אם אינך רואה מייל זה אנא לחץ כאן
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%94%D7%93%D7%A8%20%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%9F%2043.jpg
במידעון ינואר ראיון מקיף ומעניין עם יו"ר הועד המנהל של "ידיד לחינוך", לאה רוזנברג, ומיד לאחריו, סוגיה לשונית שעלתה על שולחן המערכת, אשר הראיון שימש לה כעילה לדיון בשאלה בה אנו פוגשים הרבה לאחרונה בדיבור או בכתיבה  אזור גומא השפלה מאתגר את עצמו בהגדלת מספר המתנדבים בישובים השונים המשתייכים אליו. על התהליך ואחת ההצעות שכבר יצאה לפועל, תקראו כאן ★ ספוריהם של שני מתנדבים: קלמן ראובן מבאר שבע ושלמה אבן זהר מבת ים מובאים כאן  מיזם של עמותת "מתחשבים" הוא מיזם מיוחד (ראו משמעות השם), המתקן ומשדרג ברמה גבוהה מחשבים ישנים. המיזם מכוון בעיקר לתלמידים ולצעירים המתקשים לרכוש מחשב חדש, וגם לנו המתנדבים, וכמובן מסייע לשמירת איכות הסביבה  מאמר קליל של נחום נוימן על תמונות הפרופיל שאנו מפרסמים ברשתות השונות, בהן אנו נוטלים חלק, מעלה חיוך על שפתינו 
מדור התמונות של חפצים נוסטלגיים שיש לנו בבית, מופיע גם במידעון זה. שילחו לנו תמונות נוספות שיש לכם ונפרסמן כאן.  

כ
תובת המייל לשליחת עצות, רעיונות ושאלות לצוות ההדרכה וכן לשליחת צילומים: sprinzak@gmail.com
 
 מדור צילומי המתנדבים

חפצים ומזכרות נוסטלגיים מפעם
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///d56b87915229476998aa13725e84ccf7.jpg
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///a0f8d9e12da24e58addccd1d3a326b65.jpg
ריקה שפרינצק: ספר מחזור תפילות לראש השנה וליום הכיפורים של סבתי, שעבר לאימי, ובו תפילה לשלום "הצאר הרוסי ניקולאי אלכסנדרוביץ, אישתו, הקיסרית הכבודה אלכסנדרה פידורובנה ויורש העצר אלכסיי ניקולייביץ". משפחת הצאר הוצאה להורג ביולי 2018 בעקבות המהפכה הבולשביקית.
מחזור התפילות הוא משנת 1913 (תרע"ג). הודפס בוילנה בדפוס האלמנה והאחים ראם, שנוסד ב 1789 והיה אחד מבתי הדפוס העבריים הראשונים בליטא.
 
ראיון עם לאה רוזנברג, יו"ר הועד המנהל, על עקביות ויציבות במערכת החינוך וגם: "מדי פעם תנו מילה טובה למורים" / רני רוגל
 "...בדימוי השגור למדי, מערכת החינוך היא כספינה ענקית ששטה בים סוער מסיבות שונות כמו בחירות, מלחמה, גלי עליה – שכן הכול וכולם מתנקזים למערכת החינוך. זה אינו מצב חריג, אלא מצב קבוע של חוסר קביעות בין תקופות קצרות לבין ארוכות. חוסר הסינכרון שבין "הזמן הפוליטי" ל"זמן החינוכי" הנדרש, אינו מאפשר מימוש מיטבי של תוכניות חינוכיות.
אחד המאפיינים החשובים בחינוך, הוא עקביות ויציבות, כשהחל מכיתה א' הורים וילדים יודעים, או צריכים לדעת, לקראת מה הם הולכים". 
"... היום אני מודאגת מכך שאין חזון מוסכם, כי למערכת חינוך יש שני תפקידים עיקריים: הנחלת מורשת ועיצוב העתיד - יחד עם איזון בין צרכי הפרט לצרכי החברה. כשאין הסכמה לגביהם ואם אינם ברורים ומוסכמים, "ספינת החינוך" מיטלטלת לכל הכיוונים עם הנחיות סותרות, לוח זמנים צפוף ובלתי אפשרי לביצוע, עם שינויים תכופים ועוד..."
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%9C%D7%90%D7%94%203.jpg
 
