אם אינך רואה מייל זה אנא לחץ כאן
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%94%D7%93%D7%A8%2045%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91.jpg

חברות וחברים יקרים ושותפים לדרך
בפרוס עלינו חג החרות, אני מבקש לברך כל אחת ואחד מכם ואת בני המשפחות, בחג של אושר ושימחה.
בימים לא פשוטים אלו עולה חשיבותה של ההתנדבות ב''ידיד לחינוך" כדוגמה ומקור לעוצמה, לערבות ההדדית וליכולת הנתינה האין סופית שגלומות בעם ישראל. אתם מממשים את כל אלו יום-יום ועל כך הוקרתנו ותודתנו.
מי יתן ויהיה לכולנו חג אביב שמח, צבעוני ומרהיב.
שלכן ושלכם, אורי פרג, מנכ"ל ידיד לחינוך"
 
מידעון 45 יוצא בערב חג הפסח, ובו דברים שכתב בזמנו ("מקורות לא אכזב" 1934) ברל כצנלסון על משמעות החג בעיניו  דר' אבי צפרוני מדבר על שש מטרות של עיצוב הזיכרון הקולקטיבי של חג הפסח  צילומים של כלי שולחן ליל הסדר שסיפור אישי בצידן, הבאנו במדור הנוסטלגייה  מוצגים במידעון שני בתי ספר, האחד באשדוד על מתנדביו המופלאים, בהם תצפו בסרטון המצורף, והשני בנס ציונה, שהוא מיוחד במינו בחבר המורים והמתנדבים שלו, וזאת בכתבה המלווה בצילומים ממחישים  עוד תוכלו לקרוא על מתנדבת מחולון שמלמדת כתיבה יצירתית ועל מתנדבת מרמת גן שפורשת בפנינו את מישנתה החינוכית לגבי ילדים המתקשים בלימודיהם ועוזרת להם למצוא את נקודות החוזק שלהם ★ עוד תמצאו כאן, מה כתבו 3 מתנדבות על שירים שהן מתחברות אליהן באופן אישי ובקשר שלהן עם "ידיד לחינוך" 
דברים אישיים ומוקירים שכתבה רכזת המתנדבים בירושלים על חוה קדם, הרכזת המייסדת של הקבוצה, שנפטרה לפני שבועות אחדים, מופיעים בסוף המידעון.

כ
תובת המייל לשליחת עצות, רעיונות ושאלות וכן לשליחת צילומים: sprinzak@gmail.com
 
 
 מדור צילומי המתנדבים

חפצים ומזכרות נוסטלגיים מפעם, והפעם: ליל הסדר
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A2%20%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%92.jpg
 
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%AA%20%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%97%20%D7%94%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%94.jpg
משמאל: צלחת פסח משנת 1860 של משפחת אלוני. הצלחת המיוחדת הזו ניתנה במתנה לרגל נישואי סב אביו של בעל הצלחת. כשמסיטים את המפה, מתגלים שלושה מגשים לשלוש מצות המייצגות את כהן, לוי, וישראל. לכל אחד מששת הסמלים שעל צלחת הסדר יש כלי אחר.

מימין: גביע פסח של משפחת רחלי משקובסקי. רחלי מספרת: הגביע היה שייך להורי, שרה ואברהם קרן (קליין). הורי נולדו וגדלו בעיר דייז' בטרנסילבניה, חבל ארץ שעבר ידיים בין רומניה להונגריה. כאשר נשאו בשנת 1939, ערב מלחמת העולם השניה, קבלו אותו במתנה מאחד החברים. מייד לאחר חתונתם עברו לגור בעיר טימישווארה לרגל עבודתו של אבי במשרד הארץ ישראלי. ב1944 הם עלו לארץ באוניית המעפילים קאזבק, ששטה בים השחור לטורקיה. בידם הייתה מזוודה עם שתי חליפות בגדים והגביע. מטורקיה הגיעו ברכבת משא דרך סוריה לחיפה, ונלקחו למחנה המעצר בעתלית. הגביע שמור אצל אחותי הבכורה, וממשיך להיות מונח על השולחן מידי ליל סדר.

