במידעון השישי לתקופת המלחמה יש עדיין התיחסויות רבות לכל מה שקשור בה ובנו ★ אורי, מנכ"ל העמותה, המדלג עכשיו בין העמותה לבין תפקידו במילואים, מציב כמה מסרים חשובים בראיון שנערך איתו ★ ראיון אחר עם פסיכולוגית חינוכית מרחיב את כל נושא ההתיחסות הרגשית של הילדים למלחמה ★ שני ישובים בהם פועלת "ידיד לחינוך" באים כאן לידי בטוי: קריית שמונה שתושביה התפנו ממנה, כשהרכזת הישובית של העמותה והמתנדבים מפוזרים במקומות שונים בארץ, ופתח תקווה בה הוקם למשך חודש ימים מרכז למידה מיוחד במינו עבור המפונים, השוכנים במלון סמוך, שמעברו השני של הכביש ★הבאנו גם חוויה של סבתא, חברה ב"ידיד לחינוך", שנכדה נפצע במלחמה ★ ולבסוף, לאור ההפגנות הנערכות עתה במדינות שונות בעולם נגד ישראל, מביא זאביק, חבר הצוות שלנו, התיחסות אישית ומיוחדת לגרמניה, מזוית אישית, כשהוא מדגיש את תמיכתה בישראל.נשמח לקבל מכם, מתנדבי "ידיד לחינוך", סיפורים, מחשבות ורשמים על רקע התקופה הזאת. שילחו לכתובת המייל המופיעה כאן בסוף הדברים האלה. כתובת המייל לשליחת עצות, רעיונות ושאלות וכן לשליחת צילומים: sprinzak@gmail.com
|
במידעון השישי לתקופת המלחמה יש עדיין התיחסויות רבות לכל מה שקשור בה ובנו ★ אורי, מנכ"ל העמותה, המדלג עכשיו בין העמותה לבין תפקידו במילואים, מציב כמה מסרים חשובים בראיון שנערך איתו ★ ראיון אחר עם פסיכולוגית חינוכית מרחיב את כל נושא ההתיחסות הרגשית של הילדים למלחמה ★ שני ישובים בהם פועלת "ידיד לחינוך" באים כאן לידי בטוי: קריית שמונה שתושביה התפנו ממנה, כשהרכזת הישובית של העמותה והמתנדבים מפוזרים במקומות שונים בארץ, ופתח תקווה בה הוקם למשך חודש ימים מרכז למידה מיוחד במינו עבור המפונים, השוכנים במלון סמוך, שמעברו השני של הכביש ★הבאנו גם חוויה של סבתא, חברה ב"ידיד לחינוך", שנכדה נפצע במלחמה ★ ולבסוף, לאור ההפגנות הנערכות עתה במדינות שונות בעולם נגד ישראל, מביא זאביק, חבר הצוות שלנו, התיחסות אישית ומיוחדת לגרמניה, מזוית אישית, כשהוא מדגיש את תמיכתה בישראל.
נשמח לקבל מכם, מתנדבי "ידיד לחינוך", סיפורים, מחשבות ורשמים על רקע התקופה הזאת. שילחו לכתובת המייל המופיעה כאן בסוף הדברים האלה.
כתובת המייל לשליחת עצות, רעיונות ושאלות וכן לשליחת צילומים: sprinzak@gmail.com
| | | | למתנדבים שלנו יש הרבה מה לעשות
בתוך התהליך הארוך והמורכב בו אנו
נמצאים. "ידיד לחינוך" נערכה ונערכת להגיב למצב / ריקה שפרינצקראיון עם אורי פרג, מנכ"ל "ידיד לחינוך" | | כשבעה שבועות אחרי תחילתה של המלחמה, אני פוגשת את אורי, מנכ"ל "ידיד לחינוך", כשהוא עדיין במילואים ומחלק את זמנו בין הצבא לבין עבודתו בעמותה. אורי הוא מתנדב בצבא. "בגילי כבר לא משרתים", הוא אומר בחיוך. "כשפרשתי מהשב"כ, התנדבתי לשירות מילואים ושובצתי לפיקוד העורף כראש מטה של נפת גנים, שזו חטיבת מילואים בפיקוד העורף, האחראית על אזור בקעת אונו, ר"ג, גבעתיים ובני ברק". אורי מגוייס ברציפות החל מ"השבת השחורה". הוא מודיע לי, כי חשוב לו להעביר מסרים אחדים לחברי "ידיד לחינוך", הנובעים ממצב של תהליך ארוך ומורכב בו אנו כולנו שרויים כעת. "המורכבות בנוייה ממה שקורה בעורף, וממה שקורה בשדות הקרב עצמם – בדרום ובצפון. "יתכן", הוא אומר, "שנגיע לשיגרת לחימה בעורף, שבו החיים יתנהלו כמעט כרגיל תחת מיגבלות, ובחזית ימשיכו הקרבות". 'ידיד לחינוך' צריכה להגיב למצב. | | להחזיק את התקווה / רחלי פוקס משקובסקי
ילדים במלחמה - ראיון עם נגה עיני אלחדף, פסיכולוגית חינוכית מומחית
...כיצד מושפעים ילדים שפונו מבתיהם עקב מתקפת הטרור או עקב המלחמה המתקיימת באזור מגוריהם?