פסק זמן לשאלה לשונית משולחנה של מערכת המידעון

לאחר שעברנו במערכת על הראיון עם לאה רוזנברג, צצה לה לפתע השאלה הלשונית האקטואלית בתקופה האחרונה (יתכן שהייתה צצה גם לגבי כתבה או ראיון אחרים, אך זה מה שקרה). בראיון מופיעים הרבה שמות בלשון רבים: תלמידים, מורים, מנהלים, הורים ועוד. האם על פי מה שנוהגים רבים כעת, יש לכתוב (או לומר) תלמידים ותלמידות, מורים ומורות, מנהלים ומנהלות וכו', או שיש לנהוג כפי שכותבים לאחרונה: תלמידים.ות, מורים.ות, מנהלים.ות?
לאחר בירור מצאנו שבכל מקרה, צורת הכתיבה כמו בדוגמאות האחרונות: תלמידים.ות היא שגיאה על פי האקדמיה ללשון.
בסופו של דבר החלטנו לנקוט בלשון רבים כפי שהיה נהוג עד לאחרונה: תלמידים, מורים, מנהלים וכו'. הסתמכנו על מאמרה של רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון העברית: ..."השפה העברית מבחינה בין זכר לנקבה, אך צורת הזכר היא הצורה הסתמית והניטרלית שנוקטים, כשאין צורך להבחין במין, וכשפונים לקהל מעורב...
 
צוותי עבודה באזור גומא (השפלה) להגדלת מספר המתנדבים / זאביק שני

בניסיון להתמודד עם האתגר, התכנסה במהלך חודש נובמבר קבוצת האקתון באזור גומא (השפלה) בהובלת רכזות הקבוצות ובהנחיית אילת ליניק. צוות ההיגוי מנה את אבי אזרד, אבי ברק, יונית פוגל, אילת ליניק ושלומית רוט נבון. הצוות החליט על הקמת קבוצה למטרת סיעור מוחות, שמנתה כשלושים איש. על הקבוצה הוטל למצוא דרכים ולאסוף רעיונות, כיצד לעורר את רוח ההתנדבות ולהכפיל את מספר המתנדבים באזור השפלה.
הקבוצה חולקה לקבוצות עבודה קטנות יותר, לפי ישובים, כשהרעיון המוביל הוא, כי "מותר להתפרע". הקריטריון העיקרי היה "ישימות הרעיון בלי כל תקציב". כל קבוצה נדרשה להציג עד שני רעיונות ולהציגם בפני כל הצוות.
אחת השאלות שעלתה בדיונים שנערכו, הייתה למשל, איך חושפים את נושא ההתנדבות לתושבים בעיר כמו באר יעקב, שבאזור גומא, ששילשה בשנים האחרונות את אוכלוסייתה, ואינה רוויה בגופי התנדבות.
בסופו של דבר נאספו עשרה רעיונות, כשהמוביל שבהם הוא פרסום פלייר, שבו המתנדב מספר על עצמו ועל התרומה של ההתנדבות לחייו. בתחתית הפלייר ישנו קישור לאתר "ידיד לחינוך" ולפייסבוק, באמצעותו יכולים המעוניינים להצטרף לעמותה להשאיר פרטים ולבקש להצטרף. הרעיון אומץ, והפלייר מופץ במדיה החברתית (וואטס-אפ ופייסבוק). התגובות עליו רבות וטובות.

https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%A9%D7%A8%D7%94%20%D7%A9%D7%9C%D7%A3.jpg
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A.jpg
שניים מתוך הפליירים שהופצו ברשתות החברתיות ובשאר מקומות
 

התחיל שלב עיבוד הנתונים השני במחקר של "ידיד לחינוך" במסגרת תכנית "מקסימום אימפקט". המובילה מטעם העמותה היא ד"ר עירית דיאמנט 

