לאחרונה כמדי שנה, אחרי הפסקה ארוכה בתקופת הקורונה, נפגשו כל רכזות הישובים של "ידיד לחינוך" יחד עם מתנדבי תחומים ובעלי תפקידים מרכזיים בעמותה לסמינר בן יומיים בזיכרון יעקב. המפגש עסק בהעצמת המשתתפים ובתכנים המעסיקים את העמותה לשיפור תיפקודה ולשיפור עבודתם של המתנדבים.
הנושא המרכזי היה הפעם: חשיבה חיובית - ראייה והדגשה של ההיבטים החיוביים בכל דבר. בבסיס מיומנות זו באה לידי ביטוי ההנחה, שהאדם הוא תוצר של מחשבותיו. הוא חווה את המציאות מבעד למחשבותיו עליה.
בין השאר, שמעו המשתתפים הרצאות ועברו סדנאות בנושא הליך תיקון מחשבות אוטומטיות שליליות ולא רציונליות. למשל: דובר על החשיבות שבשיחזור המחשבה הראשונית שהתלוותה לרגש המכאיב - זוהי מיומנות נלמדת.
כעת בא תור הטלת הספק במחשבה האוטומטית, כדי להפריך אותה ולהמירה במחשבה רציונלית. כתוצאה מכך פוחת הרגש המכאיב. גם כאן יש לתרגל ולהתאמן על הרגלי החשיבה החדשים.
המילים הן אלה שמבנות מציאות. באמצעותן אנו מתארים, איך אנו תופסים את עצמנו. מילים כמו: "אני מוכרח", "חייב", "אף פעם", הן מילים מגבילות, ויש גם מילים המביעות חוסר אונים כמו: "בלתי אפשרי". כל אלה עשויות להפוך לנבואה המגשימה את עצמה.
חשוב גם לא לקחת שום דבר באופן אישי, משום שזה הופך אותנו לטרף קל בידי מי שמנסה לפגוע בנו. הדבר גורם לנו לסבל מיותר. זכינו בחופש אישי לנהל את חיינו על פי רצוננו ולא בהתאם לדעותיהם של אחרים עלינו.
דאגות רבות שלנו - מקורן בהנחות שגויות. נוכל להרגיע את עצמנו, אם נטיל ספק בהנחות הללו.
ועוד משהו, אנו מניחים שאנו יודעים מה חשים אנשים אחרים, ופעמים רבות אנו מגיבים בצורה שגויה.
חשוב שנעשה את הדברים כמיטב יכולתנו, לא יותר מכך, כי אם ננסה לעשות יותר מדי, המחיר יהיה בהשקעת אנרגיה רבה שניתן היה לנצלה למטרות בונות. המשימה היא קשה ומורכבת, וצפויים גם כישלונות בדרך, אך חשוב להמשיך ליישם את ההסכמות הללו מתוך אמונה, שנוכל להפוך אותן להרגלים קבועים.
