מידעון

345 תלמידי יב' ערבים מתרגלים את השפה העברית בעזרת מתנדבי "ידיד לחינוך"

מה כדאי לדעת על "ידיד טלפוני"

"ידיד טלפוני" הוא חלק מתכנית "שערים" בחסות משרד החינוך, שנוסדה במטרה לחזק את רמת העברית בקרב תלמידי יב' מצטיינים בחברה הערבית, ולקדם השתלבותם בחברה הישראלית, במערכת ההשכלה הגבוהה ובשוק התעסוקה בישראל.
התכנית מבוססת על תרגול השפה העברית עם מורים ומתרגלים.

עמותת "ידיד לחינוך" נרתמה לסייע למיזם, שהיווה השנה פיילוט, בדרך ייחודית הנקראת "ידיד טלפוני", וזאת באמצעות שילובם של הגמלאים המתנדבים לתרום מהידע והניסיון שלהם. המתנדבים מנהלים שיחה בת כחצי שעה פעם בשבוע עם התלמידים ומתרגלים איתם את השפה.

עוד על "ידיד טלפוני"

שימעו את רואא מכפר משהאד בסרטון שצילמה ☚ כדאי לראות

מה אומרים השותפים לתכנית במשרד החינוך?

שותפי המיזם בתכנית "שערים" (תכנית האם של "ידיד טלפוני"), מספרים, כי חיזוק נושא השפה במתכונת שיחה טלפונית קיים בכל מיני מסגרות בהן מלמדים שפה בארץ ובעולם, אבל בעולם רווחת התכנית בין לומדים בוגרים יותר, היחודיות במיזם שלנו היא בכך שהרעיון ממומש באמצעות אוכלוסיית מתנדבים מבוגרים בעלי ניסיון, בשלות, כישורים חינוכיים ומקצועיים, יחד עם שיקול דעת ורגישות. כל התכונות האלה מצטרפות לשיחה עם בני נוער צעירים בני 18 ויותר מכך, הצעירים האלה שייכים לתרבות אחרת ולחברה אחרת על כל הרגישות והמורכבות שבעניין.

עוד אומרים ב"שערים", כי במיזם כזה יש צורך במס. גדול של מתנדבים בעלי גישה ערכית וכאן, "ידיד לחינוך" נכנסת לתמונה על הנחישות, המסירות והמחוייבות של אנשיה.

לא פעם היה קושי תפעולי לייצר את החיבור, שהרי מדובר קודם כל באנשים צעירים, שגם אם הצטרפו למיזם, לא בהכרח התמידו בו, אך כשהצלחנו ליצור את החיבור, נוצר קשר מצויין ובעקבותיו, תהליך תומך בתלמיד עם סביבה אינטימית ובטוחה, כששני הצדדים לומדים ממנו.

❈ ❈ ❈

עבדאללה חטיב, מנהל אגף בכיר חינוך ערבי

"קבלתי את תכנית ה"ידיד הטלפוני", בחשש, איך זה יעבוד, כשמתנדבים מבוגרים יעבדו עם בני נוער, אבל מהסיורים שערכתי בבתי הספר שהשתתפו בתוכנית, ומהשיחות שקיימתי עם עשרות תלמידים, עלה, כי השיחות שקיימו המתנדבים סייעו להם רבות בהעלאת הבטחון להתבטא באופן חופשי בשפה העברית, והרחיבו עבורם את הזירות וההזדמנויות להשתמש בשפה העברית. אני סבור כי פעולות אלה יתרמו לבוגרי התוכנית להשתלב בצורה מיטבית הן בהשכלה הגבוהה והן בעולם התעסוקה הישראלי.
תודתי והערכתי הרבה לכל הגמלאים המתנדבים בעמותת "ידיד לחינוך" על המסירות, הנתינה והתרומה הרבה שלהם לקידום השפה העברית הדבורה בקרב תלמידי החברה הערבית".

לדברים ולמכתב המלא

איה נחום קרפיבקה, רכזת "ידיד טלפוני" ב"ידיד לחינוך": המתנדבים שתפו אותנו באתגרים הרבים שחוו במהלך הפעלת התכנית, לצד הסיפוק הגדול שחשו

בתחילת נובמבר 2019, כש"הקורונה" עוד היתה שם של בירה מקסיקנית, העלה בפנינו, מנכ"ל "ידיד לחינוך", נמרוד אקרמן, את האפשרות שניקח חלק במיזם שיחות טלפוניות בעברית עם בני נוער מהחברה הערבית. זה נשמע מעניין! אבל איך עושים את זה?... היו הרבה סימני שאלה, כי רעיון חדש, ובעיקר כאשר מדובר באתגר מסוג זה, מעלה המון חששות, מה יקרה בשיחה הזו? איך נייצר חיבור בין שני זרים מדורות שונים ותרבויות שונות?