" לגבי ילדים שפונו בגלל מתקפת הטרור, יש דואליות. המעבר מצד אחד נחווה כניתוק פתאומי והוא מלווה בבילבול ובגעגוע לבית ולסביבה שלהם, ומצד אחר המעבר מחזק את תחושת הביטחון הפיזי, שהתערערה. לפעמים הם מרגישים יותר בטוחים במקום החדש, במיוחד אם ההורים אומרים זאת. מצד שני, לפעמים יש אזעקה גם במקום הבטוח או שיש תרגיל, ואז הם מגלים יותר רגישות לקולות שהם שומעים. אפילו רעש של אופנוע עלול לגרום לחרדה. היבט נוסף – בשבועות הראשונים הייתה במרכזי המפונים תחושה של "כיף" בקרב הילדים: חופש גדול, המון פעילויות, העדר גבולות, בלבול. במשך הזמן התחילו לקום במרכזי המפונים מסגרות חינוכיות – בתי ספר, גני ילדים. זה מכניס את הילדים לשגרה. במקומות האלה הילדים נמצאים במסגרות החדשות עם ילדים שהם מכירים. במשפחות שפינו את עצמן, ולא נמצאות עכשיו ביחד עם הקהילה שלהן, הילדים צריכים להשתלב במסגרת חינוכית שאינם מכירים בה את המורים ואת הילדים. כאן עלולים להיות יותר קשיים. הילדים רוצים לחזור לדברים המוכרים, הם עושים השוואות בין שם לכאן. כמובן שההסתגלות תלויה גם בכל ילד באופן ספציפי, ובמבוגרים. ככל שהמבוגרים סביב הילדים מצליחים לשוחח איתם, לאפשר להם להתבטא ו"להחזיק" את התקווה, ילדים יכולים לשאת את השינויים, ואפילו לראות את הקורות אותם בדיעבד גם כהרפתקה." | | |
רותי סגרון רכזת "ידיד לחינוך" בקריית שמונה – היא ומתנדבי העיר פזורים ברחבי הארץ
מאת: רני רוגל
| | | ...רותי ומשפחתה נמצאים בעת שיחתנו כבר קרוב לחודשיים מחוץ לקריית שמונה, עקב הלחימה בצפון, בגבול לבנון הסמוכה לעיר הצפונית. "יצאנו עוד לפני שפינו את תושבי העיר", היא אומרת. "אנחנו פוסט טראומטיים מסבבי לחימה קודמים". תחילה היו אצל המשפחה בחריש ובהמשך בנתניה, ואז עברו במסגרת פינוי מסודר לזיכרון יעקב ושוהים שם במלון יחד עם מפונים אחרים מעירם, כולל אלה שהתפנו לאחרונה כאשר אילצו אותם לכך. "איתי במלון ארבעה מילדיי שמתגוררים בקרית שמונה, כולם עם ארבעה או חמישה ילדים. הבעלים מגויסים ולא קל בכלל", מציינת רותי. במלון מתגוררת עתה גם קבוצה גדולה של יוצאי אתיופיה שהגיעו ממרכז קליטה באיבים שבשער הנגב. בימים כתיקונם יש בקריית שמונה כ-15 מתנדבי "ידיד לחינוך". עם היציאה מקריית שמונה ופינוי העיר מתושביה, הייתה רותי בקשר עם כולם והיא יודעת היכן הם נמצאים. "חלקם מתנדבים באזורים בהם הם שוהים, כולל בתל אביב", היא מספרת לי. "מספר מתנדבים שהתפנו לטבריה, מתנדבים בבתי ספר שם. מתנדב שעבר לישוב גן-נר שובץ לבית ספר על ידי הרכזת בגלבוע, והשאר, אך לא כולם, במקומות שונים אליהם עברו"... | | | במשך חודש ימים למדו תלמידי מפונים בקומת בניין עסקים בפתח תקוה, שהוסב לבית ספר. חמישה מתנדבי "ידיד לחינוך" נטלו חלק בפרוייקט | | | | 45 ילדי מפונים, החל מגיל הגן ועד כתה יב', חילוניים, חרדים, תלמידי