אם אינך רואה מייל זה אנא לחץ כאן
גליון מספר #7|  לגליונות הקודמים
יום חמישי, יג תשרי תשפא, 01 באוקטובר 2020
/Pulseem/ClientImages/8268///519e606bafe14278a73e7cc510119866.JPG
http://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/8268//%5C%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D%20(%D7%9C%D7%90%20%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A7)/%5Clogo_white.png
http://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/8268//%5C%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D%20(%D7%9C%D7%90%20%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A7)/%5Cheader.png

 דבר מנהלת הרשות לתכנון 
שלום לכולם,

ידיעון הרשות לתכנון מס' 7 יוצא לאור בפרוס עלינו שנה חדשה, בין יום הכיפורים לחג הסוכות, חג בו אנו מצווים במצוות "ושמחת בחגך". 

בחג הסוכות הייתה נהוגה מצוות "הקהל" על פיה התקהלו כל בני עם ישראל העולים לרגל בחג הסוכות שבסיומה של שנת שמיטה והמלך היה קורא בתורה בפניהם. 

הימים ימי קורונה, ימים מורכבים, מאתגרים ולא פשוטים. את החג נחוג בשמחה אך בהחלט לא ב"הקהל", ההתקהלויות הן מאיתנו והלאה עד יעבור זעמה של המגיפה מעלינו.

מאחלת לכולנו שנצא מכאן לשנה טובה יותר ובריאה יותר, שנה מלאת אתגרים ועניין, שנה מלאת חידושים ודברים טובים.

את הגיליון הקודם חתמתי בהזמנה לסמינר הרשת השני שלנו שקיימנו בנושא של "אסטרטגיה וחדשנות בראי הממשלה".   

כ-100 משתתפים נטלו חלק במפגש שבסופו התקיים סבב שאלות ותשובות מורחב.

תודה רבה לכל המשתתפים והמתעניינים.
 זרקור על שמירת קרקע חקלאית

תכנית למתחם מועדף למגורים (תמ"ל 1074) להרחבת קריית עקרון משתרעת על שטחים חקלאיים מעובדים בתחום משבצות המושבים כפר בילו וגני יוחנן. הרשות לתכנון הגישה התנגדות לתכנית בצד התנגדויות שהגישה המועצה האזורית גזר והיישובים. בהתנגדות שהגשנו דרשנו לצמצם משמעותית את תחום התכנית ולהרחיק את הפיתוח מתחומי היישובים. לעניין צמצום התכנית והגדלת החיץ בין היישוב העירוני לישובים הכפריים, החליטה ועדת ההתנגדויות לקבל את עקרונות המלצת החוקר ולגרוע מהתכנית כ- 140 ד'. ההתנגדות הוצגה על ידי רענן אמויאל מנהל אגף תכנון ופיתוח הכפר ויוחאי תירוש מנהל תחום מידע גאוגרפי המשמש כנציג קבוע שלנו בותמ"ל.



/Pulseem/ClientImages/8268///82f38eec49a34626bb46147cec6a53da.jpg
לצפייה בסדרת מפגשי הרשת בנושא: אסטרטגיה וחדשנות במרחב הכפרי 

מפגש 1 בנושא חדשנות: 

מפגש 2 על אסטרטגיה וחדשנות בראי הממשלה:


קריאה מהנה! 

מוזמנים לכתוב למערכת, להעלות רעיונות, להגיב, להתייחס 
ולהיות שותפים לעשייה החשובה במרחב הכפרי
.

 ד"ר רותי פרום אריכא 
מנהלת הרשות לתכנון

/Pulseem/ClientImages/8268///1bdb0a6c92df4f6cb0802c4be45f9587.png
https://www.pulseem.com//Pulseem/content/images/placeholder.png
https://www.pulseem.com//Pulseem/content/images/placeholder.png




קצת צבע לחיים

לקראת השנה המתחדשת הארכיון הציוני המרכזי בחר להוסיף קצת צבע לגלויות ה"שנה טובה" הישנות.המנהג לשלוח גלויות חג בדואר היה חלק ממסורת רבת 
שנים, ובראש השנה תש"ט, החג הראשון של מדינת ישראל לאחר ההכרזה על עצמאותה, החליט "הוועד הארצי למען החייל" להדפיס סדרת גלויות מיוחדת. 



שתהיה לכולנו שנה טובה מלאה בעשייה, יצירה והשראה!