...יצאנו לדרך. המיזם התחיל באזור המרכז (ברוש) וממנו התפשט לכל חלקי הארץ. סיימנו את השנה עם 210 מתנדבים.

מבחינתנו, אין ספק שמדובר במיזם שנרצה להמשיך איתו הלאה. האתגר בחיבורים ובשיבוצים גדול, אך מרגע שנוצר חיבור בין מתנדב לתלמיד, השמיים הם הגבול (על כך תקראו גם באוסף הכתבות המרגשות המצורפות למידעון זה).

לדבריה המלאים של איה

"תענוג ללמד נסיכה", אומרת דיאנה שרי מפתח תקוה

⇨ ⇨מלכתחילה היה לי ברור, שרואא מתכוונת ללמוד ברצינות ולנצל את הכלי העומד לרשותה. שיחתנו הראשונה היתה ארוכה מהצפוי. לבקשתה, דברנו שוב למחרת, ומאז אנחנו משוחחות חצי שעה כמעט כל יום.
אין לנו שעות שיחה קבועות. בדרך כלל, זה נעשה על בסיס זמן פנוי. מסתבר שכאשר הרצון הדדי, תמיד נמצא זמן לשיחה. בדרך כלל, אנו פוסחות על ימים שיש לרואא מבחן. לרוב אין לנו נושאיי שיחה קבועים. כל פעם אחת מאתנו מעלה טקסט, או מציעה נושא. מבנה השעור חוזר על עצמו - אני רושמת מילים שרואא לא יודעת, תוך כדי שיחה, ואנו עוברות עליהן בסוף השעור. אחרי ארבעה חודשים, רואא העשירה את אוצר המילים, קבלה בטחון ומדברת באופן די שוטף.

עוד על רואא ודיאנה

נמרוד אקרמן, מנכ"ל "ידיד לחינוך": אין כמו לחוש את השטח. נפתחה בפני האפשרות להתנדב במקביל לעבודה

"השבוע הגיע לביתנו טכנאי שבא לתקן את המדיח. פעם ראשונה שקבלתי אומץ לדבר איתו", כך מצטט נמרוד אקרמן את החבר הטלפוני הצעיר שלו. "האמירה הזו הייתה מאד משמעותית בעיני", הוא אומר. "הבנתי שהשיחות שלנו מעניקות לתלמיד הערבי בטחון לדבר בעברית".

"הצלחנו לייצר כאן תרומה ישירה", ממשיך אקרמן, "והרי זו גאווה גדולה. בתחילה היו לנו חששות שהמיזם לא יניב פרי מבחינת חווית הגימלאים, ולא כך. התגובות שאנו מקבלים הן טובות מאד ורובם מאחלים לעצמם לעסוק בנושא ה"ידיד הטלפוני" גם בשנה הבאה".

עוד מדבריו של אקרמן

"ארג'ואן זה שם של פרח, שאמא שלי מאוד אוהבת" - חברתה הטלפונית של שרה שלף מסבירה לה את פשר שמה

"הצטרפתי לתוכנית, כי אני מעוניינת ללמוד בטכניון בחיפה" - דבריה של ארג'ואן תלמידה מכיתה י"ב מכפר ליד דבוריה.

הקשר היפה הזה נוצר עם שרה שלף, מתנדבת ידיד לחינוך מזה 8 שנים בנס ציונה.

טבעי היה שבשיחה הראשונה שרה הציגה את עצמה, והנערה אמרה ששמה ארג'ואן. "מה פירוש שמך?" שאלה שרה מתוך התעניינות. "ארג'ואן זה שם של פרח, שאמא שלי מאוד אוהבת". ⇦ ⇦

שרה הייתה מסוקרנת והתעניינה דרך מילון ערבי עברי איזה מין פרח זה, וגילתה שזהו פרח בצבע וורוד, סוג של מטפס (צמח ממשפחת כליל החורש – ר.ש )...