הזרם הממלכתי דתי ותלמידי החינוך המיוחד מצאו פתרון לימודי ויצירתי מהיר ביוזמת פסג"ה ומשרד החינוך בעיר פתח תקוה. משפחות המפונים הגיעו מאשקלון, שדרות, עוטף עזה וגם מהצפון למלון פרימה שליד הקניון הגדול בעיר. הם שהו שם במשך חודש ימים, עד שלאחרונה התפזרו ושבו לבתיהם. צוות הפסג"ה בעיר יחד עם משרד החינוך מצאו מקום בבניין עסקים מול המלון ובו קומה פנוייה שנתרמה על ידי בעליה. הקומה הוסבה במהירות לכיתות לימוד בניהול הפסג"ה, שפנתה בין השאר לרכז המתנדבים שלנו, עזרא מגד, בבקשה למצוא מתנדבים לאיוש הצוות במרכז. עזרא גייס 5 מתנדבים עד שהתבקש לעצור בשל ההיענות הציבורית הגדולה. המקום, הוא אומר, הפך ממש לבית ספר מבחינת הנראות, החומרים ונושאי הלימוד... ... למשל, "המתנדבת רות שמעוני" מספר עזרא, "לקחה על עצמה להיות גננת ובמשך חודש ימים הגיעה יום יום למרכז, והמתנדב יצחק לוגר, שהוא אדם דתי, לקח על עצמו, בהנחיית משרד החינוך, ללמד את התלמידים הדתיים"... | | | הנכד גיבור במלחמה והסבתא גיבורה בעורף / אילנה סלומון | | | | נכדה של חברתנו ב"ידיד לחינוך", זהבה גן עדן, נפצע באופן קשה בעזה. "כששמעתי על פציעתו", היא מספרת, "הודיתי קודם כל לאלוהים שהוא בין החיים". "...החיילים היו בשטח בנוי בעזה. ירו עליהם טיל. שלושה נפגעו מהרסיסים. נכדי נפצע קשה ושתת דם. החובש הצבאי הגיע לטפל בהם בשטח, ואז הטיסו אותם יחד במסוק לבית החולים. הרעות בין השלישיה התגלתה אז בכל יופיה. גם כשגופם היה כואב ודואב, הם אמרו: "נכנסנו לפה יחד, וגם נצא יחד". הם כאובים, אבל צוחקים בפה מלא ובשפה המשותפת רק לאחוות הלוחמים, כזו שאוזן זרה לא תכיר. בכל יום במשך שלושה שבועות, הגענו לבקרו בבית החולים בילינסון. אתמול הגיע נכדי וחברו הטוב לשיקום בבית לווינשטיין. נסענו לרעננה, הבאנו להם סלסלת תותים רעננים ובקשנו לחזק את רוחם. כשראינו אותם צוחקים למרות הכאבים הקשים, הבנו גבורה מהי. ...אני מתנדבת מטעם "ידיד לחינוך" בבית הספר "תלמים" שבבאר יעקב, ומוצאת עצמי מלמדת ילדים מכיתות א'. אני גם קוראת באוזניהם סיפורים ואנו משוחחים עליהם. אני רואה שהתלמידים נהנים בחברתי, כמהים למפגשים וממלאים את ליבי בתחושת של שמחה..." | | | מול הפגנות אנטישמיות בעולם, גרמניה תומכת בישראל– מניסיוני האישי עם גרמניה – אפשר גם אחרת / זאביק שני | | מלחמת שבעה באוקטובר 2023 עוררה ביתר שאת את מפלצת האנטישמיות שבמשך שנים הייתה קבורה תחת מעטה של אנטי ציונות.