| | | | דבר המערכת
יהודה סתיו, העורך, בוגר "חביב" | | לקוראים שלום, שלוחה אליכם האיגרת הראשונה מטעם בית לעברית, המוקם במתחם בית ספר "חביב" בראשון לציון.
אנו מקימים בית לעברית כדי לחגוג, לחקור, להתבונן וליהנות מתרבות השפה העברית לדורותיה: שורשיה הקדומים, דרכה הנפתלת בדברי הימים, תחייתה והתחדשותה מדי יום ביומו להווה עשיר ולעתיד עתיר השראה. יחד נתענג על השפה ועל ייצוגיה בהתעוררות הלאומית וברעיון הציוני. ב-1882 הוקמה ראשון לציון - המושבה הראשונה של אנשי העלייה הראשונה. החלוצים ידעו היטב שלא די בנטיעות, לבֵנים ואספלט. צריך גם לב, נשמה ורוח. אם אין תורה, אין דרך ארץ. בזה אחר זה ייסדו בית כנסת, פתחו ספרייה, וב-1886 הקימו את בית הספר הראשון בעולם, שלימד על טהרת השפה העברית. במָקום זה הולך ונבנה עכשיו המתחם הציבורי של בית לעברית. באיגרת זו ובאלה הבאות שיגיעו אליכם מדי רבעון, נשתף מידע, עדכונים ותכנים הנוגעים לבית לעברית, לארגון הבוגרים של בית הספר "חביב" ולהתקדמות הבנייה במתחם ההיסטורי. בבוא העת, עם פתיחת שעריו של מתחם בית לעברית לקהל הרחב, ניידע אתכם על אירועים, תערוכות, סדנאות, קורסים, הרצאות, ימי עיון, תערוכות, השתלמויות, מחקרים, כנסים בינלאומיים ועוד. בימים אלה אנו מרחיבים את קהילת בוגרי "חביב" וקוראים לאלפי בוגריו להצטרף. על מפתן בית לעברית נשמור עימכם על קשר ונשגר אליכם איגרת זו ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני. מאחלים לכולכם חג חירות שמח, המערכת | | | | | על הקשר בין שפה למבט
מורן שוב, אוצרת בית לעברית | | למשפחותיכם למשפחותיכם למשפחותיכם - האם תדעו מהו ״הכישוף״ שמסתתר מאחורי השורה הזו? בתלמוד הבבלי, במסכת מנחות, העוסקת בין השאר בהלכות ספר תורה, מופיע הדין באשר לאורכה המרבי של שורה כתובה בספר תורה: הדין קובע ששורה לא תעבור 30 סימני דפוס. זה – למשפחותיכם למשפחותיכם למשפחותיכם – עשרה סימנים במילה האחת, כפול שלוש = שלושים. והרמב"ם במשנה תורה, בעניין הלכות כתיבת תפילין ומזוזה וספר תורה, אומר: "כדי שלא יהיו עיניו משוטטות בכתב". [ספר אהבה - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ז, ד] שורת טקסט – יודע כל מעצב וחש כל קורא – אַל לה לאחז עיניים ולהתארך מדי, שמא תתבלבל העין ותחזור לקרוא אותה שורה שכבר קראה. תוכלו לתאר לעצמכם שורה ארוכה כל כך? עד שתסיימו לקרוא אותה, תצטרכו לנדוד שוב ימינה ולחזור ולאתר את תחילתה של השורה הבאה.
העיניים והתודעה - מבקשות לכנס את הקשב ואת המבט; ההכרה והלשון מעדיפות להתקדם בדרך הקצרה.
| | | | | | מבנה חדש לבית הספר "חביב" ההיסטורי נמצא בימים אלה בשלבי בניה מתקדמים:
18 כיתות לימוד לכ-500 תלמידים
| | | | השוּמֵרים, שהיו שותפים להמצאת הכתב סביב 3,000 לפנה"ס, היו גם מי שפיתחו 2,000 שנה קודם לכן את השיטות החקלאיות של תלמים ותעלות השקיה. אלה שורות ואלה שורות. אין זה מקרי: שורות טקסט כמוהן כתלמים הנחרשים בשדה: מיצוי מרבי של השטח. | | | | | | | | | אתם מוזמנים לצפות בסרטון המתעד את תהליך הבניה מתחילתו ועד ליציקת הגג בימים אלה | | | | מכירים את המושג – "כתיבה כחריש השור"?
על כך באיגרת הבאה | | | | | | | | החביבים שלי מאיר גבע על המורה אדר קיסרי ו'מלחמת השפה' ב"חביב"
בסוף נובמבר 2015 בגיל 89 נפטר אדר קיסרי. אדר היה סופר, משורר, מתרגם ועורך שהחל את פעילותו כמורה. ואיזה מורה! בחביב הוא לימד שנה אחת בלבד – אך הותיר חותם מיוחד. הוא נחת עלינו בכיתה ד' (1953), רזה עם קול רועם, נחוש כולו ללמדנו כל נושא אבל בעיקר עברית כהלכה. כזכור לבני דורי נפתח כל יום לימודים במסדר עם הנפת דגל המדינה, תקיעה בחצוצרה וכל שאר מרכיבי הטקס - ואוי למאחרים!
