אם אינך רואה מייל זה אנא לחץ כאן
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%20%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A%20%D7%94%D7%93%D7%A8%2029.jpg
לאט לאט חוזרים המתנדבים שלנו לבתי הספר. הנה כאן לפניכם משהו מהתחושות וההתרגשות של שניים ממתנדבינו לאחר הפסקה של כמעט שנתיים  ★ כהמשך לכך, תקראו על מורה לאזרחות, עוורת, שהחלה ללמד השנה בסיוען של שתיים מהמתנדבות שלנו  ★ תקראו גם על תכנית ח"ץ המופלאה, בראשותה של דר' אדריאנה כץ, המעשירה תלמידים ומורים בתחומי מדע שונים, כשהמרצים הם מתנדבים מומחים בתחומם מ"ידיד לחינוך"  ★
מחמיא לנו שבתי ספר פונים אלינו בבקשות העשרה לתלמידים. תוכלו לקרוא כאן על בקשות כאלה מפיה של רכזת המתנדבים בהרצליה  ★ כתבה מעניינת במיוחד של כתבת צוות התקשורת שלנו, עוסקת בבתי הספר האנתרופוסופיים ובה ראיונות עם תלמידים ומורים - משהו שיעניין כל אחד מכם כמי שעוסקים בחינוך  ★
במידעון ספטמבר הבאנו לפניכם את ברכתו של משה רביב שכהן עד עתה כי"ור הועד המנהל של "ידיד לחינוך" והוא ממיסדי העמותה שלנו . כעת אנו מביאים ראיון מצולם שערך עימו צוות התקשורת של העמותה לפני שנים אחדות  ★ 
מן הראוי שנכיר גם את מנהלת איזור הצפון החדשה, ברניס מלכה, המספרת על עצמה, על תכניותיה וכיצד הגיעה ל"ידיד לחינוך" כאנשי צוות התקשורת בעמותה, חשוב לנו להביא מדי פעם כתבות מתחום התקשורת. הפעם כותב כאן כתבנו נחום נוימן על הדרמות שהן חלק בלתי נפרד מעולם התקשורת (כתבה שנייה מתוך סידרה של שלוש כתבות ושוב, כרגיל, המדור של מאשה בתחתית המידעון , שיש בו תמיד עצות והפניות מעניינות.

 
ראיון מצולם עם משה רביב, יו"ר הועד
המנהל הפורש

על עברו הדיפלומטי העשיר, על הרעיון להקמת "ידיד לחינוך" ועל ההתחלה

הראיון נערך לפני חמש שנים בסלון ביתו של משה.
ראיינו: דורון סוסליק וריקה שפרינצק מצוות התקשורת של העמותה.
צילום: דליה זליקה
עריכה: דליה זליקה וריקה שפרינצק
                                            
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%9E%D7%A9%D7%94%20%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%91.jpg
 
איך מרגישים אחרי כמעט שנתיים של הפסקה  ★
מול השער כעבור שנתיים / יפה חכמון סוויסה
האם נשיב עטרה ליושנה? זו הייתה שאלתי בעומדי מול השער.
השער נפתח. עצרתי לרגע לשאוף לקרבי את בליל ריחות ביה"ס. שמעתי את קולות התלמידים. התרגשתי.
מזה שנתיים נמנע ממני לפעול. הגם שלוח הזמנים שלי עמוס לעייפה ובעיקר בדברים החביבים עלי, הרי שהעבודה עם התלמידים, והמגע עם הצוות, הם אלה המסבים לי התרוממות רוח.
הגעתי למזכירות קריית החינוך רמב"ם בבאר שבע. התקבלתי בלבביות רבה. הגעגועים באו לידי ביטוי משני הצדדים. נכנסתי לסגנית המנהל, נינט, אשר חיברה אותי אל בת השירות. בדרך פגשתי את אלירן, מנהל הקריה שהביע שמחה לקראתי וחייך מאוזן לאוזן.
המשימה שקבלתי הייתה לעזור בהכנת טקס יום הזיכרון ליצחק רבין, המשולב כאן בבית הספר עם יום הזיכרון לרחל אמנו  (ביה"ס הוא מוסד דתי)...
 
חוזרים אל העתיד / ירמי לז'ה

אז חזרתי. אחרי התלבטויות, התייעצויות, עצות לכאן או לכאן וחששות אין ספור, הצגתי את התו הירוק שלי לשומר שער ביה"ס "גרץ" בתל אביב, ופסעתי פנימה, מנסה לפלס דרך בין קהל ילדים צוהלים עוטי מסיכות. אולי הייתי צריך להתעקש על מרחב פתוח?...חלפה מחשבה במוחי. אני עומד ומביט בילדים שעזבתי לפני שנתיים בערך, ונדמה לי שבכל זאת חל איזה שינוי בהתנהגותם. אם בעבר ראיתי חברות לכיתה אוחזות יד ביד או מחבקות זו את זו, או שלשה חברים יוצרים עבודה משותפת וראשיהם צמודים זה בזה, זה לא מתקיים. אני מרגיש שהאווירה השתנתה וגם הילדים חשים בצורך ליצור מרחק. גם בגישה כלפי חל שינוי. ילדים כבר לא ניגשים, נוגעים או מחבקים, הם ניגשים לשאול שאלה מטווח בטוח. בטחון שלהם, או שלי?
והנה הסתיים לו עוד שיעור, ואריק איינשטיין מזמר כתחליף לצלצול את "אני ואתה נש..." הילדים דוהרים החוצה אל השיעור הבא, וכיתת האמנות נראית כאילו עדר פילים עבר בה. אבל השקט...השקט הזה כל כך מבורך?!