                              חג שמח! 
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94%20(phal1614796).jpg
                                                                                                                                                   ספינת המעפילים "אקסודוס" (יציאת אירופה) לאחר שנתפסה בידי חיל הים המלכותי, נמל חיפה, יולי 1947


/Pulseem/ClientImages/8268///aae280af13ee4a768633156c655789a9.jpg
חדשנות במרחב הכפרי

המרחב הכפרי בישראל היה ומסתמן שממשיך להיות מנוע לחדשנות וצמיחה אזורית בדגש על מרחבי הפריפריה של ישראל. עוד בתחילת ההתיישבות היוותה עבודת האדמה את מנוע החדשנות, ממנה צמחה החקלאות השיתופית הישראלית, המהווה עד היום סמל ישראלי של חדשנות חברתית, סביבתית, כלכלית וכד'. על בסיס זה התפתחה החקלאות החכמה - מבוססת הטכנולוגיה, חלק מההי טק הישראלי הידוע בישראל ובעולם. בחלוף הזמן, על בסיס זה, התפתחו רשתות מרחביות של שיתופי פעולה בין אקדמיה, גופים וארגונים אזוריים, גופים יזמים ועסקיים, וקהילה אזורית בסינרגיה שמטרתה צמיחה כלכלית אזורית.

ואכן אנו נוכחים לראות כי בעשור האחרון מתרחש תהליך של התהוות מנוע צמיחה חדש במרחב הכפרי. מכללות שהתפתחו באזורי הפריפריה הפכו למוקדי ידע, אקדמיה ומו"פ, וניזונות מחומרי המחקר הייחודיים להן. מהלכים אלה, שעלו מתוך צורך לצמוח ולפתח יתרונות יחסיים ואטרקטיביות לחוקרים ולסטודנטים, עודדו פיתוח זיקות, קשרים ויחסי גומלין עם המרחב הסובב בתי ספר, יזמים, עסקים, חקלאים ועוד.

גורם מוביל אחר במרחב הינו המועצה האזורית ולצידה ארגונים אזוריים כלכליים. בשנים האחרונות החלו לקום מרכזי חדשנות במועצות אזוריות ובאשכולות מרחביים מתוך כוונה להעשיר את מגוון העיסוקים, למשוך תושבים חדשים ובנים חוזרים, לכוון למשרות בשכר גבוה וכל זאת כדי לעודד פיתוח מנועי צמיחה בצד הצערת האוכלוסייה וקליטת משפחות שישתלבו בכלכלה המקומית.

היוזמות האזוריות הללו זוכות לתמיכת המדינה באמצעות רשות החדשנות ומשרד הכלכלה. גם הקרן הקיימת לישראל מקדמת את החשיבה ואת העשייה בתחומי החדשנות במסלול ייחודי שיצרה לאחרונה.

במרכזי החדשנות האזוריים טמון פוטנציאל בר מימוש ליצירת מנועי צמיחה שעשויים לתרום לצמיחה דמוגרפית וגם לצמיחה חברתית וקהילתית. מרכזי החדשנות מהווים כלי חשוב בסדר היום של ניהול המרחב הכפרי - באמצעות המועצות האזוריות ובשיתוף ארגונים אזוריים, יזמים מקומיים והמגזר העסקי.

המועצות האזוריות / האשכולות המרחביים נדרשים להפעיל מנהלות לקידום החדשנות ולניהול המהלך וזאת לצורך גיוס יוזמות וסטרטאפים, כגוף מתווך ומוביל שהינו משמעותי לתהליך תחרותי ויוזם. נושא מוביל במועצות האזוריות הוא הממשק לחקלאות ופיתוח חדשנות בנושאי אגרי-טק, שהם נושאים חיוניים לחקלאות ישראל בצד תרומתם לחדשנות הישראלית.

מודל החדשנות במרחב הכפרי המתגבש בהליך האסטרטגי "אסטרטגיה וחדשנות במרחב הכפרי" בליווי רון צור מחב' "ניצוצות", נערך בסיוע של ד"ר צחי פיינה והוא  נשען על Helix models for innovation. המודל ממוקד בשיתוף פעולה בין מערכות שלטוניות (גורמים, חוקים, רגולציה), מערכות כלכלה (תעשיה, חברות, בנקים), השכלה (אקדמיה, מחקר). בהמשך הורחב המודל; סביבה (מרחב הטבעי ומשאבי הטבע), ומערכות אזרחיות (ערכים, נורמות, קשרים חברתיים, קהילתיים ואזוריים).  
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96.jpg
מרכזי חדשנות קיימים במרחב הכפרי ותחומי ההתמחות
במרחב הכפרי פעילים כיום מספר מרכזי חדשנות בתחומי התמחות שונים. להלן כמה דוגמאות של מרכזי חדשנות שהוקמו במועצות אזוריות המחברות את צורכי פיתוח האזור, הכלכלה והקהילה עם חדשנות ויזמות. המיפוי נערך בסיועה של ד"ר רונית דווידוביץ', חב' ד.מ.ר