בבקרים שבהם אדר קיסרי היה ממונה על המסדר, חשו הכול – כולל צוות המורים - כי יש כאן הגזמה יתרה. אדר ניהל את המסדר כאילו היינו בבית ספר לקצינים ולא דרדקים ב"חביב". אבל בתוככי הכיתה שרר עולם אחר, ואתאר רק מהלך אחד נהדר וייחודי של אדר: 'מלחמת השפה'. כי אצל אדר כל פעילות נראתה ונשמעה כמו מלחמה - והוא המפקד. על מנת להניע אותנו לדבר ולכתוב עברית כהלכתה, הוא יזם השתתפות של כל ילדי הכיתה באיתור שגיאות וטעויות של... כל ילדי "חביב", כולל המורים. כיצד? כל תלמיד קיבל פנקסון, ובמהלך ההפסקות כאשר כל ה'חביבים' היו בחצר, אם שמע שגיאה מפי מישהו הוא ניגש אליו, רשם את שגיאתו ו...החתים אותו! יושר ואמינות! אתם ודאי יכולים לתאר לעצמכם משהו דומה לזה בימינו...
'מלחמת השפה' של אדר ותלמידיו נמשכה כל השנה, ובסיומה קיבלו ה'מנצחים' פרסים - ספרים כמובן (!). אם יש משהו בולט מיוחד במינו שזכור לי מימי "חביב" זהו ללא ספק אדר קיסרי ומלחמת השפה העברית שלו.
וכמו כל מלחמה, גם לזו היה אפילוג, אבל לשם שינוי נחמד ממש. יולי 1971, אני בשירות מילואים אינסופי בקו הבקעה. מוצב 'ינשוף' היה הראשון ששופץ והיה למקום אנושי יחסית, ושם אני רואה ארון ספרייה, פותח אותו ובוחן את תכולתו. ספר אחד צד מיד את עיני: "טרזן והילד הכושי", שזכור לי מימי הנעורים. אני פותח אותו ומחסיר פעימה: בדף הראשון רשומה ברכה בכתב יד: למאיר גוטמן (שם משפחתי דאז), פרס ראשון במלחמת השפה. בברכה ובהצלחה - אדר קיסרי.
ישבתי עוד קצת בחברת טרזן והילד ואדר קיסרי, ואז השארתי את הספר בספרייה. בתור קורא מס' 92 של הספרייה העירונית בראשון לציון, ידעתי שספרים צריך להחזיר.
בתצלום: אדר קיסרי. תצלום משנת 1960
| | | | החיים כסרט יזהר סייבי (סיבהי), בוגר "חביב" בשנת 1958 'ראשון' עדיין היתה קטנה. ואני הייתי ילד. קולנוע "תפארת" היה היכל שנכנסנו בשעריו פעם בחודש, כאשר קיבלנו כסף מההורים לכרטיס קולנוע. כמה חיכינו לרגע המאושר הזה! עד אז היינו מביטים שעות בוויטרינה שבה הוצגו תמונות בהגדלה מהסרט, מחוררות מאקדח הסיכות לאחר שהוצגו בבתי קולנוע אחרים. והנה הגיע סרט חובה לצפייה, לגדולים ולקטנים. "עשרת הדיברות" עם צ'רלטון הסטון כמשה הצדיק, ויול ברינר כפרעה הרשע! הסרט היה כל כך מיוחד עד שהצענו לסבא יוסף סיבהי - יהודי דתי מקיים תרי"ג, שמימיו לא ראה סרט ולא ביקר בבית קולנוע - לבוא לצפות בו. וסבא הסכים, כי בעיניו המציאות של ימי התנ"ך והסרט של ימינו אנו היו מחוברים. וכך צעדנו ביום חול מרחוב רמב"ם כשלושים בני משפחה: סבא יוסף עם שתי פאות וזקן בָּראש, מעט אחריו סבתא ברכה עם שני סלים של שתייה ואוכל, אחריהם הבוגרים, ובמאסף אנו הילדים, שזכינו בסרט חינם מחוץ למניין. מרמב"ם המשכנו לרחוב נחמה, עלינו במדרגות בית הכנסת, ירדנו ברוטשילד ופנינו ל"תפארת" בצעדה שהזכירה את יציאת מצרים. נכנסנו בחושך, וסבא 'נזרק' מיד לתוך הסרט. בעיניו, המציאות של ימים עברו הוקרנה מולו כסרט בשידור חי. אנחנו השתתפנו בסרט באופן פעיל: צעקנו בהתפעלות, כאבנו את עבודות הפרך והזדהינו עם כל מהלך בהתרחשות. במיוחד התלהבנו מהפעלולים של עשר המכות, מבקיעת הים ומעשרת הדיברות. ורק סבא שתק מעצם החוויה הלא מוכרת. יצאנו מהסרט נרגשים ונסערים. וסבא עדיין שתק. בתמימות של ילד שאלתי אותו אז: "סבא, מה אתה אומר?" סבא השיב: "מה אגיד? הכול כתוב בתורה. מים הפכו לדם? ככה כתוב בתורה! אש בברד כתוב? כתוב! נבקע הים? ככה כתוב. מה הפלא? רק דבר אחד יא איבני אני לא מבין - איך משה רבנו הצדיק, זכותו תגן עלינו אמן ואמן - איך כבר אז הוא ידע לדבר אנגלית?" בתצלום: צ'רלטון הסטון כמשה ב"עשרת הדיברות" (1956)
| | | | |
