אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן
054-4465055
/Pulseem/ClientImages/8249///nufarbarnewsletter_top.jpg
חדשות רבעון רביעי 2020
קוראות וקוראים יקרים,

בחודש האחרון התבקשתי לבדוק טענות משני צידי המתרס בעניין הטרדה מינית במקום העבודה. במקרה אחד, פנתה אלי מעסיקה שעובד במקום העבודה טען להטרדה מינית מצד הממונה עליו. ובאחר, טענה עובדת שהוטרדה מינית על ידי בעל תפקיד בכיר בארגון בו עבדה ושתלונתה בעניין לא טופלה על ידי המעסיק. הטרדות מיניות בכלל, ובמסגרת יחסי העבודה נפוצות יותר ממה שהיינו מתארים לעצמנו או מאמינים שיהיו מנת חלקנו בקהילה שבה אנחנו חיים ועובדים בפתח שנת 2021. לכן בחרתי לשתף אתכם בידיעון זה במאמר שתכליתו הצגת הדרך להתמודדות עם התופעה במקום העבודה כפי שהיא מוכתבת ומוגדרת ע"י החוק והפסיקה. בסוף תקציר המאמר בניוזלטר הזה, תמצאו קישור למאמר המלא המופיע באתר המשרד.   

בנוסף, ברוח ימים אלו, אני מדווחת בקצרה כי עודכנו התקנות הנוגעות לתשלום לעובדים בבידוד בעקבות נגיף הקורונה לפיהן: עובדים עדיין זכאים לתשלום עבור ימי הבידוד, אלה ישולמו על ידי המעסיקים; ואילו המעסיקים יהיו זכאים להחזר עבור רוב התשלום לעובד מהמוסד לביטוח לאומי. מעסיקים ועובדים יכולים לפנות אלי לייעוץ משפטי ספציפי בנושא זה כבשאר הנושאים מתחום יחסי העבודה. 

לפי תחזיות האוצר, בעקבות הסגר השלישי, באופן מצער ביותר, למעלה מ-100,000 עובדים עומדים בפני הצטרפות למעגל האבטלה. חשוב לוודא כי הפיטורים של עובדים אלו, כמו גם של עובדים בכלל, נעשים באופן מכבד, תוך עריכת שימוע כדין. כמו כן, רצוי גם לעובדים וגם למעסיקים לבדוק שזכויות העובדים לא נפגעו במהלך העסקתם ובמועד הפיטורים.  

כבכל ידיעון תמצאו גם הפעם פסקי דין שניתנו ברבעון האחרון של השנה בבתי הדין לעבודה לעיונכם.ן. 

קריאה מועילה ובתקווה ששנת 2021 תהייה טובה מקודמתה.

נופר בר, עו"ד  

/Pulseem/ClientImages/8249///nb_photo_nl.jpg
עוה"ד נופר בר מתמחה בדיני -עבודה, עסקים חברתיים והסדרת מעמד. בוגרת הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים (.LL.B), נופר בר, 
חברה בלשכת עורכי הדין משנת 2005.
מניעת הטרדה מינית בעבודה
ציוני דרך בתהליך החקיקה;  תופעת ההטרדה המינית;  איך מזהים הטרדה מינית? אילו התנהגויות אסורות בסביבת העבודה? חובות המעסיק למניעת הטרדה מינית בעבודה;  מה בין הטרדה מינית וחיזור לגיטימי? מהם העונשים הצפויים לגבי הטרדה מינית? ועוד ועוד...
/Pulseem/ClientImages/8249///598x236sexualharassment.jpg
"המכנה המשותף לכל הצורות של הטרדה מינית היא התנהגות בעלת אופי מיני של אדם אחד שיש בה כדי לפגוע באדם אחר" (יצחק זמיר, שופט ביהמ"ש העליון) [ע"ע 6713/69, 9.3.1998]

ציוני דרך בתהליך החקיקה
סוגיית איסור הטרדה מינית הועלתה בכנסת לראשונה בשנת 1986. רק עשור מאוחר יותר, בשנת 1996, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק מטעם חברים וחברות בוועדת הכנסת לקידום מעמד האשה בנושא הטרדה מינית. ההצעה התייחסה לאיסור הטרדה מינית במקרה ייחודי של בעל סמכות כלפי כפיף לו. משם התרחבה היריעה והחוק למניעת הטרדה מינית נחתם ופורסם ב-1998. מטרתו של החוק כפי שהוגדרה בפתיח לחוק היא: "... לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם את השוויון בין המינים." 

