אם אינך רואה מייל זה אנא לחץ כאן
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%9F%2055.jpg

הגענו כבר למידעון הרביעי של תקופת המלחמה, מידעון 55.  מעשי ההתנדבות והיוזמות של חברינו מ"ידיד לחינוך", ובכלל של כל האזרחים, הם מעוררי השראה. אנחנו משתדלים לפרסמם דרך הזוית האישית של הכותבים. מקום מיוחד מוקדש  לתכנית חץ של "ידיד לחינוך"ועל הצלחתה בהיקף רחב של בתי הספר ברחבי הארץ.
נשמח לקבל מכם, מתנדבי "ידיד לחינוך", סיפורים, מחשבות ורשמים על רקע התקופה הזאת. שילחו לכתובת המייל המופיעה כאן בסוף הדברים האלה. 
בתחתית המידעון הזמנה להרצאות בזום בשבוע הקרוב.

כ
תובת המייל לשליחת עצות, רעיונות ושאלות וכן לשליחת צילומים: sprinzak@gmail.com
 
 
...כמו נבל גדול בעל אלף מיתרים, שמנגן ומנגן ומנגן, כפעם בפעם פוקע מיתר
וממשיכים לנגן על מיתר אחד פחות, ועוד מיתר אחד פחות, ומיתרים פקעו ולא חזרו. חלקם חזרו וימשיכו לנגן, מפני שאת המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק, מוכרחים להמשיך לנגן...
                                                                                                                                                 מילים: עודד פלדמן

 
 

רמת גן - "לא נספר כאן סיפורים פרטניים בשם אומרם, כי קצרה היריעה.
כן נצטט מילים, המתארות את הטוב שהמתנדבים עושים בימים לא קלים אלה"

מאת: יפית ויזל

"אני בתרגול ביחידת חילוץ סע"ר".
"אני מתנדבת במתנ"ס...חזון איש 90".
"אני מתנדבת בכפר המכביה עם ילדי העוטף... אני מגיעה לשם עם משחקים שאני יצרתי ומשחקת עם קבוצות הטרוגניות".
"התחלתי בקטיף אבוקדו...".
"אני מתפעל את 900 משפחות גימלאי צה"ל בר"ג... באגף השיקום בשיבא אנחנו מסדרים....ספריות".
"התחלתי להתנדב...במלון ליאונרדו בעזרה למפונים, ומתנדבת ...בבית החולים שיבא".
"תרמתי מאות שקלים, מעילים ושמיכות עבור חיילים ומפונים".
"תומך במטופלים מבוגרים במסגרת ארגון מכבי..."
"אני עוזרת בחוות בודדים..." לנשים "...שכרגע מחזיקות אותן לבד".
"אצלנו בבניין...מרכז איסוף למפונים...וקבוצת תמיכה להרגעה...ואני שותפה לפעילות".
ויש עוד הרבה. המון!
מתנדבינו עומדים על כך שיחזרו לסייע לתלמידים, מי בזום ומי פרונטלית, כמה שצריך, ומיד.
אין מילים. יש מעשים. והרבה מעשים טובים.
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///6166336285b14c2393cb5025b394edb0.jpg
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///%D7%A8%D7%9E%D7%AA%20%D7%92%D7%9F%206.jpg
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///5ec3a44f13f54c7e87186503656828b3.jpg
כל הטוב שבמתנדבים, עוזרים ותומכים בכל מיני תחומים
 

מיומנו של מתנדב בימי מלחמה - מלון הרודס, הרצליה / רני רוגל

יום א' 29.10 (באופן סמלי: היום בו פרצה מלחמת קדש/מבצע סיני)
...אי אפשר שלא לראות כי האופנה השלטת כאן היא "וואנזי" – "פיג'מות נעימות מבדי כותנה דקה וקלילה עם מוטיבים מדליקים של הדמויות האהובות על הילדים כמו מיקי מאוס, סופרמן, באטמן, ועוד" (כך כתוב באתר אחת היצרניות), שרבות ורבים הפכו אותן לבגד הרשמי לאורך היום.
חוזרים הביתה במפח נפש. בערב חנה כותבת לנו שהאחראית פרשה בגלל המרחק ממקום מגוריה, ושלא נגיע עד הודעה חדשה...

יום א' 5.11
ההרגשה כאן היא כבר של מקום מוכר, ילדות מוכרות, וצוות ניהולי מארגן, שמשקיע ומצליח להפוך את המרחב הזה למקום שיש בו אווירת לימוד, בוודאי מסגרת וגם לימוד בפועל. מחמם את הלב לראות את שולחן א'-ב' עם בנות ובנים שפוערים עיניים ומקשיבים למורה המתנדבת...