לסיפור המלא של שרה וארג'ואן

מתוך יומן / דווח שמילא שעיה הלפרין מטבעון על שיחותיו עם תלמידו

היום התקיימה שיחתנו הראשונה. היכרנו בגיל ובשם. דיברנו על לימוד העברית בתנאי בית הספר בעירו. נשאלתי בן כמה אני, אם אני יודע ערבית, ובמה אני עוסק. משם המשכנו ודיברנו על הפיסול כתחביב (אני פסל חובב), על העניין שלו באמנות, על ערבית ספרותית ומדוברת, ועל היותו בן יחיד. השיחה הייתה רצופה באווירה מצוינת עם צחוקים...

...בהתאם לסיכום בינינו, הבחור הכין שיחה על נושא הקורונה והציג יפה את הנושא. הרחבנו גם מעבר לנתונים, לכיוון ההרגשה וההתמודדות עם אי הוודאות. האם נהיה רק מבולבלים ממה שקרה, או ננצל את המצב ללמוד דברים חדשים.

הוא גם הכין ביוזמתו שיחה בנושא הספורט על סוגיו השונים, וחשיבות העיסוק בו מבחינה פיזית ומנטאלית. אחר כך המשיך למפגש האישי שלו עם העיסוק בספורט.

...בפעם אחרת שאל אותי על העיסוק שלי באמנות ובמיוחד בתקופת הסגר הנוכחי. זה עניין אותו, ולכן הרחבנו על הדרך בה רכשתי את המיומנות בפיסול.

לקטעי היומן המלאים

"המיזם מקרב לבבות ומאפשר היכרות בלתי אמצעית בין יהודים וערבים, הרבה מעבר לאימון בדיבור בעברית" - איה הגר טבעון

אני סבורה ששתינו התחלנו את השיחות בחשש מסוים: איך זה לשוחח עם מישהו זר ולא מוכר, השייך לתרבות אחרת וששפתו הראשונה שונה. אולם הקשר החל להווצר והתחזק משיחה לשיחה. מתווה השיחות היה מה שנקבע על ידי המיזם בכל שבוע, אבל השיחה הייתה חופשית, קולחת ומקרבת. שוחחנו 40-50 דקות בכל פעם, והזמן עבר מהר ובנעימות.

מה שעשה את השיחות מעניינות ומרגשות עבורי וגם עבור הבת, היה ההתעניינות של שתינו בתרבות, בדת, במנהגים ובאורח החיים של יהודים וערבים בארץ. הסתבר ששתינו יודעות אך מעט על מה שמרכיב וחשוב בכל תרבות.

עוד מדבריה של איה

מה כותבות רג'אד וארג'ואן?

ארג'ואן: "נפל בחלקי, שרה, לדבר איתך לאורך כל השביל המשותף שלנו בתכנית הזו. תודה על שתמיד תמכת ואף פעם לא התאכזבת. הענקת לי המון המון כוחות, אנרגיות וביטחון עצמי.
כיום אני יכולה להגיד, שהקשר שבינינו תרם לי הרבה ידע ויכולת להתקדם. אני, בזכותך, יכולה לנהל שיחה מושלמת בעברית בלי פחד.
תשמרי על עצמך, אוהבת מלא".

רג'אד:"יש לי אמנם אוצר מילים בעברית, אבל כשדיברתי, ניתקלתי בקשיים. בעזרת השיחות שברתי את המחסום, ואני מתחילה לדבר בלי פחד. אני שמחה מאוד שאת מתקנת את השגיאות שלי. זה מלמד אותי. אני שמחה על שהיו לנו שיחות חופשיות בלי לתכנן מראש . זה מעלה את רמת השיחה ותורם לי . אשמח להיפגש."

ריקי פרישמן מהרצליה: "חשוב לשוחח ביום ובשעה קבועים כדברי השועל בסיפורו של סנט אכזופרי "הנסיך הקטן"'

ראיתי כאן משהו מבורך ונכון שעשוי לפתוח דלתות ולאפשר קשרים בלתי אמצעיים בין המגזר הערבי והיהודי, משהו שמאפשר הכרת בני אדם כפרטים ולא כקולקטיב מדומיין. גם העובדה שכל שנותי כמורה וכיועצת חינוכית, עבדתי במחיצת מתבגרים במגזר היהודי, תרמה לעניין שיש לי כיום לעבוד ולהכיר מתבגרות במגזר הערבי...

