמא של פגישת מועדון הספר בו משתתפים מתנדבי האזור ★ אנו מיידעים אתכם כאן על "פרוייקט בן יהודה", שלא רבים לצערנו, שמעו עליו, והוא קשור לגמרי לנושא הספרים  ★ אפילו "פינת העצה הקטנה" מתייחסת לנושא (אמנם בעקיפין) ושולח אותנו לאתר האקדמיה ללשון העברית.
מרתק ביותר לשמוע ולראות את הסרטון על "תנועת הזהב בגבעתיים", המשותפת לנוער ולגימלאים, ורוב חבריה הם מ"ידיד לחינוך".
המתנדב אותו אנו מציגים הפעם, הוא באמת טיפוס יוצא דופן ומעניין מכל הבחינות  ★ כאנשי חינוך, יעניין אותנו מאמרו המנומק של זאב, המתנדב בשעורי מתמתיקה, על הנחיצות שלנו כמתנדבים בבתי הספר  וגם על חדר בלב בביה"ס "דוד אלעזר" בבת ים, הנותן מענה לתלמידים, הזקוקים למעטפת רגשית נוספת בתוך ביה"ס, יחד עם אחת המתנדבות שלנו.
קריאה מהנה
כ
תובת המייל לשליחת עצות, רעיונות ושאלות לצוות ההדרכה וכן לשליחת צילומים: sprinzak@gmail.com
 
 
לכבוד שבוע הספר שהסתיים זה עתה, 
גם לנו, אנשי "ידיד לחינוך", יש מה להשמיע

בזוית פיקנטית - מי צייר את התמונה? 
 הסיפור שמאחורי ארון הספרים של אריה ענבר מבאר שבע
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A9%20%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99%20%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%AA%20%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94.jpg
הכל התחיל כשהתפוצץ צינור מים בביתו של אריה. התברר שהצינור עובר דרך קיר אליו צמוד ארון הספרים הגדול שבביתו. כשפינו את הספרים והזיזו את הארון, התגלתה התמונה הזו שיצרה הרטיבות על הקיר. אריה, שהוא צלם חובב, מיהר לצלם את התמונה המיוחדת שנוצרה, שלח לנו, והרי היא לפניכם. התגלית נחשפה בשבוע הספר והרי לכם הקשר בינה לבין ספרים.
 

מי אמר שעידן הספר המודפס נכחד? ועוד משהו ליד… / יוסי רוזנמן, מוביל ספריות אזור דרום

.
..כמי שניהל את ההוצאה לאור של חיל החינוך בצה״ל משך שנים, וכמי שהוציא לאור אלפי ספרים ופרסומים, שעותקים מהם ניתן למצוא על מדפי הספרייה הלאומית בירושלים, אני יכול להעיד על עצמי, שאין דבר מענג יותר מלאחוז בספר או פרסום שיצא הרגע ממכבש הדפוס. עבורי הייתה זו תחושה של רך שנולד... 
כגימלאי היום, לא נפרדתי מהמגע הישיר לספר. כפעיל ב"ידיד לחינוך" וכמוביל ספריות בתי הספר היסודיים באזור הדרום, אני מקדיש הרבה בחיפוש אחר כל דרך יצירתית אפשרית כדי לפתח הרגלי קריאה אצל ילדים. זה בא לידי ביטוי בפעילות בספריה, בסיוע לילד בקריאה ובהבנת הנקרא תוך שיתוף פעולה עם צוות בית הספר, כמו גם בחיפוש אחר הספר המתאים לגיל הקוראים.
אני עוסק גם בקריאת סיפור לקהל הצעיר, תוך קטיעת הסיפור בשיאו, מביט סביבך, רואה את עשרות העיניים שבוהות בך בסקרנות יתרה, ואז פונה לילדים ואומר: "ילדים יקרים: רוצים לדעת מה קרה בסוף הסיפור? הכנסו לספריה וקראו את הספר".
ואז מגיע הרגע המרגש במיוחד - צפייה בילדים שמציפים את ספריית בית הספר בחיפוש אחר הספר המיוחל. 