מרכז כנרת לחדשנות ויזמות בעמק הירדן 
מרכז כנרת הוקם בשנת 2016 בשותפות בין המועצה האזורית עמק הירדן, המכללה אקדמית כנרת וקבוצת צמח מפעלים אזוריים.
• מטרת החברה: יצירת הון חברתי אשר יוביל לפיתוח מנועי צמיחה ותעסוקה בשכר גבוה באזור.
• תחומי ההתמחות: מים (הנדסת מים וכו') ואגרוטק.
• מרכז המאפשר חיבור ללקוחות, מימון בעזרת קרן השקעה ייחודית, מעבדות, סיוע טכנולוגי, 2 מרכזים פיזיים מצוידים היוצרים סביבת עבודה נוחה ומתקדמת, ועוד.
• קרנות השקעה רבות, המאפשרות פיתוח ומימון של סטרטאפים רבים באזור.
• קהילת כינרטק – קהילה שנוצרה בכדי לקיים קשר בין יזמים, אנשי הייטק, חקלאים, סטודנטים, קיבוצים ומושבים.

 

מרכז החדשנות ברמת הנגב
מרכז החדשנות Frontier ברמת הנגב הוקם לאחרונה בשותפות בין המועצה האזורית רמת הנגב, מו"פ רמת הנגב וחברת אריאלי קפיטל.
• מטרת המרכז: הבאת חברות הזנק, משקיעים והון חברתי לאזור, ולאפשר שיתופי פעולה ופיתוח אזורי רחבים יותר ממה שיכול להציע מרכז מו"פ בודד; 
  לחבר בין חברות. 
  הפיתוח לחברות שיכולות לשווק את המוצרים והתוצרים לכל העולם ולא בתפוצה מקומית בלבד.
• תחומי ההתמחות: המחקר יתמקד בחקלאות, חקלאות מדברית, חקלאות ימית, קנאביס ועוד.
• החממה תפעל כאקסלרטור (מאיץ) אגריטק להגברת קצב ההתפתחות של האזור.
• יינתנו הטבות כספיות לסטארט אפים שיגיעו לחממה.
• קבלת הדרכה מגורמים מוסמכים ומקצועיים שנמצאים בחממה לעזרת החברות.
• נגישות לחברות דומות לחיזוק החלפת ידע איכותי בצורה פשוטה.
• נגישות למומחים, לתשתיות ולשדות הניסוי של מו"פ רמת נגב.
 

Innovalley מרכז חדשנות בינלאומי לחקלאות, חקלאות מים ואקלים – עמק המעיינות
המרכז לחדשנות בעמק המעיינות קם בשנת 2019 בשותפות בין המועצה האזורית עמק המעיינות וקבוצת "שאן". מטרת החברה היא ליצור Ecosystem אזורי של חדשנות בחקלאות ובתעשייה ולפתח מנועי צמיחה חדשניים למפעלים, לחקלאות, לגופים עסקיים וחברות הזנק חדשות בעמק ומחוצה לו. החברה תתמקד בתחומי המו"פ שמאפיינים את עמק המעיינות כגון: חקלאות, חקלאות מים, אקלים ובתחומי תעשייה הקיימים באזור. החברה מתמחה בסיוע ובליווי של חברות בתעשייה לקבלת מענקי מדינה ופועלת להנגשת תכנית המענקים של רשות החדשנות.

המשתלה: האקסלרטור של אינוואלי טכנולוגיות ממוקם בקיבוץ מעוז חיים – יחד עם חברת ספרינג-ואלי. תחומי חברות במשתלה: חקלאות מתקדמת, הידרופונית, חקלאות מים על כל סוגיה ומיניה, חקלאות מסורתית, תעשיית פלסטיק, מזון, בע"ח וכד'.

מעברים: מעברים מעיינות כנרת הינו מרכז תעסוקה ויזמות אזורי לתושבי המועצות עמק המעיינות ועמק הירדן. המרכז מהווה שותפות בין משרד הרווחה, מועצה אזורית עמק המעיינות, מועצה אזורית עמק הירדן,   Innovalley  - מרכז חדשנות עמק המעיינות ומרכז החדשנות כנרת.