קצת יותר מידע על מהות המחקר בעקבות השאלונים עליהם אתם, המתנדבים, עניתם


המחקר המדובר מתבצע במסגרת תכנית "מקסימום אימפקט" (אימפקט: השפעה) מטעם "אלטרואיזם אפקטיבי" ישראל (ע"ר). התכנית מעניקה לעמותות רשומות ולארגונים אחרים מימון, תמיכה וליווי בביצוע מחקרים על מידת ההשפעה החברתית שלהן. מטרת התכנית הינה סיוע לארגונים המשתתפים לחקור את הביצועים שלהם בהשוואה להוצאות שלהם, ולקדם את ערכי ההשפעה, המחקר והמדידה בקרב המגזר השלישי בישראל.
"אלטרואיזם אפקטיבי" היא תנועה בינלאומית, שקוראת לנו לתעדף את המאמצים שלנו לעזור לאחרים, כדי שנעשה זאת באופן הטוב ביותר. המטרה היא, שכאשר אנו מתכוונים להשקיע זמן ו/או כסף בעזרה לאחרים, נבחן את ההזדמנויות שיש לנו, ונבחר את זו שנראה כי תגרום להשפעה הגבוהה ביותר, בין אם תהיה זו עזרה בתרומות, בהתנדבות, בבחירות קריירה או בכל דרך אחרת.
את רעיונותיהם הגישו לתכנית 160 ארגונים חברתיים בישראל. מתוכם זכו 25 לקבל את הליווי והתמיכה. "ידיד לחינוך" ביניהם. התוכנית מעמידה לעמותות מענק מחקר מקדים בסך 20,000 ש"ח, ליווי וייעוץ בנוגע למחקר לאורך התוכנית, מימון בצורת פרס לעמותות המובילות מבחינת איכות ותוצאות המחקר, וכן פרסום התוכנית, והכפלת התרומות לכלל העמותות המשתתפות בתוכנית. ועדה של שופטים מישראל ומהעולם ידרגו את המחקרים שהוגשו, ויבחרו בארגונים הזוכים בכל אחת מהקטגוריות
שנקבעו.

 
בקבוצת הכדורגל של קלמן ראובן מבאר שבע "כל ילד מרגיש כוכב" / יפה חכמון
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%9F%20%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%98%20%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98.jpg
הודות לניסיונו בתחום הכדורגל,  הציע קלמן להקים קבוצה בית ספרית בבית הספר "שחר" לילדים עם צרכים מיוחדים. "אני יודע כי ילדים אוהבים את התחום הזה, ואכן אימנתי אותם ותרמתי מהידע שצברתי", הוא אומר.
לפני כחמש שנים אחזה התרגשות גדולה את כולם, כשהתבשרו, שאלונה ברקת, יו"ר קבוצת הפועל באר שבע, החליטה לאמץ את התלמידים. "לקחתי את הפרוייקט בשתי ידיים ויצאתי לדרך דרוך ומכוון, בידיעה שהילדים מסוגלים להתאמן, לשחק כדורגל וליהנות", הוא מוסיף.
חדור אמונה בתלמידיו, הוא משנס מותניים ומדי שבוע ביום ג', יוצא קלמן עם קבוצה של אחד עשר תלמידים למגרש הכדורגל של הפועל באר שבע. התלמידים לובשים את בגדי הקבוצה המאמצת, אותם קיבלו בתחילת השנה. הפעילות במגרש מגוונת מאוד. התלמידים מתאמנים, קלמן עושה להם תרגילי חימום וריצה מסביב לדשא ובמגרש. הוא מלמד אותם טכניקות חשובות מעולם הכדורגל ובעיטות נכונות. מתקיימים גם משחקים בין בתי ספר, ואפילו מפגשים עם שחקני הפועל באר שבע. אחת לחודש מגיעים שחקני הקבוצה לבית הספר ומפעילים את התלמידים. דינמיקה מעין זו, מחדדת את הדימוי והתדמית של התלמידים בעיני עצמם ובעיני הסביבה. כל ילד מרגיש כוכב. למען האמת, בתוך כל ילד ישנו אותו הניצוץ וקלמן גילה ניצוץ זה. 