תופעת ההטרדה המינית
הטרדה מינית באה לידי ביטוי בהתנהגות בעלת אופי מיני של אדם כלשהו שיש בה כדי לפגוע באדם אחר. השופט זמיר בפסה"ד שהוזכר בציטוט הכותרת קבע כי תופעת ההטרדה המינית הינה "תהליך המוביל לתוצאה: התהליך הוא התנהגות בעלת אופי מיני של אדם אחד כלפי אדם אחר שאינו מסכים להתנהגות זאת; התוצאה היא, שהאדם האחר נפגע באופן ממשי, אם פגיעה בכבודו, אם פגיעה שיש בה כדי להשפיע על התנאים שבהם הוא מתפקד, ואם פגיעה חומרית..." הוסיף זמיר ואמר כי "תאור זה הולם מקרים רבים של הטרדה מינית, אך לא את כל כולם". [ע"ע 6713/69, 1998]

החוק מונה חמש התנהגויות שיש בהן משום הטרדה מינית:
  1. סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;
  2. מעשים מגונים, כל מעשה שנעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים;
  3. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני כלפי אדם שהראה כי אינו מעוניין בהצעות;
  4. התייחסות מינית חוזרת כלפי מי שהראה כי אינו מעוניין בהתייחסויות אלו;
  5. התייחסות מבזה או משפילה המופנית כלפי אדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.  
    לסעיף זה נוסף גם איסור על פרסום תצלום, סרט או הקלטה המתמקדים במיניותו של אדם ושהפרסום עלול להשפילו או לבזותו ולא ניתנה הסכמתו לפרסום.
   
בשונה מהסעיפים האחרים, לגבי "הצעות מיניות והתייחסויות מיניות חוזרות", הצד הנפגע אמור להראות שאינו מעוניין בהם. לעומת זאת, אין דרישה להראות התנגדות להתנהגות כזו מהצד המוטרד, כאשר מתקיימים יחסי מרות בין הצדדים...  למאמר המלא 
_______

יש לכם שאלות נוספות?
שלחו לנו הודעת דוא"ל או התקשרו ישירות לנופר: 054-4465055
 ותקבלו תשובה בהקדם האפשרי. 
_______
לקט חדשות בחקיקה ובפסיקה
תיקון מס' 6 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד; פסק דין תקדימי – לידועים בציבור הזכות לפיצויי פיטורים משהם מעתיקים מקום מגורים כמו לזוגות נשואים; בעל תחנת קמח יפצה נהג שעבד אצלו 121,000 ש"ח בגין אי רישום דוחות נוכחות ועבודה ביום המנוחה; ביה"ד לעבודה קבע פיצוי לעובדת בסך של 113,000 ש"ח בגין אי תשלום שכר שווה לעובדת ועובד בתוספת הוצאות משפט.
/Pulseem/ClientImages/8249///9c514b66350e4cf4a1539020cef9cd7c.jpg
בידיעון זה, כבכל הידיעונים שלנו, מופיעים תקצירים של פסקי דין בסוגיות שונות ומגוונות. בניוזלטר תמצאו את עיקרי הדברים בלבד בציון מס' התיק. פסקי הדין המלאים מתפרסמים במאגר המשפטי של אתר "נבו".   
_______

