אם אינך רואה מייל זה אנא לחץ כאן
/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%20%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A%20%D7%94%D7%93%D7%A8%2023%20%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%9F.jpg

הייתם מאמינים שזה מה שיקרה לנו? ובכל זאת מה למדנו?

דברים שאמרה לאה רוזנברג, יו"ר המזכירות הפדגוגית בכנס ארצי של רכזי הישובים ומתנדבי מטה של "ידיד לחינוך" עם תום שנת הקורונה

חברים יקרים,
אם מישהו היה אומר לכם בינואר 2020 (לפני שנה ורבע) שכמעט שנה לא תראו את המשפחה, החברים והמכרים,
שלא ירשו לכם להתקרב לנכדים, שנסתובב עם מסיכה צמודה על הפנים כמו עור חדש, שלחיצת יד תהיה לחיצת מרפק.
ושפתאם יודיעו לכם שאסור לכם ולמתנדבים שלכם לבוא לבית הספר ולהיפגש עם התלמידות והתלמידים, אותם ליוויתם במסירות רבה כל כך לפחות פעם בשבוע, אם היו אומרים לכם את כל אלה, הייתם מאמינים?

ובכל זאת מה למדנו במערכת החינוך מתקופת הקורונה, או במלים אחרות למה כדאי ורצוי להאמין?
למדנו, שאפשר וצריך לסמוך על אנשי מערכת החינוך, המורות והמורים, המנהלות והמנהלים, שהם יודעים את מלאכתם גם בלי הנחיות "מלמעלה".
למדנו מילה חדשה וחשובה: היברידית, שפירושה –הכלאה, או "גם וגם", ובשבילנו, הכוונה היא גם פנים אל פנים וגם דיגיטאלי, כי זה מרחיב את האפשרויות לגיוון, להתייעלות, להמחשה ולרלוונטיות.
למדנו שלרצף שבין חינוך פורמאלי לבלתי פורמאלי יש יתרונות רבים. המאפיינים המובהקים של החינוך הבלתי פורמאלי הפכו לאמצעים יישומיים בחינוך הפורמאלי, כמו אפשרות בחירה לתלמידים להחליט לאיזו קבוצה להצטרף, או לבחור מקצועות לימוד ושיטות מגוונות, לנהל את עצמם בלי הנחייה מבחוץ ולהיעזר בפיקוח של עמיתים.
למדנו שאין תשובות לכל השאלות ולכל הבעיות שניתקל בהן – וזה לא נורא כל כך.
למדנו, שהמשאב שאנו מביאים למערכת החינוך אינו משתנה והוא: הקשבה, תשומת לב, שיחה, התעניינות, משוב, עקביות ואכפתיות...                                                                                                                                       
                                                                                                                                                                                 לדברים המלאים
/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%20%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A%20%D7%9B%D7%A0%D7%A1.jpg
/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%20%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A%20%D7%9B%D7%A0%D7%A1%202.jpg
 
/Pulseem/ClientImages/2225///177a737b7b5043188621cc5e6e916aaa.jpg
    בתמונות למעלה - אחרי שנה של קורונה, מפגש ראשון פנים אל פנים: הנהלה, רכזים ומתנדבי מטה של
                              "ידיד לחינוך" במטרה להתנעה מחדש לקראת החזרה לבתי הספר


תראו את היצירתיות שפרצה לה בעמותה בימי הקורונה / נכתב בסיועו של דורון סוסליק 

לעתים דווקא תקופות קשות ולחוצות מולידות התחדשויות וכוונים חדשים. עם פריצתה של תקופת הקורונה שנמשכה יותר משנה, השתתקנו כולנו, אבל המציאות הכריחה אותנו לחשוב אחרת, וכך נולדו להם מיזמים חדשים וכוונים חדשים עבור המתנדבים.

"הקמפוס הדיגיטלי – למידה בכל גיל" - סדרת מפגשים של הרצאות העשרה ולמידה מדי שבוע. מעין מכללה קטנה משלנו, מכללת "ידיד לחינוך"  ♦

מיזם " start talking - הנגיש שיחות טלפוניות של מתנדבות ומתנדבים דוברי אנגלית לשיפור השפה לתלמידים. אפילו מתנדבים מאנגליה השתתפו במיזם  ♦

"הידיד הטלפוני" עם תלמידים ותלמידות ערבים, לשיפור השפה העברית בשיתוף משרד החינוך, דרך תוכנית "שערים" ♦

מידעון העמותה - מידע וכתבות על הנעשה בעמותה, מאמרים של מתנדבים בנושאים שונים, צילומי חובבים, סיפורים על מתנדבים-יוצרים בתחומים שונים, טיפים, ועוד. המידעון מגיע ישירות לכתובת המייל של המתנדבים ♦

"חץ" – חוקרים צעירים, לתלמידי ה - ח, שמטרתו לחשוף את התלמידים לעולמות תוכן שונים ומגוונים של מידע וטכנולוגיה. הדבר נעשה על ידי מתנדבי ידיד לחינוך, מומחים בתחומם  ♦