 
"גיליתי כי התנדבות עשויה להיות גנטית ולעבור בתורשה. אצלי זה בא מהבית – הוריי ז"ל התנדבו, והיכולת לתת הגיעה משם" - שלמה אבן זהר מבת ים
מאת: רני רוגל  

כששלמה הצטרף ל"ידיד לחינוך", הוא לימד במשך מספר שנים  תנ"ך, היסטוריה ושפה בכיתות בבית הספר "ראשונים" בבת ים. בהמשך התנדב גם בהדרכת מתנדבים בזום ואחר כך הצטרף  לתוכנית "חץ" – חוקרים צעירים" של העמותה, שנועדה לחשוף תלמידי ה'-ח' לעולמות התוכן של מדע וטכנולוגיה, בהובלת ד"ר אדריאנה כץ - חוקרת במכון וייצמן ומתנדבת ב"ידיד לחינוך".
במסגרת זאת מעביר ויעביר שלמה הרצאות לתלמידי כיתות ה'-ו' בבתי ספר שונים על תולדות המכונית מהמצאתה עד ימינו, בשילוב עם נושאים על משברי אנרגיה, דלק ואנרגיה ירוקה. הרצאה אחרת תועבר לתלמידים ברחובות על ניוטון והקורונה. כן, מסתבר שיש קשר למרות פערי הזמנים בין תקופתו של ניוטון (1642-1727) לשנים האחרונות. ניוטון ביצע את כל מחקריו בעת מגפת הדבר הגדולה באנגליה, ושלמה מרצה בנושא השפעת מגפות על המציאות ואיך ניוטון הגיע לגאונות שלו. "למרות שהמסגרת היא של הרצאות מדעיות, אני מגדיר את הרצאותיי כאנקדוטות היסטוריות, ומוצא שם מקרים מאוד יפים וזוויות מיוחדות, כמו בתולדות המכונית או בפועלו של ניוטון..."
לכתבה המלאה

https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94%20%D7%A2%D7%9D%20%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA%20%D7%94%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%94%201.jpg
 
מי שמע על מיזם "מתחשבים"? / הניה קמיר   
מתחשבים במי? מתחשבים במה? 
מתחשבים - נגזרת מהמילה מחשב. מתחשבים – התחשבות בחברה ובסביבה.

נכון להיום 236,000 ילדים, צעירים וקשישים עדיין מנותקים, או שאין להם גישה למכשירים אמינים או לאינטרנט מהיר.
בתקופת הקורונה כשאנשים וילדים רבים ישבו מסוגרים בביתם בלי יכולת ליצור קשר דיגיטלי עם חברים, מורים או גורמי רווחה, זיהו בפיקוד העורף את הצורך הזה, ופנו למגזר העסקי-כלכלי – למנכ"לים של החברות העסקיות הגדולות והחזקות במשק, ובקשו את עזרתן. מסתבר שהחברות הללו רוכשות מדי שנה המון מחשבים חדשים ושולחות את הישנים להטמנה.
הסביבה שלנו מוצפת בפסולת דיגיטלית: מחשבים ישנים, מסכים משומשים, ואביזרים דיגיטליים אחרים, כל אלה מהווים פסולת המזהמת את הסביבה.
אפשר להשתמש בפסולת הזאת. ניתן לנקות ולשחזר את המחשבים הישנים ולשכלל אותם לרמה הגבוהה הנדרשת.
המיזם הלאומי "מתחשבים" דואג להציל כ 200 טון של פסולת אלקטרונית בשנה - משקלם של 6 מטוסי בואינג!
את עבודת האיסוף והשכלול מבצעים אנשים בעלי מוגבלויות ומתמודדי נפש בשיתוף פעולה עם חברת "המשקם". כל תהליך השדרוג והחידוש של המחשבים נעשה על ידם. הם עוברים הכשרה, רוכשים מיומנות וכלים לשילוב בשוק העבודה. העבודה שלהם היא יסודית והמוצר שהם מיצרים הוא באיכות מעולה. הם מעידים על עצמם, שהעשייה נותנת להם תחושת מסוגלות וסיפוק. עד היום כבר חולקו 14,000 מחשבים לבתי ספר ומתנ"סים בכל הארץ, במאות רשויות ועוד היד נטויה. העמותה מספקת מחשבים לתלמידים, לצעירים ולאוכלוסייה הבוגרת.