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 6)
25 באוגוסט, 2020
מטרת החוק, כפי שמשתמע משמו, היא לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר או גמול אחר בקשר לעבודה. (גמול יכול להיות הוצאות רכב, יציאה להשתלמויות ואפילו עיתונות מקצועית). כדי לקדם שוויון זה, בעיקר בחברות גדולות, נוסף השנה תיקון לחוק. התיקון קובע כי על מי שמעסיק  518 עובדים או יותר חלה חובת הכנת דו"ח לגבי השנה הקודמת ולפרט את דירוג שכר העובדים.ות בתפקידים השונים תוך ציון מין העובד.ת. מועד פרסום הדו"ח הראשון חל ביוני 2022, משמע, במועד זה יש לדווח על הנתונים של השנה – שנת 2021.  (ראו להלן פס"ד שניתן לאחרונה בהסתמך על חוק שכר שווה לעובד ולעובדת)      
_______
 
פסק דין תקדימי  –  ידועה בציבור זכאית לפיצויי פיטורים עם העתקת מקום מגוריה בעקבות התחלה של חיים משותפים עם בן זוגה
8 בדצמבר, 2020
על פי חוק פיצויי פיטורים והתקנות, מי שמתפטר עקב מעבר למקום מגורים של בן/בת זוגו עקב נישואיהם ומרחק הנסיעה ממקום המגורים החדש למקום העבודה עולה על 40 ק"מ, זכאי להתפטר בדין מפוטר. זאת אומרת, הוא/היא זכאים לפיצויי פיטורים מהמעסיק. עד היום הפסיקה פירשה את הסעיף הזה בצמצום ורק עמידה בשני התנאים כפי שהם קבועים בחוק - נישואים ומעבר לישוב מרוחק עקב הנישואים, הצדיקו קבלת פיצויי פיטורים. בפסק דין תקדימי בבית הדין בנצרת נקבע כי גם מעבר מגורים למגורים עם "ידוע בציבור" ולא רק עם בן זוג מנישואים, מצדיקה זכאות לפיצויי פיטורים. החברה שנאלצה לשלם פיצויים ערערה על פסק הדין. בית הדין הארצי דחה את הערעור וקיבל את הכרעת בית הדין בנצרת לפיה העובדת שעברה למגורים עם בן זוגה בהיותם ידועים בציבור, זכאית לפיצויי פיטורים. השופט אילן סופר, שופט בית הדין הארצי לעבודה, קבע בין השאר כי "על יסוד ערכי השוויון והביטחון הסוציאלי אין מקום לשוני רלוונטי בין קבוצת העובדים שהתפטרו לרגל נישואיהם לבין קבוצת העובדים שהתפטרו לרגל היותם ידועים בציבור". והוסיף: "דעתנו היא שפרשנות נכונה של חוק פיצויי פיטורים נעשית תוך מבט אל עבר מציאות החיים האמיתית של האדם, להבדיל מהדפוס הרשמי המגדיר את מעמדו האישי."
[סע"ש  48000-01-17] 

בעל תחנת קמח לא ניהל רישום סדיר של שעות עבודת העובד בטענה שהתייחס לעובד "כבן שלי ולא כעובד" וחוייב בתשלום סך של 121,500 ש"ח עבור שעות נוספות ועבודה ביום המנוחה
25 באוקטובר, 2020
העובד, נהג יחיד בתחנת קמח בדרום הארץ הועסק באיסוף והפצה של מוצרי קמח לפי דרישת בעל העסק. העובד טען בין השאר שפוטר מעבודתו והוא זכאי לפיצויי פיטורים. כמו כן טען הנהג כי מגיע לו תשלום עבור עבודתו בשעות נוספות וביום המנוחה השבועי וגם עבור העדר הודעה על תנאי העסקתו כחוק וזכויות סוציאליות נוספות. בעליה של תחנת הקמח דחה את טענות העובד, וטען שלא ערך רישומים בין השאר "כי התייחס אל הנהג כאל בן משפחה". בנוסף, בעל העסק אף לא טרח להוכיח לביה"ד באילו שעות עבד הנהג בפועל וזאת למרות שברכב האמור הותקנה מערכת איתורן שממנה ניתן היה לשאוב את הנתונים. לאחר בחינת הטענות וחקירת המעורבים במקרה, דחה בית הדין האזורי לעבודה באר שבע בראשות השופט יוחנן כהן את טענת הנהג לפיה פוטר מהעבודה. עם זאת קבע בית הדין כי היה על החברה, תחנת הקמח, חלה חובה חוקית לנהל רישום מסודר של שעות העבודה של הנהג, וקיבל את עמדת העובד שמגיע לו תשלום לכל הפחות עבור 60 שעות נוספות בחודש וכן תשלום עבור עבודה ביום המנוחה השבועי ועבור העדר הודעה על תנאי העסקתו –סך הפיצוי שנפסק כי על תחנת הקמח לשלם לנהג כולל הוצאות משפט מגיע לכדי 136,500 ש"ח.  
[סע"ש  29268-06-16]