 "פותחים ת'חודש" – (בסדרת הקמפוס הדגיטלי), בו מוזמנים המתנדבים לפתוח יחד את החודש בראי הפרשה השבועית, וההשלכות לאקטואליה ♦

 "ידיד לידיד"  - מפגשים קבוצתיים שבועיים באמצעות הזום לשמירת קשר מתוך רצון לא לאבד חברים בתקופת הקורונה. מתנדבים  יזמו והדריכו מעין חוגים בנושאים שונים כגון: מועדון קריאה, ברידג', ישומי מחשב, שיחות באנגלית ועוד   ♦

מערך הדרכה בזום - הוקם מערך הדרכה עם מדריכים מתנדבים, שלימדו, כיוונו ונתנו ומענה לצרכי המתנדבים   ♦

הסידרה הטכנולוגית - הרצאות בנושא ההסטוריה של המיחשוב, התמודדות הגיל ה-3  עם דורות הטכנולוגייה המודרנית,  הלם העתיד ועוד 
                                                                                                                                                                  לפרוט המיזמים בכתבה המלאה
 

בימים של רקטות בדרום ומהומות בישובים המעורבים, במיזם "ידיד טלפוני"
התמודדו, מתמודדים ומקווים
איה נחום קרפיבקה, מנהלת תוכנית "ידיד טלפוני" בחברה הערבית:
בחודש מאי עברנו כולנו כחברה, תקופה מטלטלת אחרי שנה מטלטלת לא פחות. יותר מתמיד אנו מחכים וזקוקים לשגרה שכנראה יעבור זמן עד שתגיע.
במסגרת מיזם "ידיד טלפוני" נחשפנו כולנו לחברה הערבית על האתגרים שהיא חווה, ובפרט נרתמתם אתם, המתנדבים, לסייע באתגר השפה.
ביום שאחרי, נתעסק כולנו "בריפוי ושיקום" ואין לי ספק שאנחנו נהיה חלק משמעותי בתהליכים אלה!

לא תמיד היה קל לקיים שיחות שיגרה של פעם בשבוע בימים קשים של רקטות והתפרעויות, אבל מצאנו גם לא מעט נחמות, הנה אחדות מהן:

ויקי מזרחי: "היום חזרתי לתלמידה החמודה שלי וחיפשתי שיר שיסביר במקומי את התקווה, שכל דבר אפשר להפוך מתהום לתקווה. למדנו את השיר ובסופו שאלתי אותה, אם היא יודעת, מדוע בחרתי בשיר הזה, והיא ענתה לי: 'שני דברים למדתי: שאפשר ללמוד הכל, אם רוצים, וזה מה שקרה לי . לא ידעתי לדבר עברית כמעט בכלל, ועכשיו אני לומדת שירה. וגם למדתי לא להתייאש ושאפשר לשנות בין אנשים יחסים ויש תקווה'.
מאוד ממליצה לנסות".

שלמה אבן זהר : "היתה לי שיחה היום עם התלמיד שלי. נשמע די מתוסכל מזה שחזרו ללמוד בזום. שאל אותי מתי כל זה יגמר, עניתי לו, ש'כאשר אנשים יבינו שצריך לדבר אחד עם השני, כמו שאנחנו מדברים זה עם זה, אז אולי יהיה יותר טוב'. הוא מאד אהב את התשובה שלי. אחר כך דיברנו, כמעט 40 דקות, על המון נושאים - לימודים, ספורט מוזיקה ותכניות לעתיד. היה מרגש".
 
 
                                                                 
רשמים מעשיית יחידים ☄





"אני רואה את עצמי כתייר, המשוטט בעולמם של הילדים ומנסה להבין אותם", כך אבי טוקר
מחוף כרמל
מאשה לפשיץ


"סוף סוף הגעתי לפנסיה, לגיל שבו אפשר להתחיל", אומר אבי טוקר, מביה"ס "משעולים". "עד גיל 67 אתה מחוייב לחיים, מגיל זה ואילך החיים מחוייבים לך".
 הוא מְסַפֵּר על ילד שלא דיבר, סבל מפחד קהל, ואם כבר דיבר, היה זה בקול חלוש וחסר ביטחון. הילד גם לא יצר קשר עין עם מי שעמד מולו, אלא היטה את מבטו כלפי מטה. אבי אחז בידו ודיבר אליו, כאילו הוא ילד רגיל והדגים לו מה מרגישים כשמסובבים לך, למשל, את הגב, בזמן שאתה מדבר...