חשוב לי להדגיש את החשיבות לקביעת יום ושעה קבועים לקיום השיחה. לשם כך אעזר בנאום השועל על ידידות ודברים שבלב (מתוך "הנסיך הקטן", שכתב אנטואן דה סנט,אכזופרי) כה אמר השועל: "מוטב לשוב יום יום באותה שעה. אם תשוב, למשל, בשעה הרביעית אחר הצהרים, אתחיל להיות מאושר בשעה השלישית. ככל שתתקרב שעת הפגישה ארגיש עצמי מאושר יותר....אך אם תבוא בכל שעה שתהיה, לא אדע לעולם אימתי עלי להתכונן בליבי, כי גם בעניין זה יפה כוחם של טקסים קבועים".

עוד מדבריה של ריקי

"זה כן לטלפון", אומר שלמה אבן זהר

אם היו אומרים לי לפני מספר חודשים, כי אני אנהל שיחה שבועית עם נער צעיר מעיר ערבית ב"משולש", היית אומר בוודאות, שאין כל סיכוי.

הרי מה המשותף בינינו? מדוע בכלל ירצה לדבר איתי צעיר מוסלמי? ועל מה נדבר בעצם?

היום אני יכול הגיד, כי זו חוויה יוצאת דופן. לעומת ההיסוס בשיחה הראשונה, שלב ההכרות עבר בשלום. גילינו, כי יש לנו תחביב משותף - המוזיקה. בן שיחי אוהב מוזיקת ראפ, ואני קלאסי וג'אז. אמנם לא אותו סגנון, אבל מוזיקה מחברת בין אנשים.

במהלך השיחות שלנו, למדתי על משפחתו, הוריו, אחיו והסבא והסבתא. החלפנו חוויות על תחביבים, לימודים ובילויים. השתדלתי לשאול שאלות שיתנו לי מושג מי הוא. ביקשתי ממנו לשאול שאלות בלי חשש, וכך היה. התלבטנו יחד על הכיוון המקצועי העתידי אותו הוא רוצה לבחור (הנער רוצה ללמוד משפטים ולעבוד במקצוע), שמעתי על חלומותיו לגבי טיול בחו"ל ("לונדון מאוד מסקרנת אותו...אמריקה לא מעניינת, יותר מדי רעש..."),

לדבריו המלאים של שלמה

"כמעט פרשתי" - ד"ר אבי צפרוני מספר על חוויה מתקנת

התרגשתי לקראת שיחותיי. מיד התקשרתי, כדי לתאם מועד קבוע לשיחות, אבל הוא התחרט. סיפור דומה חזר עם עוד שני תלמידים. אלמלא איה, רכזת המיזם ב"ידיד לחינוך", שעודדה את רוחי לא להרים ידיים, הייתי פורש.

התקשרתי לתלמיד הרביעי, כבר לא פתחתי ציפיות, הייתי בטוח שהתסריט יחזור על עצמו. למרבה הפתעתי, נפלה בחלקי זכייה גדולה: תלמיד יב', שלמרות גילו הצעיר (17) - הוא אדם ➼ בוגר בנפשו, ברוך כישרונות - צייר וכותב שירה, אינטלקטואל, וכמובן, תלמיד מצטיין, בחור

כלבבי! במהלך שיחותינו הוא העביר אליי את ציוריו המדהימים וקרא בפניי שירים פרי עטו, שירים מקסימים!

שליטתו בשפה האנגלית מדהימה, הלוואי עליי! ...

מה עוד מספר אבי

תאמר חוטבא מעראבה:

שמי תאמר חוטבא, בן 17, תלמיד יב' בבית הספר "אבן חלדון" ביישוב עראבה. כבר כשהייתי ילד קטן, דמיינתי את החיים הטובים, שיש בהם שמחה, אהבה וטוב - לב בין בני אדם, שכיצורים חברתיים יוצרים ביניהם קשרים טובים שתורמים לבריאותם.

לצערי, יש אנשים שחושבים שהדברים הטובים יקרו רק אחרי מאבקים ומלחמות. אני מתנגד לכך! אנשים צריכים לקבל את השונים מהם בצבע העור, במין, בתחביבים ובתכונות השונות.

המיזם "ידיד טלפוני" זימן לי חוויה של שיחות עם יהודי מבוגר, חכם וממש ידידותי - ד"ר אבי צפרוני. הוא התנדב לעזור לי להשתפר בשפה העברית, חידש לי כל מיני דברים ועודד אותי. הוא נתן לי להרגיש בנוח, גם כאשר אני מדבר בעברית. בכל שיחה העמקנו את ההיכרות בינינו, ואני מרגיש שאני מדבר עם ידיד.