ביה"ד לעבודה קבע פיצוי לעובדת בסך של 113,000 ש"ח בגין אי תשלום שכר שווה לעובדת ולעובד בתוספת הוצאות משפט
20 באוקטובר, 2020
העובדת, , עבדה בחברה פרטית שהתמחתה ביישום פרויקטים גדולים ברחבי תבל.העובדת עבדה בחברה מ 2012 עד לפירוק החברה מרצון ב 2015. העובדת שימשה בין השאר כ"מנהלת לקוח" (Account Manager) ומנהלת פיתוח עסקי בחברה.העובדת טענה כי לאורך תקופת העסקתה קיבלה שכר נמוך משל הגברים שעבדו לצידה, לרבות התנאים הנלווים ועם פיטוריה בשל הליכי צמצום בחברה, אף קיבלה מענק פרישה הנמוך משל הגברים. העובדת הצליחה להוכיח כי מילאה תפקידים הזהים לתפקידי הגברים במחלקות השונות בהן עבדה ואילו החברה לא עמדה בנטל ההוכחה כי אין קשר סיבתי בין היות העובדת אישה לבין פערי השכר הגבוהים שהיו בין שכרה לשכרם של העובדים הגברים. אי לכך קבע ביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב בראשות השופטת הבכירה עידית איצקוביץ כי על החברה היה להשוות את שכרה ואת הנלווים, לשכר העובדים הגברים בכל אחד מהתפקידים אותם שימשה העובדת לאורך תקופת העסקתה בחברה. לאור זאת פסק ביה"ד לטובת העובדת פיצוי בסך 50,000 ש"ח בגין אפליה בניגוד לחוק שכר שווה לעובדת ועובד וכן השלמות שכר ונלווים בסך 63,000 ש"ח ובנוסף תשלום עבור הוצאות המשפט בסך 20,000 ש"ח. בסה"כ 133,000 ש"ח.
/Pulseem/ClientImages/8249///nufarbarnewsletter_bottom1.jpg
© 2019-2020 נופר בר, משרד עורכות דין. כל הזכויות שמורות.
חשוב! הפנייה בידיעון זה מתייחסת לנשים ולגברים כאחד. הפנייה מנוסחת בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד.
המידע בידיעון זה הינו מידע כללי בלבד, נכון ליום פרסומו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל דרך שהיא. לבירור מקרה פרטי מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בדיני עבודה.
הודעה זו נשלחה ל- liorabar2017@gmail.com על ידי nufarb@nbar-law.co.il
על מנת להסיר עצמך מרשימת תפוצה זו לחץ כאן
על מנת להדפיס דף זה לחץ כאן
גם דיוור זה נשלח על ידי פולסים
הודעה זו נשלחה ל- liorabar2017@gmail.com על ידי nufarb@nbar-law.co.il
על מנת להסיר עצמך מרשימת תפוצה זו לחץ כאן
על מנת להדפיס דף זה לחץ כאן
גם דיוור זה נשלח על ידי פולסים
Preview Campaign