אם אינך רואה מייל זה אנא לחץ כאן
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%AA%20%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%9F%20%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%90%D7%A9%D7%94.png
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1%20%D7%90%D7%93%D7%A8.jpg
בתמונה: כרזה מראשית שנות החמישים לתחילת חודש אדר (הספרייה הלאומית, ירושלים)

מידעון זה יוצא בחודש אדר א' כשבועיים לפני פורים, החל השנה (שנה מעוברת) באדר ב'
פורים שמח לכולם! 
                 
במידעון שני נושאים עיקריים. ראשית לכל ראיון מקיף שערכו נציגי  צוות התקשורת עם נמרוד אקרמן מנכ"ל "ידיד לחינוך" הפורש, ראיון שהוא אישי מצד אחד, ומסכם במבט על תקופה כמנכ"ל מן הצד השני 
אנו מאחלים לנמרוד הצלחה בהמשך דרכו.
נושא עיקרי נוסף בא לידי בטוי בשלוש כתבות, המתארות את תרומתם החשובה של מתנדבי  "ידיד לחינוך" לבתי הספר בתחום המדעים: כנס מיוחד במינו שהתקיים בבת ים בהשתתפות  4 נשים מדעניות, מתנדבות "ידיד לחינוך", שמטרתן לקרב את הנוער למדע ★ הקאתון בתחומי איכות החיים,שנערך ברחובות בו השתתפו תשעה בתי ספר בלווי מנטורים מהעמותה ★ והאקתון שנערך בפתח תקוה  בו השתתף בית ספר אחד בתחום החלל, גם הוא בלווי מנטורים מ"ידיד לחינוך" ★ 
שתי כתבות אחרות עוסקות בצד הרגשי - חברתי. באחת מספרת  מתנדבת על שיר שכתבה יחד עם ילד, שנחשב לבעייתי בכתה - שיר המורכב מאמירותיו של הילד  אותן שפך בפניה ★ השנייה, עיקרה סרטון קצר מלווה בהסבר של הכותבת על התנהלות רגשית (הסרטון הוקרן בהרצאה הראשונה של "למידה בכל גיל" בנושא למידה רגשית חברתית) ★ 
מתנדבת שמלמדת עברית, ולא דווקא בבית ספר, כותבת על חוויותיה עם בחורה פיליפינית  כרגיל מופיעה פינת העצה הקטנה והמועילה, הפעם הצצה אל הספרייה הלאומית ★ וכמובן, פינת הצלם החובב שבראש המידעון.

כתובת המייל לשליחת עצות, רעיונות ושאלות לצוות ההדרכה וכן לשליחת צילומים: sprinzak@gmail.com
 
צלמים חובבים מ"ידיד לחינוך"
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%9B%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%9D%20%D7%90%D7%95%20%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%AA.jpg


https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%AA.jpg
צילום: זאב שני מרחובות

זאב מתנדב בביה"ס היסודי "שביט" וב"אורט רחובות". בעברו היה איש קבע בחיל האויר, עבד בתעשיות ומערכות בטחוניות. בין תחביביו נגרות ופיסול בעץ.

וזה מה שכתב לנו זאב: "הדרך היחידה שבה ניתן להקפיא ולעצור את הזמן היא באמצעות הצילום. הצלם בוחר את השנייה 
המסויימת אותה הוא מבקש להנציח – אור, השתקפות, תצורה ומצבים.
הצלם הוא כמו האיש שמציץ מבעד ל"חור המנעול". ברצותו הוא חושף בפנינו את כל התמונה, וברצותו הוא מציג תמונה חלקית הגורמת לתהיות של "מה מצולם כאן?"
לעתים אנו מגלים רק בתמונה עצמה, פרטים שלא נראו על ידינו לפני כן.
בחרתי שתי תמונות, כשהאחת מייצגת השתקפות המים – יופיה של ההשתקפות תלויה לא רק באובייקט עצמו, אלא גם בתנאי התאורה (זוית קרני האור הנופלות עליו; שעת הצילום ועוד).
התמונה השניה היא תמונת "חור מנעול" – צמצום שדה הראיה ולכמעט חידה של "מה זה?" – הסידור הכמעט מתמטי של 'פאות השיער' הללו או שמא עדר כבשים..."
 