יום ג' 7.11 – בוקס בבטן
היום היה שונה מקודמיו עם פחות תלמידים. המשפחות מקריית שמונה נשארו במלון הרודס, אך ילדיהן הוסעו ללמוד בתל אביב, בעוד ילדי אשקלון לומדים בהרצליה. שיגרת הלימודים נשמרה, אך ברגע מסוים תלמידת כיתה ג', שישבה לידי, התחילה לספר על חברות של אחותה הגדולה שהיו במסיבה ונרצחו או נחטפו, וכך גם במשפחות של שכנים – הכול בטון שליו ורגוע, כאילו שום דבר נורא לא קרה. חברתה האשקלונית מכיתה ד' בצידו השני של השולחן, החרתה החזיקה אחריה. אני הרגשתי בוקס בבטן, וחשבתי, באיזה גיל הסיפורים האלה ומשמעותם יצוצו אצלם.

https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///%D7%93%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%94%20%D7%A8%D7%95%D7%A1.jpg
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%A2%D7%9D%20%D7%91%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A1.jpg

במלון הרודס בהרצליה, המתנדבת דיאנה רוס מלמדת אנגלית בדרכים לא שיגרתיות

 
"המתנדבים בעם"
"וכשאני לבדי, אני חושב לעצמי..." / זאביק שני
גם אני רציתי להתנדב, ורציתי לסייע בתחום שהייתי בטוח שרבים יזדקקו לו – הסיוע והתמיכה הנפשית. הייתי מתנדב ב"ערן" במשך שנים רבות, אך בשל אילוצי תעסוקה נאלצתי להפסיק. 
כשביקשתי לחדש כעת את התנדבותי, התברר שאני בבחינת "פג-תוקף" בשל חלוף השנים. החלטתי לפנות לאחד מבתי המלון בעיר מגורי, רחובות, ולתור אחר מפונים שזה מקרוב הגיעו. אכן מצאתי מפונים מאשקלון שהובאו למלון ע"י החברה המעסיקה את בני משפחותיהם. למעט משפחה אחת שביתה בראשון לציון נהרס בפגיעה ישירה של רקטה, שאר האנשים עזבו את בתיהם בשל החשש מרצף המטחים שנורו על עירם. שוחחתי עם משפחות, שהמשותף לכולן – אי הידיעה מי יטפל בהן ומי ידאג לצרכיהן. חברת "אפלייד מטיריאלס", שפינתה אותן, עשתה זאת לפרק זמן של מספר ימים. מה יהיה אח"כ? איפה נתגורר? וברור ששאלה זו משמעותית הרבה יותר, כאשר מדובר במפוני ישובי העוטף.
קופת-חולים "מכבי" וצוות הפסיכולוגים שלהם, לקחה על עצמה את הטיפול הנפשי-רגשי במפונים. אני, שרציתי להיות מקושר למפונים שזה עתה הגיעו, מצאתי עצמי מוצמד לשני מטופלים סיעודיים שנזקקים לשירותי העובדים הסוציאליים. גם הם, למרות שלא חוו את טראומת הפינוי ואת זוועות הקטל, מבוהלים ומפוחדים וצמאים להסברים, ואני יושב עימם, מנסה להרגיעם בהסברים על מה שקורה בחוץ, ולמה הבומים נשמעים שונה זה מזה. מנסה להסיח דעתם וכמו שעושים לילדים – אני מקריא להם סיפורים קצרים...
וכשאני לבדי, אני חושב לעצמי – אנו נצטרך לחשב ולהמציא את דרכנו כחברה, מחדש.......סדרי עדיפות לאומיים, קביעת נוהלים ברורים, מי אחראי למה? מה סמכויותיו? מה הם תקציביו? הפיכת הגוף לביקורת המדינה לגוף עם שיניים שלאימפוטנטים אין כניסה אליו. ו.....יש עוד כל כך הרבה נושאים... 
 



איך עובדת במלחמה תכנית ח"צ (חוקרים צעירים) של "ידיד לחינוך" 

כ - 3000 תלמידים מכל הארץ השתתפו
עד כה בהרצאות 

 
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///a73676c4333f41d2af12eee8cbbfc7c6.jpeg
תמונת שקף מתוך הרצאה על כיפת ברזל
שיחה עם אדריאנה כץ תמיד מלהיבה. ראשה מלא ברעיונות עבור תלמידי בתי הספר. היא וצוות המתנדבים שלה מ"ידיד לחינוך" באזור השפלה, כולם אנשי מדע ומהנדסים, מעבירים הרבה הרצאות וניסויים לתלמידים בתחומי מדע שונים ומגוונים דרך הזום. התכנית התרחבה לבתי הספר, המעוניינים, בכל הארץ.
עכשיו, בתקופת המלחמה, זה השבוע הרביעי, הם יוצרים ומפרסמים בכל שבוע רשימה של הרצאות. שתיים ביום שני, שתיים ביום חמישי, ובימי שלישי, מספרת אדריאנה, עושים ניסויים – הכל דרך הזום. "לקראת הניסויים התלמידים מקבלים רשימת מצרכים שעליהם להכין, ויחד עושים את הניסוי בזום. בדרך גם מדברים על איך מתכננים ניסוי, מדברים על התהליך ועל התוצאה. לפני שבוע למשל, ערכנו ניסויים פיזיקליים בנוכחות פיזיקאי שנתן הסבר על הניסוי".
במכתב שמופץ בין בתי הספר כותבת אדריאנה בין השאר: "אנחנו משתדלים לעזור לכם בימים טרופים אלו של חוסר יציבות ושל שינויים יום יומיים שישנם בבתי ספר. אני מודעת וגם שומעת מכם על הקשיים. כאשר אני מכינה את מערכת ההרצאות השבועית אני מתלבטת רבות: איזה הרצאות לבחור? מה הילדים רוצים לשמוע? באיזה שעה לקיים את ההרצאות? יש לנו מגוון רחב של הרצאות (כ- 120) ומרצים מדהימים (כ- 50), שמוכנים להרצות ולהכין גם נושאים חדשים.
אנא, עזרו לי, תכתבו לי איזה נושאים? באיזה שעות? רוצה לשמוע אתכם ולנסות להתאים לרוב".

