ואכן אנו נוכחים לראות כי בעשור האחרון מתרחש תהליך של התהוות מנוע צמיחה חדש במרחב הכפרי. מכללות שהתפתחו באזורי הפריפריה הפכו למוקדי ידע, אקדמיה ומו"פ, וניזונות מחומרי המחקר הייחודיים להן. מהלכים אלה, שעלו מתוך צורך לצמוח ולפתח יתרונות יחסיים ואטרקטיביות לחוקרים ולסטודנטים, עודדו פיתוח זיקות, קשרים ויחסי גומלין עם המרחב הסובב בתי ספר, יזמים, עסקים, חקלאים ועוד.
גורם מוביל אחר במרחב הינו המועצה האזורית ולצידה ארגונים אזוריים כלכליים. בשנים האחרונות החלו לקום מרכזי חדשנות במועצות אזוריות ובאשכולות מרחביים מתוך כוונה להעשיר את מגוון העיסוקים, למשוך תושבים חדשים ובנים חוזרים, לכוון למשרות בשכר גבוה וכל זאת כדי לעודד פיתוח מנועי צמיחה בצד הצערת האוכלוסייה וקליטת משפחות שישתלבו בכלכלה המקומית.
היוזמות האזוריות הללו זוכות לתמיכת המדינה באמצעות רשות החדשנות ומשרד הכלכלה. גם הקרן הקיימת לישראל מקדמת את החשיבה ואת העשייה בתחומי החדשנות במסלול ייחודי שיצרה לאחרונה.
במרכזי החדשנות האזוריים טמון פוטנציאל בר מימוש ליצירת מנועי צמיחה שעשויים לתרום לצמיחה דמוגרפית וגם לצמיחה חברתית וקהילתית. מרכזי החדשנות מהווים כלי חשוב בסדר היום של ניהול המרחב הכפרי - באמצעות המועצות האזוריות ובשיתוף ארגונים אזוריים, יזמים מקומיים והמגזר העסקי.
המועצות האזוריות / האשכולות המרחביים נדרשים להפעיל מנהלות לקידום החדשנות ולניהול המהלך וזאת לצורך גיוס יוזמות וסטרטאפים, כגוף מתווך ומוביל שהינו משמעותי לתהליך תחרותי ויוזם. נושא מוביל במועצות האזוריות הוא הממשק לחקלאות ופיתוח חדשנות בנושאי אגרי-טק, שהם נושאים חיוניים לחקלאות ישראל בצד תרומתם לחדשנות הישראלית.
מודל החדשנות במרחב הכפרי המתגבש בהליך האסטרטגי "אסטרטגיה וחדשנות במרחב הכפרי" בליווי רון צור מחב' "ניצוצות", נערך בסיוע של ד"ר צחי פיינה והוא נשען על Helix models for innovation. המודל ממוקד בשיתוף פעולה בין מערכות שלטוניות (גורמים, חוקים, רגולציה), מערכות כלכלה (תעשיה, חברות, בנקים), השכלה (אקדמיה, מחקר). בהמשך הורחב המודל; סביבה (מרחב הטבעי ומשאבי הטבע), ומערכות אזרחיות (ערכים, נורמות, קשרים חברתיים, קהילתיים ואזוריים).