"להפוך את המקום לקצת יותר טוב" – ראיון עם נמרוד אקרמן מנכ"ל "ידיד לחינוך", לרגל פרישתו מהתפקיד / השתתפו בהכנת הכתבה:
רחלי פוקס משקובסקי, רני רוגל, אסתר אבני
 
"...הייתי נשוי שנתיים ללא ילדים. עבדתי אז במשרד פרסום גדול כתקציבאי. זה היה התפקיד הראשון שלי בעולם "הגדולים", כשלפניו עסקתי בעבודות למימון לימודי באוניברסיטה בחוג למדעי המדינה. התלבטתי אם להתפתח במשרד הפרסום או בחוץ, כשנודע לי על התפקיד. היה מדובר ביוזמה של 'יד הנדיב' להפנות גמלאים לעבוד עם תלמידים. הבנתי ש'יד הנדיב' היא מושג בולט בעולם הפעילות הפילנטרופית, וידעתי שהפעילות שם הינה פריבילגיה במובן של הכוח הכלכלי, מפני שאין צורך לעסוק בגיוס כספים. ראיתי בכך הזדמנות. ידעתי שהם עוסקים רק בדברים גדולים, וזה אתגר אותי. נפגשתי עם משה רביב, שכבש אותי בקסמו כאיש משרד החוץ, שחזר לארץ מפעילות ארוכת שנים בעולם, לימים יו"ר 'ידיד לחינוך', שהלהיב אותי בהצגת הפער בין הפוטנציאל הגדול לאי -העשייה בתחום".
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%20%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%AA%20%D7%90%D7%AA%20%D7%A0%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%93.jpg
"הקישור בין גמלאים לחינוך דיבר אלי בזמנים אלה בהם יש דור חדש של גמלאים וזקנה פעילה.
דובר על פיילוט תלת שנתי ברמה הארצית. רביב אמר שב'יד הנדיב' יודעים להקצות כסף, אבל אין להם זרוע ביצועית. שמחתי להזדמנות לעבוד בעולם החינוך, ולא הרתיע אותי לעבוד עם גמלאים.
עשינו מספר דברים אמיצים, שידענו שנשלם עבורם מחיר. כשהתחלנו לבנות את פורמט הפעילות, החלטנו על דרישת סף של הגעה ליום לימודים בשבוע ושהייה בבית הספר במשך ארבע שעות; בוקר אחד מלא. זה לא היה מובן מאליו. עד היום יש ארגונים אחרים שאומרים למתנדבים: בואו להעביר שיעור. אנחנו רצינו שהמתנדבים ישהו בבית הספר יום שלם בכיתות עם תלמידים ומורים, ובחצרות. מבחינת בית ספר, המשמעות של מתנדב שמגיע ליום לימודים, שונה מזו של מתנדב שבא להעביר שיעור אחד. בפועל, חלק מהמתנדבים נשארים חמש ושש שעות, וחלק מהם מגיע ליום נוסף".
 
אנשי מדע ומנטורים מהנדסים, שהם מתנדבי "ידיד לחינוך", מובילים מיזמים והקאתונים יחד עם תלמידי חטיבות הביניים בבתי הספר 

מדעניות "בידיד לחינוך" / צביה טולדנו וריקה שפרינצק

"יום הנשים והבנות במדע", שחל באחד עשר בפברואר, זימן לנו הזדמנות, לקבץ ארבע חוקרות, שהן מתנדבות ב"ידיד לחינוך" ומרצות במסגרת תכנית ח"ץ (חוקרים צעירים) של העמותה. פאנל הנשים במדע התקיים באשכול הפיס בבת ים בהנהלתה של מירי לוי וביוזמתה של דר' אדריאנה כץ מתכנית ח"ץ של "ידיד לחינוך" יחד עם שלומית רוט נבון, מנהלת אזור השפלה (גומא) בעמותה.
לפאנל הגיעו תלמידי כיתות ט' מדעיות מארבעה בתי ספר בעיר: שז"ר, אורט מילטון, חשמונאים ורמות.
שוב ושוב הובהרה חשיבות הסקרנות וההתמדה. חשוב היה להבהיר למתעניינים הצעירים, כי לעיתים העבודה היא סזיפית וכי לא תמיד מובטחת ההצלחה באופן מיידי. "לכו אחר הסקרנות והשאיפה, וכך תמצאו את הדרך להביע את עצמכם – אל תיכנעו לכישלונות", אמרה דר' אדריאנה כץ, והוסיפה דר' יהודית מילוא: " תכונה חשובה למדען – זו האופטימיות וההתמדה. לא להיכנע גם כשנכשלים".
מדברי משתתפות הפאנל אפשר היה גם לשמוע על חשיבות שיתוף הפעולה ועבודת הצוות במדע. הן דיברו למשל על שותפויות בינלאומיות במחקרים. ועוד אפשר היה ללמוד מסיפורה של דר' דבורה כהן, חוקרת ומורה במדעי המוח, שהתחילה בכלל מביולוגיה, "כי אם עוסקים בתחום אחד במדע, קל יותר לעבור אחר כך לתחום אחר". ד"ר נורית רוזנברג: "גיליתי שהמדע גמיש ואפשר לעבור מנושא לנושא כשהידע הבסיסי קיים".
מעבר לכל הנאמר כאן, חשוב לזכור שהכל צמח מציון התאריך של "יום הנשים והבנות במדע". היה כאן רצון להאיר את אותן נשים מדעניות פורצות דרך, כמו למשל מארי קירי, רוזלינד פרנקלין, ופרופסור עדה יונת, ואת אותן נשים העוסקות בכך היום, שיכולות לשמש דוגמא להרבה נערות צעירות לעסוק בכך גם הן.