...בתקופה זו של המלחמה יש גם התעניינות בהרצאות מדעיות אקטואליות, למשל, איך עובדת כיפת ברזל, איך מזהים מתים בעזרת DNA, ואיך עובדים אמצעי הגנה ואביזרים לחיילים. יש גם הרצאות על בנק הדם, איך הוא פועל, ולמה, למשל, סוג דם אחד מתאים יותר לאדם מסוג דם אחר ועוד....


 
 עושים להפגת מתחים בבאר שבע, ובעיקר: ילדים מספרים על תחושותיהם בתקופה הראשונה של המלחמה / יפה חכמון


ליאם:
אני מתגעגע ללימודים, לחברים ולשחק כדורגל. יש לי משהו לספר, שאז זה מאד הלחיץ והפחיד, היום זה קצת מצחיק. סבתא רצתה להכין לנו ארוחת בוקר. התחילה להכין פרוסה אחת והייתה אזעקה. כולנו רצנו לממ"ד, היא שוב חזרה להמשיך את ההכנות ושוב אזעקה וריצות לממ"ד לזמן ממושך, ואז פרצנו בצחוק ואמרנו: האויב משחק אתנו במחבואים.
למזלנו, סבתא הרגיעה מאוד. כשהיינו בממ"ד, היא המציאה סיסמאות וקראנו אחריה: "זו הארץ שלנו, לא יוכלו לנו". וכל מיני סיסמאות. היא עשתה זאת בקצב הראפ ואחר כך הוסיפה תנועות ריקוד... 

...טוהר ח.
מספרת על מה שנשאר מסדר היום שלה מלפני המלחמה, ועל מה שהשתנה.
"חוץ מהימים הראשונים, הבקרים הם כמעט אותו הדבר. מצחצחים שיניים, אוכלים ומתלבשים. בדרך כלל אבא נשאר איתנו, כי הוא עובד מהבית וזה מאוד קשה, אך הוא דואג לנו. אבל הרבה דברים השתנו. כולם בבית, חוץ מאמא שיוצאת לעבוד.  אין לימודים. אנחנו מנסים להעסיק את עצמנו. מציירים ומשחקים, עם אחותי אני משחקת מחבואים, ואנחנו מעסיקים את האח הקטן שלנו. סבתא מגיעה כמעט כל יום. בימים הראשונים הפעילה אותנו בבית, עשתה סדנת אפיה, הרקידה אותנו, המצאנו סיפורים, וצחקנו הרבה.. מהשבוע השני סבתא התתחילה לצאת אתנו לפארק מאחורי הבית, כשמסביב יש בניניים עם מקלטים. שיחקנו, קפצנו ורכבנו על אופניים. עשינו משחק תפקידים, כאילו שיש לנו מיפקדה, והצלחנו ללכוד חוליית מחבלים וחקרנו אותם. סבתא אמרה: 'אתם במאים ושחקנים מוכשרים ומעולים'. גם הלכנו מדי פעם לקניון הקרוב, שם כל הקומה התחתונה היא מרתף. אכלנו פיצה שיחקנו במתקנים וחזרנו רגועים. סבתא יצירתית ומעסיקה אותנו. אנחנו מקווים לחזור מהר ללימודים ב"ה...
 
הרצאות בזום יום ב' 13.11.23
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///%D7%99%D7%93%20%D7%91%D7%99%D7%93%20%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%205.jpg
הקישור להרצאות:                                                                                                   

https://us02web.zoom.us/j/4380100962?pwd=YUxYczlXSElhTUZIcjdPUzZnWHZGZz09                      
 

כתבות ומאמרים נוספים - באתר "ידיד לחינוך": http://www.yadidla.org.il/
הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת
כותרת עליונה (header) וייעוץ גראפי: ירמי לז'ה
מתפעלי אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם ודב שורש
כל הכותבים, היוצרים והמשתתפים במידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך"

הודעה זו נשלחה ל- על ידי office@yadidla.org.il
על מנת להסיר עצמך מרשימת תפוצה זו לחץ כאן
גם דיוור זה נשלח על ידי פולסים
Preview Campaign