"אפילו מסי צריך לעבוד קשה" - מראה לחיים / רחלי פוקס משקובסקי
"הכי חשוב בעיני שתהיה אווירה טובה, ושהילדים יהיו בני אדם", כך אומר לי עומר ויסבורד, המאמן של קבוצת הכדורגל טרום א 2 בהפועל כפר סבא. הילדים כולם ילידי 2012, רובם בכיתה ה, ומיעוטם בכיתה ד. "הספורט נותן בגיל הזה מראה לחיים. מלמד להתמודד עם הצלחות ועם כישלונות. לדוגמא, ילד רץ להבקיע גול, ושחקן בקבוצה היריבה חוטף ממנו את הכדור. אפשר להתחיל לבכות, אפשר ללכת הביתה, ואפשר גם לרדוף אחרי הכדור. לומדים כאן גם עבודת צוות, כולל תקשורת טובה בין הילדים, ולמידה מטעויות. המוטו שלי הוא, שמי שעושה, טועה. כך זה בכל תחומי החיים. צריך להשתדל לא לחזור על אותן הטעויות."
ארז גונן, בן עשר וחצי, חבר בקבוצה, אומר דברים דומים. לשאלתי אם הכדורגל תורם לו מעבר למשחק עצמו, הוא עונה שהוא לומד שם הקשבה, אחריות, עבודת צוות ולמידה מטעויות. "המאמן אומר לנו תמיד שלא מספיק כשרון, אלא צריך משמעת, הקשבה ועבודה קשה. הוא אומר לנו שגם שחקן כשרוני מאד, אפילו כמו מסי, צריך להתאמן קשה בכדי להצליח".
באחת התמונות שהגיעו לידי, אני רואה את הקבוצה של הפועל כפר סבא בסיום משחק נגד הפועל כפר קאסם. הילדים משתי הקבוצות לוחצים ידיים. האם לדעתכם, המשחקים נגד קבוצות מיישובים ערביים תורמים לדו קיום בין יהודים לערבים? אני שואלת את עומר, המאמן, ואת דפנה, אמו של ארז. "למאמנים ניתנת כאן הזדמנות לפגוש מאמנים מהמגזר הערבי", אומר עומר. "במפגש בין שתי קבוצות ילדים שמשחקים זה מול זה, לא נוצרת כמעט אינטרקציה. לעומת זאת, יש אצלנו בקבוצה ילד ערבי מקלנסואה. איתו נוצר קשר. כשמשחקים באותה הקבוצה, נוצרים קשרים."