https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%9C-%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%94%D7%9C-%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A.jpg
 
שמונה בתי ספר ברחובות השתתפו בהאקתון "שיפור איכות החיים" ביוזמה ובהובלה של "ידיד לחינוך" / נחום נוימן

זה היה אירוע מרשים של נוער איכותי, מוכשר ויזמי מחטיבות הביניים ברחובות, שלקח על עצמו לפתח רעיונות ונושאים בשיתוף עם אנשי מקצוע ותיקים ונלהבים לא פחות של "ידיד לחינוך", שהינחו אותם. כשהסתכלתי על חלקם עומדים ומציגים, היה לי ברור שלא מעטים מהם יהפכו למובילי הסטארטאפים העתידיים של ישראל.
לאודיטריום הרחב שבמקום, שהיה מלא מפה לפה, הוזמנו 12 צוותים של תלמידים מצויינים ונרגשים, שהגיעו לשלב הגמר, כל קבוצה לוותה על ידי המנטור/ית שלה. מתנדבי "ידיד לחינוך", ששימשו כמנטורים של הקבוצות, לבשו חולצות צהובות עם הכיתוב "מנטור" על הגב, באופן שניתן היה לזהותם בקלות.
בתחרות השתתפו תלמידים מבתי הספר: קציר א' וב', ישיבת אמי"ת עמיחי, דה שליט א' וב', אורט, רון ארד, ואמי"ת הלל בנות.

למקום הראשון נבחר מיזם של תלמידי ביה"ס דה שליט א' עם המנטור יורם לשם. המיזם הוא חיישן לזיהוי ילדים שנשכחו ברכב וקיבל את השם "זעטוט". החיישן מתבסס על מצלימה קטנה שתותקן בצד הפנימי של גג הרכב ותוכל לזהות אם נשכח תינוק באחד המושבים. המצלימה מצויידת בבינה של גוגל, המצליחה לזהות דמות של ילד באבחנה מארגז או שקית שהונחו על אחד המושבים. לדברי הצוות, המוצר יעיל וזול יותר (כ 168 ש"ח) מכל הפתרונות השונים שכבר קיימים בשוק. מאחר שלא כל הרכיבים למוצר הגיעו מחו"ל, נותר לצעירים להשלים את בנייתו. 

https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%96%D7%A2%D7%98%D7%95%D7%98%20%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%9F%20%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%20%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8.png
 למעלה: הפוסטר המציג את מיזם "זעטוט" שזכה במקום הראשון - לראיון עם הצוות ברדיו האזורי 
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D%201.jpg
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D%202.jpg
         מקום ראשון - התלמידים עם המנטור יורם לשם (בצהוב) 
                         
         מקום שני - התלמידים עם המנטור מאיר עיני (בצהוב) 
שילוב כוחות מנצח של גימלאים ותלמידים בשבוע החלל הישראלי / עזרא מגד