 
מיכל בריג מנדלסון, שהתמנתה למובילת תחום ספריות ארצית ב"ידיד לחינוך", מזכירה לנו, למה חשוב לקרוא או להקריא ספרים לילדים

...שמיעת ספור או קריאתו מעשירה את לשונם של הילדים ומפתחת ידע ודמיון. הילדים נחשפים לעולמות חדשים, לא מוכרים וגם לאלו שהם חווים אותם ביומיום.
ספרים נותנים הזדמנות להזדהות עם הנפשות בסיפור והעובר עליהן. וכך ילדים יכולים גם לזהות דמויות נוספות קרובות, כמו בני משפחה וחברים, וגם לראות שאחרים חווים דברים שהם עצמם חווים וללמוד דרכי התמודדות עם מצבים.
ספרים יכולים לתת הזדמנות לבטא באופן לגיטימי גם רגשות שליליים ובכך לפרק כעס ותסכול.
הקראת סיפור יכולה וצריכה להפוך לרגע איכותי של אינטראקציה בין המקריא לקורא. כשאנחנו מקריאים ספור, ילד יכול להרגיש, שאנו מתפנים מעיסוקינו ומקדישים את כל תשומת הלב אליו ולסיפור. זהו זמן של טיפוח וביסוס קשר, שיכול להישאר ולהמשיך הרבה מעבר לאותו ספר.
התפתחות הספרים הדיגיטאליים המוקלטים כיום ותרומתם, החשובה בהחלט, אינה תחליף לאותם רגעים אינטימיים של הקראת הסיפור לילד...

https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94%20%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D.jpg
 
רוצים לדעת מה זה "פרוייקט בן-יהודה"? בבקשה! / נחום נוימן

השם אליעזר בן-יהודה מוכר לכולנו כמחייה השפה העברית. גם אשתו חמדה, ובנו איתמר בן אב"י, מוכרים לרובינו.
אך "פרויקט בן-יהודה"? מה זה? אולי מדובר בעבודות התשתית המבוצעות ברחוב בת"א להקמת רכבת קלה?
ובכן, עד לפני כמה ימים גם אני לא שמעתי על הפרויקט הזה, עד שפנתה אלי ריקה, עורכת המידעון, בבקשה לפגוש את מנהלת הפעילות של הפרוייקט, הגב' אפרת אפל, ולראיין אותה.
נפגשנו בבוקרו של יום קיץ נעים בבית הקפה "פנקס הקטן", שלמרבה ההפתעה ממוקם ....ברחוב פנקס בת"א.
אפרת סיפרה לנו כי מדובר בפרוייקט התנדבותי וללא מטרות רווח "למיחשוב הספרות העברית".
המשמעות היא להעלות למדיה דיגיטלית ונגישה לכל, יצירות ספרות עברית - פרוזה ושירה, שנמצאות עד כה רק בדפוס ובספרים שהולכים ונעלמים עם השנים...   
אילו יצירות עוברות דיגטציה? על פי חוקי הקניין הרוחני, יצירה הופכת לנחלת הכלל רק לאחר 70 שנה ממות המחבר, רק אז ניתן להעלות אותה באופן חופשי לרשת, למעט מקרים בהם היוצר או יורשיו מאשרים לעמותה להעלות את היצירה לאתר ולרשת, מבלי לוותר על זכות הקניין. לכן, תהליך הדיגיטציה החל עם יוצרים שמתו לפני שנים רבות כגון: ביאליק, אחד העם, פרישמן , נורדאו ועוד רבים וטובים...
לעמותה אתר נגיש וידידותי, בו ניתן לאתר יצירות לפי שם הסופר או המשורר. כמו כן ניתן לחלץ טקסטים לפי מילות מפתח. בנקודה זו אתר הפרוייקט שונה מהאתר הדיגטלי של הספריה הלאומית, בו הטקסטים סרוקים ואינם טקסטים "חיים" בהם ניתן לאתר נושאים ומילים.
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%9C%D7%90%20%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA%20(1).jpg
 מימין שמאל: ח.נ.ביאליק, רחל,  שאול טשרניחובסקי, יהודה הלוי, שלמה אבן גבירול ) עיצוב גראפי: רותי יואל.
התמונות לקוחות מעמוד הבית של פרוייקט בן יהודה והן חלק מתמונות היוצרים הנקראים ביותר על פי אתר העמותה
 