מטרת המרכז לקדם ולחזק את הכלכלה המקומית. המרכז הוא המרכז השביעי של תכנית מעברים לקידום תעסוקה ויזמות בפריפריה הכפרי והוא הוקם בינואר 2020. המרכז מציע שירותים למחפשי עבודה, למעסיקים, ליזמים ובעלי עסקים קטנים וכן לקהילות במרחב.

 

תמיכת משרד החקלאות ופיתוח הכפר
משרד החקלאות ופיתוח הכפר יוזם ונערך כעת לתמיכה במרכזי חדשנות אזוריים. התמיכה עשויה לסייע רבות למנגנון הפעולה המיועד לשמר עובדים ולתת להם פלטפורמה לעבודה מרחוק, למשוך עובדים חדשים לאזור ולגייס יזמויות מתאימות, בדגש על תחומי האגרי-טק - טכנולוגיות לפיתוח מוצרים מבוססי צמחים ובעלי חיים, המשמשים למזון או לחומרי גלם תעשייתיים, וכן מוצרים לשיפור ולייעול תהליך הגידול של צמחים ובעלי חיים, לרבות שיטות ותשומות. תחומי האגרי-טק מתאימים באופן טבעי למרחב הכפרי המספק שדות ניסוי נרחבים ליזמויות אלה, אך היזמות איננה מתמקדת רק בנושא זה, ומעבר ליזמות עסקית חודרת החדשנות גם למישורים החברתיים והקהילתיים.

במרכזי החדשנות האזוריים טמון פוטנציאל בר מימוש ליצירת מנועי צמיחה שעשויים לתרום לצמיחה דמוגרפית וגם לצמיחה חברתית וקהילתית. מרכזי החדשנות מהווים כלי חשוב בסדר היום של ניהול המרחב הכפרי - באמצעות המועצות האזוריות ובשיתוף ארגונים אזוריים, יזמים מקומיים והמגזר העסקי.
http://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/8268//%5C%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D%20(%D7%9C%D7%90%20%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A7)/%5Cnew_kfar.png
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%20%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%99%20%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7.png

מתקן אגרו פוטו וולטאי רענן אמויאל, מנהל אגף בכיר תכנון ופיתוח הכפר
מתקן אגרו פוטו וולטאי הינו מתקן המשלב ייצור חשמל באמצעות טכנולוגיה פוטו וולטאית בשילוב עם ייצור חקלאי באותה יחידת קרקע. באמצעות טכנולוגיה של ניהול צל שטרם נבחנה בישראל עד היום , ניתן לדברי היזמים לאפשר הצללה חלקית באחוזים משתנים של השטח החקלאי מתחת למתקן הפוטו וולטאי ולהמשיך לגדל גידולים חקלאיים מסויימים ולהפיק תועלת חקלאית מהשטח. 
 
לפני מספר שבועות החליטה הועדה המחוזית צפון על החלטה להפקדת תכנית לשדה אגרו פוטו וולטאי בשטחי המשבצת של מעלה גלבוע. החלטת הועדה הטמיעה את המלצות משרד החקלאות בהתייחסותו לתכנית בדבר הפחתה משמעותית של אחוז הכיסוי של קולטי השמש, בדבר אבטחת המשך השימוש החקלאי לאחר הקמת הפרוייקט, בדבר שילוב הקולטנים עם הפעילות החקלאית ועוד. 

מדובר בפרוייקט חלוץ אשר קודם ע"י הקיבוץ המנסה בפעם הראשונה במוצהר לשלב בישראל בין פעילות חקלאית לבין שדה בטכנולוגיה פוטו וולטאית. משרד החקלאות ניגש לעיסוק בתכנית זו עם חששות רבים, אך בחר להגדיר פרוייקט זה כפיילוט לבחינה נסיונית של שילוב בין שני האלמנטים המרכזיים. 