לפעמים הקשר לא מצליח, חשוב להבין שלא תמיד זה מפני שהצד השני בא מתרבות או חברה שונים - אסתר אבני

בקשר של בני נוער עם גימלאים יש קסם מיוחד, אך לא כולם יכולים לראות אותו וליהנות ממנו. לנוער אין בדרך כלל קשר קבוע ורציף עם גימלאים, שאינם הסבא או הסבתא שלהם. למתנדב המבוגר יש הרבה רצון טוב, אבל לא תמיד זה מספיק, כדי למצוא את הדרך אל ליבו של הנער או הנערה. בתחילתו של הקשר הטלפוני עם התלמידים, היו כאלה שפרשו, אולי מפני שהשידוך לא תמיד היה מוצלח או בשל סיבות אחרות. קשה לשים את האצבע על מה שהפריע להמשכיות, אך ידוע שזה קורה לעיתים בין צעירים למבוגרים מאותה התרבות וגם בקשר רגיל בין אנשים מבוגרים בסיטואציות שונות.

לדברים במלואם

❈ ❈ ❈

"הבטחתי לנור לבדוק מה נדרש במבחן יע"ל כדי שאוכל לעזור לה בעניין זה" - שרה צופר מטבעון

נור דברה על הקושי למצוא עבודה או להתקבל ללימודים בישראל, על הצורך לקבל יותר הכוונה להשתלבות בחברה הישראלית ועל הצורך לעבור מבחן יע"ל (עברית לתלמידים שאינם דוברי עברית). את שיפור השפה עשינו בכמה דרכים: פעם בקשתי ממנה שתכתוב לי במייל את מה שסיפרה לי. קראתי והחזרתי עם כמה תיקונים ותרגול קטן בנושא מילות קישור אחרי פועל. פעמים רבות בקשתי ממנה להכתיב לי את אותיות המילה שלא הבנתי, ואז דייקנו את ההגייה. תוך כדי שיחה, נור השתמשה בתרגומון שבפלאפון, ואני עודדתי אותה לפעולה זו. לפעמים האנגלית הייתה שפת התיווך בין העברית לערבית. כל פגישה הסתיימה בד"ש למשפחה, סלם על עילה!

להתרשמות המלאה של שרה

"עשינו סימולציה של ראיון קבלה למקום עבודה חדש" - אילן ישראלי מהרצליה

לפני כל שיחה נהגתי להכין נושאים ושאלות וגם צויידתי בצבר של נושאים על ידי איה, רכזת המיזם. לעיתים נהגתי לסנתז נושאים. לדוגמה, ערכתי איתו סימולציה של ראיון קבלה למקום עבודה חדש, סימולציה בה אני שימשתי כמעסיק והתלמיד כמועמד לעבודה.

מה עוד מספר אילן

מרגישה כמו שיחה עם נכדה - יונינה פוקס, גבעתיים

איך את מרגישה בזמן השיחות עם הבנות? שאלתי, הרי היית בעברך מורה ומנהלת בי"ס.

"אני לא מרגישה מורה. התחושה שלי היא יותר כמו שיחה עם נכדה", השיבה יונינה והוסיפה: "יהיה זה סיפוק אישי עבורי אם אדע שהצלחתי לגרום לשתי הבנות האלה להמשיך בלימודים גבוהים בארץ."

עוד מדברי יונינה

עוד משהו לסיום
ועכשיו, ברוח מידעון ה"ידיד הטלפוני": בביה"ס הדו לשוני בבאר שבע, פועלים 5 מתנדבים מ"ידיד לחינוך". אריה ענבר מתנדב העמותה, צילם סרטון מטקס יום הזיכרון לשואה בו משתתפים תלמידים בני כל הדתות, כשבחירת הנושא לטקס מתמקדת במושג האור - דוגמא לשיתוף פעולה והבנה בין פסיפס האזרחים במדינתנו.

לקטעים מהסרטון

למעוניינים להצטרף למיזם "ידיד טלפוני" בשנת הלימודים תשפ"א לחצו כאן

כתבות ומאמרים נוספים - באתר "ידיד לחינוך": http://www.yadidla.org.il/

הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת, כותרת עליונה (header): ירמי לז'ה,

מתפעל אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם

כל הכותבים, וכל המשתתפים במיזם ובהוצאת המידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך"