וכך כותב לי תלמידי לשעבר, שחי היום בבוסטון:
"...גם אצלינו, כאן בבוסטון, רוח ההתנדבות של הקהילה הישראלית מאד ניכרת. כך למשל, אספנו ואנחנו ממשיכים באיסוף שקי שינה, ציוד לצבא, עזרה ראשונה, וגם דברים לתינוקות, לילדים ועוד. המשאית מתמלאת כבר מהבוקר ואז ישר למטוס הובלה פרטי.
עשרות מזוודות כאלה, בהן הרבה ציוד שנקנה בכספי הקהילה הישראלית והיהודית, על פי בקשה מישראל, מועברות מידי שבוע לארץ בשיתוף אל על. כל אחד מתנדב".
הוא ממשיך ומספר על ראשת העיר בוסטון והבטחתה לתמוך בישראל באהבה, ועל תמיכתה ללא תנאים וללא גבולות.
אחר כך הוא מספר על ארוע בו הקהילה היהודית והישראלים שחיים בבוסטון נרתמים לכתיבת מכתבים לאוניברסיטאות, לסנטורים, ואנשי קונגרס, ומבקשים תמיכה במדינת ישראל, וכן גינוי תופעות של אנטישמיות ופיטורים של אנטישמים ואנשים שהסירו מודעות בקשה לשיחרור החטופים הישראלים שבשבי חמס.
בהמשך הוא שלח לי סירטון בו סטודנטית יהודייה באוניברסיטה של בוסטון מסירה מודעות על חטופים. הקהילה הישראלית זיהתה אותה, ובעקבות כך אותה בחורה, שהייתה עורכת עיתון סטודנטים באוניברסיטה, פוטרה מתפקידה, וכך הוא ממשיך, כותב ומפרט על הפגנות למען ישראל, על תרומות, על התנדבות אישית וקהילתית...