בשבוע החלל הישראלי שנפתח ב - 23.1.2022 התקיימו עשרות פעילויות לילדים ולנוער ברחבי הארץ.
בחטיבת הביניים של ביה"ס שמיר בפתח תקוה ניגשו תלמידים לתחרות בינלאומית שנקראת האקטון חלל, בהובלתו של מורה 
המדעים שלום עטר. התלמידים היו צריכים להעלות רעיון, שיישומו יהיה בחלל (על הירח או מאדים או כל כוכב אחר בגלקסיית שביל החלב ).  אמנם הרעיון צריך להיות תיאורטי, אבל מלווה במצגת מסודרת של הוכחת הרעיון, הדרך ליישומו, ובניית דגם קטן. התחרות נקראת: "חשיפה לחלל החדש – יזמות בחלל".
כשביה"ס עלה שלב בתחרות, פנה אלי המורה עטר במחצית השנייה של דצמבר בבקשת סיוע לתלמידים ברעיונות ובדרכי יישום. איתרתי מיד מתנדבים מ "ידיד לחינוך" בפתח תקוה, ואני ביניהם, רובם מהנדסים בכירים בעברם וחלקם אף עבדו בנושאי החלל. הקורונה שיבשה את המפגשים הפרונטליים, ולכן הם התקיימו בזום. השתתפו שלושים תלמידים ותלמידות מהכיתות המדעיות. שחולקו לעשר קבוצות, שהיו בחדרי זום נפרדים, שם הציעה כל קבוצה את הרעיון היישומי שלה ובנתה דגם ראשוני.
המתנדב יעקב בלומנטל ואנוכי עברנו בנפרד בכמה קבוצות, שאלנו שאלות והעלינו רעיונות לפיתרון. תפקידנו, המתנדבים, היה לסייע לתלמידים להפוך את הרעיונות לברי ביצוע באמצעות כל מיני יישומים שכבר קיימים כיום בעולמנו, רק שצריך להתאים אותם לסביבת החלל.
הרעיונות בקבוצות היו מרתקים. למשל: גידול עגבניות בחממה על הירח, הפיכת קרח בתהליך כימי למים ואחר כך לחמצן, התפלת מים על המאדים וגידול חסה יפנית בחממה על המאדים. עלו עוד רעיונות תיירותיים להתיישבות על המאדים ועל הירח.

 

למידה רגשית 

חוויה שלא התכוננתי אליה / שרה רוטקופ הרמתי

...ואז, בלי קשר, שאלתי אותו בזהירות: האם אתה מרביץ? מה קורה? ו...לפני שהמשכנו לדבר, אמרתי: אתה יודע מה? בוא ונכתוב על זה שיר. שיר? כן, הוא הסכים. ישבנו (שלושת רבעי שעה) וכתבנו וכתבנו. משפטים שאמר הילד הפכו לשיר.
הוא חזר לכתה בחיוך, בהנאה. גם אני נהניתי. הבאנו את השיר למורה, שהתרגשה מאד. צילמתי את מה שכתבנו. באתי הביתה, קראתי שוב את מה שכתוב (איך לא?), שיפצתי ממש מעט.

מה מרגיז אותי, ומה עושה אותי מרגיז
שקוראים לי כל פעם אידיוט,
שחושבים כל פעם שאני אידיוט.
ואני יודע למה הם אומרים את זה,
כי אני קטן,
ומי שקטן לא יודע לחשוב,
ומי שקטן אין לו שכל,
ומי שאין לו שכל
איננו תלמיד טוב.
ואני – אני ממש עצבני.
למה?
כי זה לא אני!!
אני לא תינוק,
אני יודע לחשוב
ויודע לצחוק,
ואני אומר להם שזה לא נעים.
אבל הם לא מבינים,
ואפילו, אולי, לא שומעים.
 
מה מרגיע אותי?
מרגיעה אותי מוסיקה מרגיעה,
שירים שכיף לי לשמוע.
ואלה בדיוק השירים:
קוראים להם שירים של רוגע.
בשירים האלה שאני שר,
בכל מקום אני נזכר.
השירים האלו עושים לי טוב,
אם לא תמיד – אז לפחות – לרוב.
הם לא יעצבנו שוב,
כמו שלא אוהבים
כשיש גשם
לעמוד בחוץ, כשרטוב.
מרגיע אותי גם
כשאני מוציא את העצבים על האויר,
אבל בסוף זה בטח יעבור לי,
כי אני צעיר.
 

אפשר גם אחרת / דיאנה שרי

סרטון מרגש הוצג במסגרת "למידה בכל גיל" ע"י דר' דפנה קופלמן רובין מאוניברסיטת רייכמן בנושא למידה רגשית חברתית. הסרטון מתיחס לשיגרת יומו של ילד ושל חבריו בדרכם לבית הספר באוטובוס ואחר כך בבית הספר עצמו. השיגרה הזו מוצגת פעמיים, כשבכל פעם התנהלות המבוגרים כלפי הילדים היא שונה.
בחלקו הראשון של הסרטון מביע הילד את מורת רוחו מיחס המבוגרים כלפיו. הם עסוקים בעצמם ובהשלטת סדר ומשמעת, וכלל לא מודעים לקיומו של הילד העומד מולם. מחאתו ברורה וחדה: "בכל פעם שאתם מתעלמים מאתנו, צועקים עלינו או משתיקים אותנו, אתם מחטיאים את המטרה. איך ניראה לכם שאני מרגיש? אם זה חינוך, אנחנו בצרה."     
                                                                                              להתיחסות המלאה                      
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///evry%20opportunity.jpg
                                                                                                                                                          לסרטון לחץ כאן
 