מחשבות על תפקידנו כמתנדבים, במיוחד במשבר מערכת החינוך אותו אנו חווים כעת - קריאה אל הדגל / זאביק שני

...אני מודע לחשיבות לימודי ההומניסטיקה שנזנחים לטובת לימודי המדעים, אך תרשו לי בתור מי שמלמד מתמטיקה ביסודי, בחטיבה ובתיכון, להתייחס לנושא ההתנדבות מזווית הראיה הנחשפת לי. מזה מספר שנים, מיקומה של ישראל במבחני פיזה הולך ומתדרדר. יש לכך יותר מסיבה אחת. הצפיפות בכיתות הלימוד, היא להבנתי אחת מהעיקריות שבהן, אך לא היחידה... 

...כל מתנדב שמקבל לידיו קבוצה קטנה בת שלושה-ארבעה תלמידים, מוריד מיידית את צפיפות הכיתה ומשפר את יכולתו של המורה להעביר את חומר הלימוד. ככל שיהיו יותר מתנדבים, הפועלים בו-זמנית בכיתה אחת, רמת הידע וההבנה המתמטית הן בכיתה עצמה והן בקבוצת התיגבור תעלה – win-win situation...
אנו המתנדבים, שלרובנו ההתנדבות כמוה כשליחות, מגיעים עם נסיון חיים עשיר ורב, ודרך הלימוד שלנו, באופן טבעי משולבת בפרקי עשיה מעברנו. אנו איננו מוטרדים בבעיות שכר המורה וקידום ואין לנו נגיעה וקשר עם הורי התלמידים (שלעיתים מתערבים בעבודת המורה יותר מכפי שהם מעורבים בלימודי ילדיהם). אנו עוסקים נטו, ביכולתנו להפוך את המתמטיקה המפחידה, למקצוע שהוא כמעט מוזיקה של החיים. אנו יכולים להראות להם כיצד המתמטיקה ברמה כזו או אחרת היא חלק בלתי נפרד מחיי היום-יום. תלמידים רבים, בשל העדר הבנה, יודעים נוסחאות ומשפטים בע"פ אך לא יודעים ליישמם בשיגרה.
כיוון נוסף, שאנו יכולים לפעול בו, הוא להציע לבתי הספר תוכניות, שיעורים וחוגי העשרה לשכבות התלמידים המובילות. מנסיוני, מרבית בתי הספר אינם מתפנים לכך... 

 
סרטון המתעד משהו רענן ויוצא דופן: "תנועת הזהב" בגבעתיים - משותפת לתיכוניסטים ולמבוגרים שרובם אנשי "ידיד לחינוך" / שושנה רשף
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA%20%D7%94%D7%96%D7%94%D7%91%201.jpg

"לעיתים יש לי תחושה שאני עם סבתא ויכולה לחלוק איתה...", אומרת צעירה מ"תנועת הזהב" בגבעתיים.
צפו בסרטון שעשו שלוש תיכוניסטיות מגבעתיים, בר סבירסקי, שחר כהנא וליאת משעל - תלמידות מגמת התקשורת בתיכון בן צבי בעיר. השלוש תעדו בסרטון שיצרו, פעילות משותפת לתלמידי תיכון ולמבוגרים שרובם אנשי "ידיד לחינוך". שתיים מהתיכוניסטיות, בר ושחר, הן ממובילות התנועה.

...כבר שנה שבכל יום חמישי אחר הצהרים מתכנסת לה בגבעתיים קבוצה של צעירים תיכוניסטים יחד עם מבוגרים בני הגיל השלישי, ובה כארבעים איש. כשני שלישים מכלל המבוגרים שבקבוצה הם חברי "ידיד לחינוך".
.הסרטון משקף את התחושה של "הביחד". החיבוקים, החיוכים, הריקודים המשותפים, המבוגרים שרוקדים בלי מסכות, מתיילדים לעתים ...החיבור בין הצעירים למבוגרים הוא אמיתי.