התורה בעניין זה הינה בחיתוליה ואף בעולם לא קיים ניסיון משמעותי בתחום זה. אין ספק כי מדובר בתחום צומח אשר יש לבוחנו על מנת להשיג את השילוב המיטבי בין החקלאות לחשמל הסולרי. על רקע השאיפה להגדיל את היקף האנרגיות המתחדשות בישראל יש למצות נושא זה ולייצר דו שימוש מיטבי בקרקע בכלל ובקרקע חקלאית בפרט. היקף הפיתוח הקיים של גבי שדות סולריים הינו בהיקף של כ-30,000 ד' ועשרות אלפי ד' נוספים בתכניות מאושרות. כמו כן צפוי פיתוח נוסף על קרקעות חקלאיות. יש לשאוף בעתיד לדו שימוש על גבי מבנים קשיחים, במחלפים, במאגרים, בחניונים ובמבני ציבור ומגורים. 

במסגרת בדיקת אנשי שה"מ ומחוז העמקים עלו סוגיות רבות: איזה פעילות חקלאית ראויה להיבחן? מה אחוז הכיסוי האפשרי לבדיקה? מה פריסת העמודים הנדרשת בשדה החקלאי שעליהם יוקם הפרוייקט הסולרי? מהו הגובה הראוי לפרוייקט? מהם היעדים החקלאיים אשר יש להשיג בפרוייקט? האם ישנה אפשרות שההצללה תשיג תוצאות טובות יותר לגידול? בנוסף עלו חששות מעשביה רבה שלא ניתנת לטיפול; בעיות השקייה; תנועה מתחת לשדה הסולרי; כניסת מזיקים; בטיחות, גיזום עילי ועוד. 

הציפיה הינה להבטיח את פוטנציאל ייצור המזון גם בתחום השדה הסולרי, גם אם המשמעות הינה הפחתה משמעותית בהיקף כיסוי התאים ובהיקף ייצור החשמל ליחידת שטח. אנו מבקשים להבטיח עיבודים כלכליים, גמישות תפעולית, עבודה חקלאית בטוחה וקלה, שימוש רגיל במיכון ויותר מהכל יכולת לגידול מיטבי באותה נקודת זמן. 

בשטח קיימות יוזמות נוספות, רובן ככולן מציעות שילובים שונים עם החקלאות. ההיבט המחקרי בהיבטים של החקלאות חסר ביוזמות אלו. משרד החקלאות יוזם במסגרת שינוי לתכנית המתאר הארצית לאנרגיה סולרית (שינוי 2 לתמ"א 10 /ד/10) אפשרות להקים במסגרת המו"פים האזוריים ומתקני משרד החקלאות אתרי ניסוי לבחינה מחקרים של השילוב המיטבי בין חקלאות לייצור סולרי. יוזמה זו תבטיח ניסויים מחקלריים מקצועיים ואובייקטיבים אשר יניבו מסקנות ברורות לשילובים הנדרשים בשדות האגרו פוטו וולטאים. אנו נבחן שיתופי פעולה בין משרדיים בתחום זה ואולי אף עם המגזר הפרטי.
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%99.png
 

תכנית אסטרטגית לשטחים פתוחים - פרק החקלאות  |  יוחאי תירוש, מנהל תחום מידע גיאוגרפי

החלטת הממשלה 2457 קבעה יעדי דיור לתכנון מפורט עד שנת 2040 שתאפשר את יצירת המלאי התכנוני הנדרש לצרכים העתידיים של האוכלוסייה הגדלה במדינת ישראל. התכנית האסטרטגית המקודמת בעקבותיה על ידי מינהל התכנון במשרד הפנים היא תכנית לטווח ארוך, בראיה אינטגרטיבית שמתבססת על מדיניות התכנון הארצית בדגש על תנאי דיור איכותיים, נגישות להזדמנויות תוך ייעול השימוש במשאב הקרקע. התכנית האסטרטגית מורכבת ממספר פרקים, המייצרים יחדיו את התמונה הכוללת: דיור, תעסוקה, שטחים פתוחים, תשתיות הנדסיות ותחבורה. פרק החקלאות הינו אחת הרגליים עליהן נשען פרק השטחים הפתוחים בתכנית האסטרטגית הכוללת.

/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%99%D7%95%D7%97%D7%90%D7%99.png

שטחים פתוחים בעלי ערכים טבעיים גבוהים כגון שמורות טבע ויערות זכו להגנה במסגרות התכנון הארצי, אך לא כך שטחי החקלאות. תמ"א 1 אשר אושרה לפני מספר חודשים הבליטה את המחסור בהגנה על השטחים החקלאיים במסגרות התכנון. על רקע חשיבות ייצור מזון בישראל ועקב ריבוי שינויי ייעוד על קרקע חקלאית בשנים האחרונות לצרכים שונים, יש להבטיח את היכולת של ייצור המזון לאוכלוסייה הצומחת ולדורות הבאים. אין כיום תכנית מתאר ארצית הנוקטת אמצעים דומים, כפי שננקטו בתמ"א 1 לשטחים המוגנים, המתייחסים גם לשטחים חקלאיים. כתוצאה מכך רמת השמירה על שטחים חקלאיים מפני הסבתם ליעודים אחרים – נמוכה, במיוחד על רקע הדרישה המתמדת להסבת שטחים פתוחים לבינוי ופיתוח.