 
מה כתב ברל כצנלסון ב 1934 על חג הפסח?
"פסח! עם שומר במשך אלפי שנים את יום צאתו מבית עבדים. דרך כל מחילות השעבוד והאונס והאינקוויזיציה והשמד והפרעות, נושאת האומה בליבה את הגעגועים לחופש, ומביאה אותם לידי ביטוי עממי, אשר לא יפסח על כל נפש מישראל, על כל נפש ענייה ומרודה! מאבות אל בנים, דרך כל הדורות נמסר דבר יציאת מצרים זיכרון אישי, אשר אינו מחוויר ואינו דהה.
בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". אין לך שיא של הכרה היסטורית מרומם מזה, ואין לך התמזגות של יחיד וכלל – ברחבי כדור העולם ובעמקי הדורות – גדולה מאשר בצו פדגוגי עתיק זה. איני יודע יצירה ספרותית יותר מחנכת לתיעוב העבדות ולאהבת החירות כסיפור השעבוד ויציאת מצרים, ואינני יודע שום זיכרון עתיק שכולו מופנה לקראת העתיד, שכולו סמל להווה ולעתידנו כ"זכר ליציאת מצרים". איזה יצר חירות עמוק טבוע בלב עם שיכול היה באביב ימיו ליצור יצירה גאונית כזאת ולמסור אותה מדור לדור".
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///cd0dced9d613456ab5ac9da93c6c3bf4.jpg
 
עיצוב הזיכרון הקולקטיבי של חג הפסח / ד"ר אבי צפרוני

במאמרו, מגדיר ד"ר צפרוני שש מטרות של עיצוב הזיכרון הקולקטיבי. שתיים מהן מובאות כאן והשאר בקישור המופיע בהמשך.
יצירת חברה שוויונית המנוגדת לתרבות המצרית ההיררכית – המשעבדת:
עם ישראל חווה חיי עבדות והשפלה. זיכרון יציאת מצריים ידרבנו לעצב חברה שונה, המושתתת על שוויון, חופש, אחווה, ערבות הדדית וצדק חברתי. משום כך מקפידה התורה על היחס הראוי לחלשים בחברה: העבד, העני, הגר, היתום והאלמנה, ובהנמקה למצוות חוזר הפסוק: "וזכרת כי עבד היית בארץ מצריים". תפיסת העולם של התורה היא, שחוזקה של החברה יבוא לידי ביטוי בחיזוק החוליות החלשות שבה.
לכן בהגדת הפסח בטקסט " הא לחמא עניא" הכתוב בארמית, אנו מציגים את לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצריים, ומזמינים את כל הרעבים והנצרכים להצטרף לסעודה. 

מחויבות העם לצניעות ולענווה:
סיפור יציאת מצריים מאיר את עינינו לראות: דע מאין באת. אנו צאצאי עבדים, ולכן עלינו להיזהר זהירות משנה שלא תדבק בנו ההתנהגות של "עבד כי ימלוך". משה הזהיר על כך את העם פעמים רבות: "ורם לבבך ושכחת את ה' אלוהיך המוציאך מארץ מצריים, מבית עבדים… ואמרת בלבבך: כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה...
הדרישה לצניעות ולענווה מנוגדת לתרבות המצרית שהפגינה כוח פיזי במפעלי הבנייה, בסוסים ובמרכבות.

 
מתנדבים מופלאים בבתי הספר "אמירים" ו"נוף ים" באשדוד - סרטון של עמנואל רונן וזאב אופיר

מה בסרטון? 
מתנדב שמתרגל עם תלמידים שעורים ביוגה מתוקף היותו מורה בתחום, מתנדב שמתרוצץ בחצר ביה"ס כשהוא מלמד תלמיד רכיבה על אופנים, מתנדבת שמעודדת תלמידה בלימודי עברית וחשבון, פניהם של תלמידים מחייכים וקולם המעיד על העזרה שהם מקבלים – כל אלה מעידים בסרטון שלפניכם על תרומתם המרגשת של המתנדבים שלנו.
פותחת את הסרטון במילים אחדות פנינה בן זקן, רכזת המתנדבים בעיר, ומוסיפה גם מנהלת ביה"ס "אמירים", כרמית שני.
                                    לצפייה בסרטון לחצו כאן או על התמונה
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%93%D7%91%D7%AA%20%D7%95%D7%A9%D7%AA%D7%99%20%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA.jpg
 
"ביקרתי במקום קסום ומרגש – ביה"ס התומר" בנס ציונה. יש כל כך הרבה
מה לעשות" / זאביק שני
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%91%D7%99''%D7%A1%20%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%A8%20-%20%D7%A0%D7%A1%20%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94.jpg
בשל אופיו המיוחד של בית הספר, יחד עם קידום הישגים לימודיים, מושם דגש על העצמה ועל היבטים חברתיים-רגשיים, ועל הקניית כישורים להשתלבות מיטבית בקהילה.
הדבר מתאפיין בראש ובראשונה בקשר שבין המתנדבים לבין צוות ההוראה בביה"ס. זהו קשר ישיר והדוק עם חלוקת שיתוף (בהוראת החומר הנלמד) בין המורה לבין המתנדב. המתנדבים הם חלק מהמעטפת הלימודית-רגשית ואף מסייעים בקידום מטרות תכניות הלימוד האישיות (תל"א). כל אחד מבני שיחי לא השתמש במילה תלמידים, אלא "הילדים שלי" (לרגע חשבתי שמספרים לי על ילדיהם הביולוגיים). מקווה שלא אשמע קלישאתי – אבל עיני הדוברים נצצו כאשר דיברו על ילדיהם.