 
ד"ר מאיר שטיינהרט מעפולה – רשימה אינסופית של עשייה נפלאה וחוש הומור. אפשר בקלות לקבל סחרחורת /  רון כספי
מנהרייה עד ירושלים
מאיר לא אוהב להשתעמם. התובנה הזאת מביאה אותו לחרוש את כבישי ישראל מנהריה עד ירושלים ומעפולה עד חיפה, ואף להדריך בזום סטודנטים מיבשות רחוקות. הכול בהתנדבות.
עפולה, עיר מגוריו היא מרכז העולם, מעצמת גרעינים ופלאפל. לצערו כבר אין לו שיניים טובות וגם הרופא אסר עליו לאכול אוכל מטוגן. מאיר לא מוכן להתפשר על זרעי חמנייה מקולפים, כי כל הכיף שלו זה לפצח אותם בפה ולירוק את הקליפה (לשקית).
הוא לא מוכן לקבל איסורים אלו בקלות וחוקר את הרופא שלו, שכנראה אוכל טוב ושותה טוב ומעשן ויש לו גם כמה נשים סביבו, מדוע הוא אינו מקפיד על "חיים נכונים". אבל הרופא החכם משיב לו בלי להתבלבל, שכללי העבודה שלהם אומרים, שהפציינט עושה מה שהרופא אומר ולא מה שהרופא עושה.
והרי לכם עוד תכונה נפלאה של מאיר, הומור.
לכתבה המלאה

https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%99%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%20%D7%9E%D7%A2%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%94.jpg
 
חדר בלב - להרגיש בטוח / צביה טולדנו
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///e2fa6755a5ed40fe97f9d0a68d4173b9.jpg
השבוע נחשפתי לפעילות מחממת לב – חדר מיוחד בתוך כותלי ביה"ס דוד אלעזר בבת ים - "חדר בלב", אשר נותן מענה לתלמידים, הזקוקים למעטפת רגשית נוספת בתוך ביה"ס.
במיזם הזה עובדים אנשי טיפול יחד עם צוות ביה"ס, כדי לעזור לתלמידים, אשר מסיבות שונות אינם מסוגלים להתפנות ללימודים, כל ילד מסיבותיו. למטרה זו הוכשרו אנשי מקצוע שידעו לתת מענה הן למורים הן להורים ובעיקר לתלמידים.
מנהלת ביה"ס רונית לוי-כהן, העובדת הסוציאלית עדי סביר שהוכשרה לתפקיד, ומתנדבת "ידיד לחינוך" אטי סטופיקי – עשו זאת, ויש סימנים ראשונים של הצלחה.
בחדר שולחן יפה וכסאות צבעוניים, החדר נעים לעין ונותן הרגשה נינוחה. פינות ישיבה על פופים, פינת משחקי קופסא, פינת יצירה עם מכלול חומרים לעבודה – לוח פעילות, ולוח רגשות... 
...אטי, המתנדבת, עובדת עם 3 תלמידים בהדרכת העובדת הסוציאלית עדי.
"תלמידה שהייתה חסרת מוטיבציה, מפריעה, והלמידה ממנה והלאה", מספרות רונית ועדי, "התחילה בצעדים קטנים ללמוד ולהתעניין. בתקופת הקורונה, כשהכיתה למדה בזום, אנחנו ספקנו לה במה והיא לימדה את חבריה לכיתה פרק בבישול ואפיה. המקרה הזה הרים את קרנה בעיני הכיתה. השנה היא מחכה לאטי בקוצר רוח ומשלימה פערים בעיקר בחשבון"...


 
מתנדבים מלמדים ומרצים למתנדבים – על כך מספרת מירי רגירר יוזמת ומובילת מיזם "ידיד לידיד" באזור גומא – השפלה