מפות הרגישות אשר נקבעו כבסיס למסמכי תכנית ישראל 2020 ולהוראות תמ"א 35, קבעו סדרת ערכי רגישות שהותאמה לשטחים טבעיים אך לא לשטחים החקלאיים. השטחים החקלאיים נתפשים בכל רחבי הארץ כמקשה אחת, וכפוטנציאל ראשון לפיתוח, ללא תשומת לב לדרגת רגישותם וערכיהם וגם לא לתרומות החיצוניות הגלומות בהם. על אף שתמ"א 35 כללה כמיליון דונם במכלולים נופיים, שרובם משמשים לטובת החקלאות, אין התייחסות בשלב התכנון למאפייני הקרקע – האם היא איכותית או שולית; האם חשיבותה לייצור מזון גבוהה או לא; האם ערכיותה הנופית גבוהה או לא וכד'. ההתייחסות היחידה לשטחים חקלאיים הינה ביחס לחשיבותם לטובת המסדרונות האקולוגיים ולשמירת רצף השטחים הפתוחים.

התכנית האסטרטגית, בהובלת מינהל התכנון משכילה, בפעם הראשונה, לראות את החשיבות של השטחים החקלאיים כאחת מהרגליים המרכזיות של פרק השטחים הפתוחים. הדגש בשלב ראשון ניתן במידה רבה על הערך החיצוני של המסדרונות האקולוגיים. אנו סבורים כי ניתן לשלב בין חקלאות לבין המסדרונות האקולוגיים. עם זאת חשוב להבטיח, כי לא תיפגע היכולת לפעילות החקלאית בשטח הפתוח ובמבנים המקורים (ובכלל זה במבנים לגידול בעלי חיים), גם בתחום המסדרונות האקולוגיים. לצד חשיבות המסדרונות הוכר בהמשך הצורך, העומד בפני עצמו, לשמור את השטח החקלאי לטובת אבטחה מירבית לאספקת תוצרת חקלאית טרייה, איכותי ובמחירים סבירים לאוכלוסייה.

מתודולוגיה
מטרת העבודה הינה יצירת אזורים חקלאיים מוגדרים (המאגדים כל אחד עשרות ומאות רצפים וחלקות) אשר ניתן לכלול בפרק השטחים הפתוחים של התכנית האסטרטגית, כאזורים בעלי רמות חשיבות חקלאית, שניתן להקנות להם רמות הגנה סטטוטוריות ו/או הנחיות מיוחדות לתכנון.

                                           איור תהליך העבודה:
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%99%D7%95%D7%97%D7%90%D7%99%203.jpg

החלקה:
נקודת המוצא לניתוח – שכבת ממ"ג חקלאית של משרד החקלאות. השכבה כוללת את סוג הגידול הקיים בשכבה וכן נתונים נוספים הנוגעים להשקיה, באם מקורה או לא, בעלות וכד'. שכבת הקרקע החקלאית הצמחית (שכבת "חלקות חקלאיות") מורכבת מכ- 175,000 חלקות בודדות המרכיבות יחד מארג עשיר ומגוון של סוגי חקלאות שונים.

הרצף:
כדי לייצר כלי עבודה ארצי של רצפים חקלאיים, הוחלט על עיבוד שכבת החלקות החקלאיות לרצפים חקלאיים, ללא קשר לסוג הגידול, כולל שטחי חקלאות בתחום חלקות א' במושבים, היוצרים אזורים מובחנים ומוגדרים.  לאחר העיבוד הראשוני התקבלו כ- 4,100 פוליגונים אשר הגדול מהם הינו בגודל של כ- 110,000 ד'.

אזורי על חקלאיים:
לאחר שתשתית הרצפים הושלמה, גובש השלב האחרון שכלל יצירת כ- 50 אזורי על ארציים, בהיקף של כ- 3.3 מיליון דונם, הכוללים את השטחים החקלאיים שמשרד החקלאות ופיתוח הכפר מבקש לשמור כעתודה הכרחית להמשך קיום החקלאות ובטחון המזון במדינת ישראל. אזורים אלה כוללים שטחים מעובדים ושטחים המיועדים גם להכשרה חקלאית עתידית. לאזורים אלה ניתן להקנות רמות הגנה סטטוטוריות ו/או הנחיות מיוחדות לתכנון.