התמונות שוות אלף מילים - מתוך מגוון הפעילויות ב"התומר"
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%94%20%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA.jpg
בגינה האקולוגית
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%9E%D7%92%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA.jpg
בנגרייה
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%9E%D7%92%D7%9E%D7%AA%20%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%20%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%94%20%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%A0%D7%95%D7%AA.jpg
קראו וראו את שיתוף הפעולה הבינתחומי ב"התומר": בישול, אפייה וגננות
 
השיר שלי ואני – מתנדבי "ידיד לחינוך" משתפים בחוויית ההתנדבות 
מאת: הניה קמיר, צביה טולדנו, אורנה גולדברג
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D%203.jpg
באשכול הפיס בבת ים, הוחלט לסיים את סידרת "למידה בכל גיל" קצת אחרת. אנחנו, המתנדבים, התבקשנו למצוא שיר שאנו מתחברים אליו במיוחד, אשר משקף את אהבתנו אליו ואת הקשר שלנו ל"ידיד לחינוך". שלוש מתנדבות התחברו לשלושה שירים, והרי חלק ממה שכתבה צביה טולדנו:

"מה הם אותם ניגונים שהורינו שתלו בנו?
דמעות עולות בעיני, כשאני נזכרת בפיוטים כמו 'לכה דודי' שזימרו אבא וסבא ז"ל", ואחר כך הקידוש והארוחה המשפחתית.
ואמא ז"ל שהיה לה מקום של כבוד בליל הסדר, כשהגענו לפיוט 'מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי'. אין מצב שלא תהיה בשולחן דממת אלחוט כשקול הזמיר של אימי נשמע ברטט.
'גרעינים גרעינים נשאם לבבי' -  מה הם אותם ניגונים שהורינו הורישו לנו?
איך קרה שהתנדבתי דווקא ל'ידיד לחינוך'? מדוע בחרתי לעזור לתלמידים שאני בכלל לא מכירה? אולי בזכות אמא שלי, שבהתנהלותה הראתה לי מהות של חסד ורחמים, נתינה לזולת, תרומה לצדקה – גם אם מצבך לא תמיד מאפשר לך. אולי זה מה שהביא אותי לעזור דווקא לתלמידים מהאוכלוסייה האתיופית, שבעיני נראו נצרכים יותר ואולי זקוקים יותר.
נראה לי שאימי ז"ל הייתה גאה בי מאוד..."

 

"המציאו סיפור עלילה על הילדון האציל שבתמונה" 

שולה ברנע מחולון על יצירתיות ורצון לשפר את יכולת הבטוי בעל"פ ובכתב של הילדים" / חנה הופר
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%9C%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%20%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8.jpg
"כשאני עוסקת בהעשרת הלשון", מספרת שולה, "אני מביאה בין השאר דוגמאות מספרי מופת של גדולי הסופרים. למשל, כיצד מתאר סופר זה או אחר את פניו של אחד מגיבוריו: האף: אף פחוס, אף בולבוסי... או לחילופין תיאור העיניים: כאן אני מבקשת לתאר עיניים במירב האפשרויות ואחר כך לשבצם בתיאור דמויות: עיניים נכלוליות, עיניים כובשות, חכמות, נעימות רושפות וכו'.
דוגמה נוספת עוסקת במשמעויות שונות אך קרובות של מילים הנובעות משורש אחד למשל: חלץ –'היא נחלצה כבמלחציים', או: 'היא חשבה על חליצת חברתה בטקס משפיל', או 'נזכרה בימים שחלצה שד וחלמה על חולות חלוצה', וגם: 'היא תלבש את חולצתה עד החלציים ותתגאה ביוצאי חלציה'.
אני מסבירה גם על נדידת משמעות (מפיזית למופשטת), ומעבר משם עצם לפועל: רעף --- להרעיף אהבה, אהל- להאהיל בידיו על עיניו, סולם-להסלים את המצב".
לשאלתי, האם היא רואה שיפור אצל התלמידים בהתייחס למשימות שהציבה לעצמה, עונה שולה: "ההתמדה היא התשובה לעניין גופו, והבצוע משתפר מפגישה לפגישה".
 