https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9D%20%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D%202.jpg
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%AA%20%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9D%201.jpg
 
מתי עדכנת את תמונת הפרופיל שלך? / נחום נוימן

לרבים מאיתנו יש דואר אלקטרוני, ווטסאפ, פייסבוק ומסנג'ר, ויש גם כאלה שהנכדים התקינו להם טיקטוק או אינסטגרם.
בכל רשת יש מקום לתמונת הפרופיל שלנו, שמיצגת אותנו בנוסף לשמנו, ומאפשרת לחברי הרשת לזהות אותנו בקלות. זו גם הסיבה לכך, שלפייסבוק קראו כך ולא Namebook.
בהתאם לכך, אנו דואגים שברשת תופיע תמונה איכותית שלנו, שתאפיין את מי שאנחנו ואת מה שאנו רוצים לשדר.
הצעירים נוהגים להחליף תמונות פרופיל בערך באותה תדירות בה הם מחליפים את פירטי הביגוד שלהם, וזה בהחלט הגיוני. הרי כאשר הם מעלים תמונה חדשה, היא בדרך כל לא פחות יפה מזו הקודמת, אבל אצל המבוגרים והגימלאים העניין קצת מסתבך. הטבע כבר נלחם בנו, ומשנה לשנה קשה יותר לעדכן את תמונת הפרופיל ולקבל תמונה יפה יותר עם פחות קמטים (למעט אם עשינו מתיחת פנים או בוטקס), שיער שופע ולחיים תפוחות.
לכן רבים מאיתנו נוטים להשאיר תמונת פרופיל ישנה, המזכירה להם, ולא פחות מכך לחבריהם, את ימי עלומיהם...
לי יש 3 תמונות פרופיל שונות, לא משהו שתכננתי, פשוט צילום מצב נכון להיום:
בדואר האלקטרוני יש לי תמונה שצולמה לפני למעלה מ 15שנים, ממש עלם חמודות עם בלורית וללא קמטים. 
בווטסאפ יש לי תמונה שצולמה לפני כ 4 שנים. בפייסבוק ובמסנג'ר יש לי תמונה שצולמה לפני כ 3 שנים 
ברור שניסיתי לברור את התמונות היותר טובות שמצאתי בגלריית התמונות שלי, ואני יודע שאם אחליט לעדכן אותן, לא יהיה קל לאתר תמונות כה יפות, וזאת למרות שהטלפון שלי ידידותי כלפי, ובמקרים רבים הוא מבצע פוטושופ אוטמטי, שמשמח אותי למראה פני נטולי הקמטים, הגם שאני יודע שזה בסה"כ פוטושופ.
האם הגיע הזמן שאעדכן את התמונות שלי? האם כדאי שתמונת הפרופיל בכל הרשתות תהיה אחידה? מחכה לעצותיכם.


https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D%20%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%94.jpg
 
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%A2%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9C%20%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94%20%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9A%20%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94.jpg
 

כתבות ומאמרים נוספים - באתר "ידיד לחינוך": http://www.yadidla.org.il/
הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת
כותרת עליונה (header): ירמי לז'ה 
מתפעלי אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם ודב שורש
כל הכותבים, היוצרים והמשתתפים במידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך"

הודעה זו נשלחה ל- על ידי office@yadidla.org.il
על מנת להסיר עצמך מרשימת תפוצה זו לחץ כאן
גם דיוור זה נשלח על ידי פולסים
Preview Campaign