העבודה טרם הושלמה ונמצאת בהליכי גיבוש, תיאום וטיוב בסיוע מחוזות המשרד. היקף השטח החקלאי אינו כולל אזורים להכשרה חקלאית שיכללו בעבודה.


אזורי העל סווגו מבחינה תפקודית:
א. אזורים רציפים (כגון אזור עמק יזרעאל ואשכול), אזורי ביניים (כגון אזור לב השרון) ואזורים מקוטעים (כגון אזור יישובי גדרות, אזורי ההר).

ב. אפיון אזורי העל החקלאיים (מכלולים חקלאיים): אקלים, סוג קרקע, סוגי גידולים אופייניים/ייחודיים, רציפות, מאפייני בעלות על הקרקע, מסורתי/לא מסורתי,                טרסות/לא טרסות, השפעות שוליים על שטחים חקלאיים וכדומה.

ג. זיהוי אזורי העל בחלוקה הבאה: אזורי הפריפריה לעומת אזורי הביקוש. ייתכן ובאזורי הביקוש תהיה חקלאות מסוג אחר, בגלל הקרבה לאוכלוסייה וייתכן ויהיה 
   להם "תג מחיר" אחר.

ד. הגדרת אזורי העל שהם בעלי חשיבות לאומית לשמירה עליהם כגון: אזור אשכול, עמק יזרעאל, עמק החולה, עוטף כנרת, בקעת הנדיב וכדומה.

רמות הגנה הסטטוטוריות וההנחיות המיוחדות לתכנון יובחנו ויינתנו, ככל הניתן, בהתאם לאבות הטיפוס המתוארים לעיל.

/Pulseem/ClientImages/8268///3df2b62cf9414573a637393755a06f25.jpg
 

באר האנטיליה של חאן זרעוניה | מחוז מרכז | מועצה מקומית בנימינה גבעת עדה 
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%A9%D7%9C%D7%98%20%D7%94%D7%91%D7%90%D7%A8.jpeg
באר האנטליה הינה מערכת לשאיבת מים מן הבאר באמצעות צינורות מתכתאל עבר בריכה המשמשת מקור מים להשקיית המטעים.
תכולת הפרויקט הינה טיפול, שיקום ושדרוג האזור במרחב הקרוב לבאר, עבודות פיתוח שטח, עבודות תשתית והקמת מסלעה.

הפרוייקט מייצר מרחב ציבורי המתעד את היסטוריית המקום ומשחזר אתהעבר החקלאי ע"י גידולים, מוטיבים נופיים וטיפול בבאר האנטיליה עצמה.

הפרויקט אושר לתמיכה במימון שהוקצה מתכנית פיתוח הכפר.
עלות הפרויקט 200,000 ₪, היקף התמיכה:160,000 ₪.
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%97%D7%90%D7%9F_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%94.jpg
 
שביל שכנים באקה מנשה | מחוז מרכז | מועצה אזורית מנשה

מערכת שבילי אופניים למטיילים במטרה לקשור בין כל הישובים הכפריים ומוקדי הטיולים הרבים בסביבה. שביל האופנים יכלול מסלול של כ- 32 קילומטר אשר יחבר בין יישובי המועצה מנשה ובקה דרך מעבר בשטחים החקלאיים של היישובים.תכולת הפרויקט כללה סימון והתוויה של שביל אופניים כולל עבודות פיתוח שטח, הסדרה נקודתית של מפלסים וניקוזים, פינות ישיבה, נטיעת עצים במוקדים שונים, והתקנת שלטי הכוונה והסברה.

פרויקט זהנועד להגביר את הפעילות התיירותית באזור כולו כולל מיזמים של קטיף עצמי, לינה, ושירותים שונים.