"ללכת עם ולהרגיש בלי" - מלכה סטרוסקי מרמת גן באה מאהבה / שושנה רשף

"על עבודתו של המתנדב אפשר לומר שהיא כמו "ללכת עם ולהרגיש בלי". מצד אחד הוא הולך עם הילד: עם מצבי רוחו, עם טרדותיו, רצונותיו. הוא מקשיב לו, שומע את רחשי ליבו, את קשייו, את אהבותיו. הוא נותן לו כתף להשען, יד תומכת, אוזן מקשיבה ולב אמפטי.
מצד שני הוא גם "מרגיש בלי": בלי מחוייבות כובלת לחומר הלימודים בלבד, להספקים, לעבודות, למשמעת, לציונים, לישיבות מורים אינסופיות ולמפגשים עם הורים. וכשהולכים עם ומרגישים בלי, נשארת תחושת קלות ומשמעות וההנאה גדולה מאד. המתנדב הוא באמת ידיד לחינוך.ידידותו עם הילדים באה מאהבה..."
זה מה שמרגישה מלכי סטרוסקי בעבודה ההתנדבותית שלה. היא מספרת שבמהלך עבודתה כמורה, הייתה מוטרדת בראותה תלמידים בכישלונם, כשהיה ברור לה שהם אינטליגנטיים ואף למעלה מכך. מה שהעסיק אותה היה, איך מתמודדים עם בעיות מסוג זה.
עם הזמן החלה לחשוב על פתרונות ולהתמקד בתלמידים שאינם מגיעים להישגים. בין המסקנות אליהן הגיעה היה הצורך והיכולת לאתר את הקשיים של אותם תלמידים, וכתוצאה מכך את האפשרויות לכוון אותם, ללמוד ולנצל את כישוריהם, וזאת לפי סגנון הלמידה האישי שלהם. בהמשך, מספרת מלכי, שדרך זו עזרה לה במהלך עבודתה כמורה וכמחנכת. וכך היא פועלת גם היום כמתנדבת ב"ידיד לחינוך".
מלכי מסבירה את קו המחשבה שלה האומר, שכמו שאנחנו שונים כבני אדם בכל היבט בחיינו, כך אנו שונים בקליטת מידע ובתהליכי עיבוד המידע. לכן, היא מתמקדת בזיהוי נקודות חוזק, ומלמדת את התלמידים כיצד לזהותן...
 
לזיכרה של חוה קדם מייסדת קבוצת "ידיד לחינוך" בירושלים
מאת: חדוה פרחיה רכזת הקבוצה הנוכחית
חוה קדם הלכה לעולמה לפני כחודש.
חוה ייסדה ובנתה את קבוצת "ידיד לחינוך"בעיר ירושלים.
בהשכלתה היתה מורה לספרות, ובאמת, בכל מפגש היא הביאה טעימה מקטע ספרותי של אחד מהסופרים הישראליים העכשווים. היא הרחיבה את אופקינו בספרות.
חוה ראתה חשיבות רבה בהשקעה בילדים קטנים. כשהתחילה את נושא ההתנדבות בבתי הספר בירושלים, לפני כארבע עשרה שנים, הנושא לא היה כל כך מוכר. ולכן הלכה למנהלים, הציגה את תורתה וניסתה לשכנע אותם בחשיבות נושא ההתנדבות בחינוך. 
אפילו כשכבר לא היתה בתפקיד, היא המשיכה להשתתף  בפעילויות  ותמיד תמיד, הייתה לה מילה טובה להגיד לכל מתנדב.
בכל מפגש, היא חיבקה אותי, וכאשר התמניתי לתפקיד (אחרי אליעזר שהחליף אותה בזמנו),היא עודדה אותי.
אישה מיוחדת היתה, אישיות מדהימה ורבת פעלים.
אנחנו, בירושלים, עצובים על לכתה.
יהי זכרה ברוך
 
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%A2%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9C%20%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94%20%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9A%20%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94.jpg
 

כתבות ומאמרים נוספים - באתר "ידיד לחינוך": http://www.yadidla.org.il/
הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת
כותרת עליונה (header): ירמי לז'ה / איורים: שרה רוטקופ הרמתי
מתפעלי אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם ודב שורש
כל הכותבים, היוצרים והמשתתפים במידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך"

הודעה זו נשלחה ל- על ידי office@yadidla.org.il
על מנת להסיר עצמך מרשימת תפוצה זו לחץ כאן
גם דיוור זה נשלח על ידי פולסים
Preview Campaign