                                                 ועוד משהו 
לא רק לילדים ולא רק בבית ספר / שושנה רשף

וכך קרה שמצאתי את עצמי מורה מסוג אחר.
ספק נערה ספק בחורה. קטנה, מכווצת מעט. גם מאחורי המסכה נראתה מבויישת עם חיוך קטן. לבושה הייתה בצנעה אך בטעם, עם תיק צמוד לקדמת גופה, שלא הסירה מעליה במהלך ולאורך כל המפגשים שבביתי.
היא הגיעה אלי בעקבות פנייה של ידידה בגבעתיים, שמכירה אותי שנים. "את הרי מורה", פנתה אלי, "אמי הקשישה קיבלה בחורה פיליפינית צעירה, שאינה יודעת מילה בעברית, תהיי מוכנה ללמד אותה?"
"אין לי ניסיון מסוג זה, אבל אני מוכנה לנסות", עניתי, וכך זה התחיל.
היא הייתה מגיעה עם מחברת בכתב קטנטן, שהזכיר לי את צורתה החיצונית, באותיות ומשפטים רשומים באנגלית וברווח של שורה, אותה השאירה עבור התרגום בשפתה.
המשפטים שרשמה נגעו בצרכים הבסיסיים לעבודתה היומית. השאלות שיקפו את רצונה לתקשר, לנהל שיחה עם הגברת המטופלת, וגם כמובן היו שם משפטים, הקשורים בתפקוד ובהתנהלות הבית. בהמשך אגרה אומץ ורשמה משפטים להם הייתה זקוקה לחייה הפרטיים.

https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A8%20%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%94.jpg
 
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%95%20%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94%20%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA.png

עצה קטנה ומועילה - העשרה בחינוך
על הספרייה הלאומית של ישראל, מאת: מאשה ליפשיץ

לא רק ספרים - האוצר הלאומי שלנו

פנייה לאתר של הספרייה אינו מאכזב. מה יש בה? ה כ ל. אפשר לגלות שם אוצרות (ספרות, תמונות, סרטים וקובצי קול), לבקר ולחוות ולצלול בתוך מאגרי מידע, כתבי עת, ארכיונים (גם ארכיון אינטרנט), ללמוד ולחקור וגם מדור חינוכי ובו תחומי דעת, חגים ומועדים, משאבי הוראה (הכוללים גם הצעות לשימוש בכלים מתוקשבים) וכן סרטוני הדרכה להתמצאות בספרייה. אפילו חדר בריחה! קצרה היריעה מלפרט את כל מה שהספרייה משָמֶרת. מנהרת הזמן.

 
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%91%D7%99%D7%97%D7%93%20%D7%96%D7%94%20%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9C%20%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94.jpg

מתנדבים ומתנדבות יקרים, אנחנו ממשיכים לקדם את מהלך עיגול לטובת "ידיד לחינוך". תודה גדולה על האמון לאלה מכם שכבר עיגלו לטובת "ידיד לחינוך", ולכל השאר – זו תזכורת שההצטרפות היא קלה ונוחה ומתבצעת בלחיצת כפתור על הלינק המצורף שמכניס אתכם לאתר "עיגול לטובה" 
התקופה הזו מאתגרת אותנו בכל המובנים, אך אנחנו מסתכלים קדימה בתקווה, כדי שנוכל להמשיך לצלוח את כל הגלים הסוערים. הרחבת מספר המעגלים תסייע לנו במטרתנו החשובה במציאת מענים מתאימים, כדי להמשיך להיות "בית" למתנדבים.ות, ובמקביל, לסייע לתלמידים.ות ולבתי הספר לצמצם פערים בתחום הרגשי, החברתי והלימודי. אנו מזמינים אתכם להצטרף ולעגל לטובה ל"ידיד לחינוך". אחריכם ובעזרתכם יבואו המעגלים הבאים.
 

כתבות ומאמרים נוספים - באתר "ידיד לחינוך": http://www.yadidla.org.il/
הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת
כותרת עליונה (header): בעזרתה של מאשה ליפשיץ / איור: "לא רק לילדים ולא רק בבית ספר" -  שרה רוטקופ הרמתי
מתפעלי אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם ודב שורש
כל הכותבים, היוצרים והמשתתפים במידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך"

הודעה זו נשלחה ל- על ידי office@yadidla.org.il
על מנת להסיר עצמך מרשימת תפוצה זו לחץ כאן
גם דיוור זה נשלח על ידי פולסים
Preview Campaign