הפרויקט אושר לתמיכה במימון שהוקצה מתכנית פיתוח הכפר.
עלות הפרויקט 500,000 ₪, היקף התמיכה: 300,000 ₪. 
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%94.png
 


פאמפטרק יסוד המעלה | מחוז גליל גולן מועצה מקומית מיסוד המעלה


יסוד המעלה הינה מושבה ציורית וקסומה השוכנת בגליל העליון על שפתו של אגם החולה. הפאמפטרק הוקם באזור בילוי מרכזי המושך אליו אוכלוסייה מגוונת למכלול אטרקציות כמו: מתקני משחק, מתקן שח-בק וכו'. תכולות הפרויקט: עבודות פיתוח שטח, פיזור והידוק מצעים, הסדרת שיפועים, יציקת בטון , ציפוי אפוקסי למשטח, עבודות גינון והשקייה. הערך המוסף של הפרויקט הוא יצירת מרחב ציבורי לרווחת התושבים אשר יהווה מוקד משיכה והתכנסות, וישפיע על לכידות התושבים, ניצול שעות הפנאי וכו'.


הפרויקט אושר לתמיכה במימון שהוקצה מתכנית פיתוח הכפר.
עלות הפרויקט 380,000 ₪, היקף התמיכה: 300,000 ₪.


/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93.png
/Pulseem/ClientImages/8268///agriculturalland_green.png

דגן הטֶף 
/Pulseem/ClientImages/8268///20191120_092423.jpg
/Pulseem/ClientImages/8268///20191120_092555.jpg

הטֶף (Teff)הינו דגן הגדל באדמת אפריקה בתנאים ייחודיים ובשטח מישורי. קמח הטף מופק מהדגן הגדל באתיופיה ומשמש להכנת הלחם האתיופי המסורתי: האינג'רה. הטף מיובא לארץ בעיקר בצורתו הגולמית כדגן ונטחן לקמח. קמח הטף מתאים גם לחולי צליאק, שכן הוא נטול גלוטן.  

הוא נחשב "סופר פוד" - עשיר בברזל, סידן ומגנזיום. בעבור יוצאי אתיופיה, הוא הבסיס שממנו מכינים את האינג'רה, הלחם המסורתי. הכירו את הטף - הדגן מאתיופיה שמנסה להתאקלם בשדות של עמק החולה.
/Pulseem/ClientImages/8268///settlement_green.png

משק הפועלות בעיינות  
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA.jpg
/Pulseem/ClientImages/8268///%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA%202.jpg

התמונות מתוך אוסף אוסף קרן היסוד


בכפר הנוער "עיינות" חנכו בקיץ 2020 את הקמתו של "מוזיאתר" – מוזֵאון חינוכי, ולצדו ארכיון, המתעדים את סיפורו של משק הפועלות החלוצי להכשרה חקלאית, שהוקם לפני 90 שנה. המבנה הנטוש של הרפת שוקם וחודש וכעת מוצגים בו תכנים חינוכיים וחברתיים, שמהדהדים את סיפורו של המקום. 


 
http://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/8268//%5C%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D%20(%D7%9C%D7%90%20%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A7)/%5Cbulb.png
0
 Advanced issues found
משרד החקלאות ופיתוח הכפר פועל לקידום שינוי והתחדשות בקרב משקי ההטלה. המשרד מוציא כעת לפועל את התכניות שקידם בעשור האחרון לשדרוג לולי ההטלה במתחמים מתוכננים ומודרניים העונים לדרישות הווטרינריה ולעל הצורך ברווחת המטילות. לולים שיוקמו במתחמים אלה יהיו לולים עם כלובים מרווחים או נטולי כלובים. 

בסיוע החטיבה להתיישבות מקדמים כעת תכנון ב-24 אתרים שנבחרו על פי נוהל תמיכה משנת 2019. 
במתחם הראשון שהושלם במושב דלתון כבר מתחילים המגדלים בהקמת הלולים.
מתחם שני נמצא בביצוע בכפר שמאי ועוד שני מתחמים אושרו לביצוע בשתולה.
המתחמים הבאים מתוכננים בהדרגה לקראת ביצוע עבוות הפיתוח והתשתיות. 
תקציב הפיתוח מסתכם ב-50 מיליון ש"ח.

http://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/8268//%5C%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D%20(%D7%9C%D7%90%20%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A7)/%5Cnews-pic.jpg
0
 Advanced issues found
מוזמנים להוסיף, להעיר, להתייחס:
דנה קוטלר ימהרן DanaKo@moag.gov.il
משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הרשות לתכנון
הקריה החקלאית, דרך המכבים ראשון-לציון, ת.ד. 30 בית-דגן | טל: 03-9485572 / 03-9485949
הודעה זו נשלחה ל- על ידי danako@moag.gov.il
על מנת להסיר עצמך מרשימת תפוצה זו לחץ כאן
גם דיוור זה נשלח על ידי פולסים
Preview Campaign