...הפצנו את שעות הקורסים ואנשים נרשמו. לא האמנתי שתהייה כזו הענות וכזה היצע. היו קורסים לשפות (אנגלית, ערבית, ספרדית, פרסית), הוקמו מועדוני קריאה: ברידג׳, קיימות, היסטוריה, טיולים, צילום, ומדע.
הקורסים השונים עזרו למתנדבים להעביר את ימי הבידוד בתקופת הקורונה, נתנו עניין ואתגר ותרמו לאיכות חיי הגמלאים.
כיום, כשנתיים לאחר שהחלו הקורסים, נותרו עדיין חלק מהם. אנשים פשוט אינם מוכנים לוותר עליהם.
- מדובר בפרסית, בהדרכת ד׳ר אסתר רביזדה, שנקרא היום "תרבות ומורשת פרסית". נוצרה קבוצה איכותית שממשיכה ללמוד את השפה לצד מידע על הארץ, האנשים והתרבות.
- מועדון קריאה בהנחיית יונה שרי – קבוצה של אוהבי הספר, הממשיכה בשיחות על ספרים ונושאים שונים. כיום נפגשת הקבוצה לעיתם גם פנים אל פנים.
- ברידג׳ בהנחיית ברוך היבנר, שמעביר קורסים למתחילים ולמתקדמים.
- אנגלית, בהנחיית דיאנה שלתיאל, שנפגשת כל שבוע עם הקבוצה, ומשוחחת איתם באנגלית, בדרך כלל על קטע שקראו מראש.
- קורס שהסתיים זה עתה וימשיך בשנה הבאה, הוא יישומי הפלפון והסמארטפון… בהדרכת שוש טובל.
עכשיו, עם תחילתו של החופש הגדול, חלק מהקבוצות יפסיקו את פעילותם ויחדשו אותה בתחילת השנה הבאה. מועדון הקריאה והברידג׳ ממשיכים גם בחופשה.
 
.
מועדון הקריאה של אזור "גומא". הפעם: "החדר שמול החומות" שכתבה שפרה הורן / אילנה סלומון

עוד מפגש ספרותי מרתק, התקיים בביתה של יונה שרי, מייסדת ומנחה של מועדון הקריאה במסגרת פרוייקט "ידיד לידיד" באזור גומא. המפגש התקיים בבית משפחת שרי, ואנחנו הבאנו עימנו ספרי קריאה, מטעמים פרי מטבחינו ואת דעותינו על הספר "החדר שמול החומות", פרי עטה של שפרה הורן, אותו התבקשנו לקרוא לקראת המפגש, שהתקיים ביום ירושלים.
בספר מתואר סיפור משפחתי, המשתרע על פני ארבעה דורות ומתפרש על פני כמאה שנים, כשברקע החיים בירושלים. הדברים מתוארים בצורה ציורית ובשפה עשירה וקולחת.
כל ספר או רומן, מדבר לקוראיו מכוונים שונים. אני מצאתי כאן דילמות, שהעסיקו את מוחי לאחר קריאתו...
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.jpg
 
עצה קטנה ומועילה / מאשה ליפשיץ
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%94%20%D7%9C%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA.png

הלכתי לאיבוד באתר העמותה

אוהבים את השפה העברית? זה המקום בשבילכם. אבל, ראו הוזהרתם, הולכים שם לאיבוד מרוב שבילים וכיוונים ושירשורים, עושר של תכנים. בכל זאת אל תוותרו, כשתכנסו, פשוט לא תוכלו לעזוב. זוהי המרשתת במיטבה.
דוגמאות? בבקשה:
מה פירוש המלה תשפורת?
מה דעת האקדמיה על המינוחים המגדריים החדשים בעידן ה-Me-too? האם נכון להגיד א.נש,ים?
ומכיוון שאנחנו אנשי חינוך: תחת הכרטסת: בבית ובכיתה יש:
- עברית לכל מועד
- לשחק בעברית - אוצרות של משחקי מלים, חידונים, "בחנו את עצמכם"בשביל הלשון - סיורים מקוונים בירושלים, באתרים הקשורים לתחיית השפה העברית,
- יום העברית - מערכי שיעור
 
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%A2%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9C%20%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94%20%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9A%20%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94.jpg
 

כתבות ומאמרים נוספים - באתר "ידיד לחינוך": http://www.yadidla.org.il/
הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת
כותרת עליונה (header): ירמי לז'ה 
מתפעלי אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם ודב שורש
כל הכותבים, היוצרים והמשתתפים במידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך"

הודעה זו נשלחה ל- על ידי office@yadidla.org.il
על מנת להסיר עצמך מרשימת תפוצה זו לחץ כאן
גם דיוור זה נשלח על ידי פולסים
Preview Campaign