יש לכיתה מרפסת, אליה נוהגים הילדים לצאת, מספר אבי. המרפסת הייתה חשופה לשמש ולגשם, הוא לחץ במועצה האזורית שייבנו בה פרגולה.  ⇦
הילדים זקוקים למקום להירגע. ילד, במצב של לחץ, יכול לצאת לשם. 
אבי גם דאג שתהיה צמחייה בחצר. ילד אחד אחראי על הצמחים. הילד הזה בדרך כלל אינו זוכר משימות שעליו לבצע, אבל את המשימה הזו הוא זוכר, כי "אבי ביקש". אבי מביא שתילים וזרעים והילדים מתחברים, שותפים לשתילה ולזריעה ועוקבים אחרי הצמיחה...

/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%A4%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%94%20%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D.jpeg
 
יוספה אלקבץ ממודיעין – סיפור השראה
ציפי בר גיל מספרת על מלחמתה העיקשת של יוספה בארוע המוחי שעברה, ועל ההשראה שקיבלה ממנה, כששכבה במיטה בעקבות ניתוח שעברה
/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%94.jpg
יוספה: "ב - 2.2.2018 בבוקר, חילקתי תעודות מחצית בחטיבת הביניים של ביה"ס "שחקים" ברמלה, בו שימשתי כמנהלת, ואז חרב עלי עולמי.
חטפתי אירוע מוחי קשה. לא חשדתי... הייתי בהלם גדול. לא יכולתי לכתוב, לא יכולתי לקרוא, לא יכולתי להתנייד. ישבתי בכיסא גלגלים כחודשיים והתפללתי שאצליח להתקדם על שש…
הראו לי תמונות של תפוז. שאלו אותי: מה את רואה פה? ידעתי שזה תפוז, אך המלה תפוז, לא עלתה על שפתי. אושפזתי במשך כחצי שנה בבית החולים תל השומר והייתי בשיקום יומי במשך שנה וחודשיים...התסכול היה עצום! אני, יוספה שטרויזברג, יושבת בבית ולא עושה כלום. לא יכולה לנאום, לא יכולה ללמד בכיתה, לא יכולה ללכת על עקבים... ישבתי וקראתי בבית ספרים של כיתה א' והשלמתי את דפי העבודה". היום, היא אומרת, שהיא במצב טוב. "אני מדברת! ומבינה, אם מדברים אחד אחד... 
...שובצתי לבי"ס "האלה" במודיעין, ואני מסייעת לארבעה תלמידים מהחינוך המיוחד.  עד לפני שנה זה לא היה כך.
הכיף הזה ללמד, החזיר לי את החיים בכלל ואת שמחת החיים בפרט! העבודה עם הילדים מסבה לי אושר ונותנת לי משמעות. אני ממש רואה את האור...

 
 
קצת אחרת - מעולמות אחרים  וקרובים  ☄
גזלני הזמן שלנו (כתבה שנייה)
מה מכרסם במשאב החשוב העומד לרשותנו – הזמן / נחום נוימן

בכתבה שניה זו, מנסה נחום נוימן לזהות את גזלני הזמן העיקרים שלנו, אלה אשר מכרסמים לעיתים מבלי שאנו מודעים לכך במשאב העיקרי והחשוב ביותר העומד לרשותנו, בעיקר אם אנו גימלאים.
נחום מתייחס אפילו לבני משפחתינו האהובים ולבני זוגנו, לחברים וידידים, למקום העבודה או ההתנדבות שלנו, לרשתות החברתיות וגם לנו כזוללי הזמן העיקריים של עצמנו.
על מה מדובר? על הרגלים ומנהגים, על "לא נעים לי", על סוג של התמכרות, על תופעות שאיננו מודעים אליהן. לכן כדאי לשאול את עצמנו, מי הם זללני הזמן שלנו, ומפני שהנושא הוא אינדוידואלי, חשוב שכל אחד יבחן את עצמו וינסה לזהות את זללני הזמן שלו, אבל אם נוח וטוב לו, הרי שהכל בסדר.                                                                                                                      
                                                                                                                                                                                            לכתבה המלאה
 
עצה קטנה ומועילה / מאשה ליפשיץ
הוספת אותיות תרגום לעברית של פס הקול בסרטוני יוטיוב, הדוברים שפה זרה 
/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%20%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A%20%D7%A2%D7%A6%D7%94%20%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94%20%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%94.png
/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%A2%D7%A6%D7%94%20%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94%20%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%94%20%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%A1%D7%94%204.png
                                                                             
                                                                                לצפייה בסרטון ההדרכה: עצה קטנה ומועילה: כתוביות בעברית ביוטיוב לחץ כאן
 
כתבות ומאמרים נוספים  - באתר "ידיד לחינוך":  http://www.yadidla.org.il/  
הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת,  כותרת עליונה (header) ותמונת השיבולים: ירמי לז'ה
מתפעלי אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם ודב שורש
כל הכותבים, היוצרים והמשתתפים במידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך"

הודעה זו נשלחה ל- על ידי office@yadidla.org.il
על מנת להסיר עצמך מרשימת תפוצה זו לחץ כאן
גם דיוור זה נשלח על ידי פולסים
Preview Campaign