הפגנות נגד ישראל מתקיימות במקומות רבים בעולם – ארה"ב, בריטניה ועוד. במדינה אחת יש איסור על קיומן של הפגנות שיש בהן תמיכה בטרור – גרמניה. ( יש לזכור, שבגרמניה יש מיליונים של מוסלמים – חלקם עובדים זרים מתורכיה ופליטים מוסלמים רבים, שנקלטו בשנים האחרונות במאמציה הרבים של הקנצלרית אנגלה מרקל). בגרמניה מתקיימות הפגנות תמיכה בישראל בערים שונות. ידידה שלחה לי תמונה מהמבורג (עיר מגוריה), מיינץ וברלין. המרגשת מכולם, בעיני, היא זו האומרת "לעולם לא עוד – זה עכשיו" (Nie Wieder Ist Jetzt). הם הקרינו זאת על שער ברנדנבורג בברלין ועיצבו מגן דוד, שחציו טלאי צהוב וחציו מגן דוד כחול, שבתוכו אותה הכתובת. | | | מגן דוד שחציו טלאי צהוב וחציו מגן דוד כחול | | | | שער ברנדנבורג בברלין: "לעולם לא עוד זה עכשיו" | | |
אני מבקש לחלוק איתכם את "ניסיוני האישי עם גרמניה". בסוף נובמבר 1983 נשלחתי בתפקיד עם מפקדי לגרמניה לתקופה של שבוע. אני דור שני לזוג הורים שורדי שואה, והפקודה הייתה קשה עלי. חלקתי אותה עם מפקדי, שהבטיח לי שאם יבחין בקושי שלי לתפקד, הוא יחזירני מיד ארצה... ...אחד הקצינים המארחים הזמין אותי למרתף יין. שם התחלנו לדבר בנושאים כלליים שהביאו אותנו (איך לא?) לדון בסכסוך הישראלי-ערבי-פלסטיני... בויכוח שנוצר, תיקנתי אותו בעובדות שהציג, ואמרתי לו שהוא טועה. חילופי הדברים והמחלוקת של אותו ערב לא נפתרו. למחרת בבוקר, לפני שהחלו שיחות העבודה, הוא ניגש אלי, קצין בדרגת סגן-אלוף, ואומר לי: "בדקתי, ואתה צדקת!" השבתי לו, שלי היה ברור שהוא טועה, אבל מעניין אותי, היכן בדק ומצא כי טעה? ואז השיב לי כי באקדמיית חיל האוויר לקצינים, הם למדו על הציונות ועל השואה... ... בביקור זה למדתי, כי גם במכללות של משטרת גרמניה יש חובת לימוד של נושא השואה. ...ארגון "יד רות" מוכר ע"י הממשלה הגרמנית כעמותה ציבורית, ומאפשר לצעירים גרמנים שמבקשים שלא להתגייס לשרות צבאי, להתנדב לארגון ולסייע בפעילותו. הם נשלחים לסייע לקהילות יהודים נידחות ברחבי רוסיה וגם לסייע לפליטים שבמחנות הפלשמורה, שאינם זכאים לעלות ארצה במסגרת חוק השבות. מדובר בסיוע ועזרה כלכלית ובריאותית... | | | עליזה לפלר, מתנדבת מגדרה: ילד בעוטף כותב לילד בעזה | | "שלום לך שכני שמעבר לגבול, מתי כבר נצא ביחד לטיול. הרי דרכם של שכנים, להיות ידידים, לצערנו, הגדולים זאת לא מבינים. אנחנו, חברי, ניתן להם דוגמא, איך חיים באהבה, הבנה וללא מלחמה. יחד נטייל בעזה, ישראל ויהודה. נקנה ממתקים ונלקק גלידה. אז אמור לי מתי, ואכין מזוודה, ובינתיים, להתראות חבר יקר. אם לא היום אז בטח מחר." | | | כתבות ומאמרים נוספים - באתר "ידיד לחינוך": http://www.yadidla.org.il/ הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת כותרת עליונה (header) וייעוץ גראפי: ירמי לז'ה מתפעלי אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם ודב שורש כל הכותבים, היוצרים והמשתתפים במידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך" | | |
|---|
| הודעה זו נשלחה ל- על ידי office@yadidla.org.il |
| על מנת להסיר עצמך מרשימת תפוצה זו לחץ כאן |
| גם דיוור זה נשלח על ידי פולסים |