 

קצת מן ההתחלות שלנו  ★

דנה, מורה לאזרחות, עוורת, מלמדת בתיכון כצנלסון בכפר סבא מלֻווה במתנדבות "ידיד לחינוך" בתכנית "מורים ללא גבולות" / שולה קליין
דנה, מורה לאזרחות בתיכון כצנלסון בכפר סבא, התחילה ללמד השנה. זקופה ונאה היא צועדת אל שער בית הספר עם כלבה, לסטר. דנה היא עיוורת ולסטר הוא כלב הנחייה שלה.
תכנית "מורים ללא גבולות" של משרד החינוך עוסקת בשילוב מורים בעלי קשיי שמיעה או ראייה בהוראה בבתי ספר, בשאיפה שמורים אלה ייקלטו במערכת כמורים לכל דבר, על כל המשתמע מכך. דנה משתלבת באותה התכנית.
העסקתה חייבה מתנדב שילווה אותה בכל יום הלימודים בבית הספר. מישהו שיהיה לצידה בכיתה, במסדרונות בית הספר ובחדר המורים.
בית הספר קלט את דנה בזרועות פתוחות. מצד אחד "לא עשו מזה עניין" ומצד שני התעניינות, חיוכים, סיוע וקבלה. מנהל בית הספר רואה חשיבות מיוחדת בשילוב ובמתן הזדמנות שווה לתלמידים ולמורים. בשיחה שהתקיימה עם פתיחת שנת הלימודים, בה נכחו חמישה עשר מורים חדשים,הוא התייחס אליה כאל האחרים, ללא הצגה מיוחדת, וזה קבע את מעמדה כמורה לכל דבר.
דנה מלמדת בשלוש כיתות י' מאתגרות במיוחד, אמר לי המנהל בשיחה מקדימה. "שיבצתי אותה בכיתות אלה, כדי לשדר לתלמידים: "אם אני יכולה, גם אתם יכולים".


https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%93%D7%A0%D7%94%20%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%91%20%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%99%D7%94.jpg
 

ח"ץ – מתופעת הלוואי החיוביות של הקורונה / הניה קמיר
איך מתכננים רובוט? האם אנו בודדים ביקום? מי היה אלברט אינשטיין? בשאלות אלה ואחרות עוסקת תכנית ח"ץ - "חוקרים צעירים", מיזם שנולד ב"ידיד לחינוך" בשנת הקורונה מתוך הבידוד והניתוק הפיזי מהתלמידים, שנכפה על המתנדבים שלנו.
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8%20%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%97%D7%A5%20%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%9B%D7%9F.jpg
ד"ר אדריאנה כץ, ביוכימאית וחוקרת במכון וייצמן ומתנדבת העמותה, יזמה הרצאות בזום בנושאים מדעיים שונים לתלמידים בכיתות ז – י. היא גייסה מתנדבים מומחים בתחומי מדע שונים, שהסכימו להרצות בנושאים הקרובים לליבם.
בעזרתה של שלומית רוט-נבון, רכזת אזור השפלה ב"ידיד לחנוך", יצרו השתיים קשר עם הנהלות אשכולות הפיס בישובים השונים. אדריאנה בנתה תוכנית הרצאות שיינתנו בזום בשעות הבוקר, ובה מאגר שלם של נושאים, מתוכם יכולים מנהלי אשכולות הפיס או המורים לבחור את הנושאים הנמתאימים לתלמידיהם. 
ההרצאות  ינתנו אחת לחודש, בהן יתחברו תלמידי הכיתה והמורה לזום. 
כל כיתה תקבל עשר הרצאות בשנה. לכל הרצאה יכולים להתחבר שש כיתות ממקומות שונים בארץ. 
תהיינה גם הרצאות על פי נושאים ואירועים המופיעים בלוח השנה כמו בשבוע החלל הבינלאומי או בשבוע הבריאות.במיזם משתתפים 25 מרצים שיעבירו 50 הרצאות בנושאים שונים. המרצים הם מהנדסים, כלכלנים, מהנדסי מחשבים, ביולוגים ופיזיקאים, רובם מתנדבי "ידיד לחינוך" 
 
"מה שמרחיב את הייחודיות שלנו, היא השאלה שאנו מפנים אל הנהלות בתי הספר: 'מה אתם צריכים? במה נוכל לעזור?'" והפניות מגיעות

חנה רבי, רכזת המתנדבים בהרצליה, מדברת על השילוב בין בקשות בית הספר לבקשות המתנדב
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94%20%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%94%20%D7%A8%D7%91%D7%99.jpg
....בחודשים האחרונים, כשמיפיתי צרכים ובקשות של בתי ספר, נתקלתי, בין שאר הבקשות, ברצון לקיים חוג שחמט בביה"ס.
פניתי אל עידן לביא, העומד בראש מועדון השחמט בהרצליה, סיפרתי לו על העמותה וביקשתי שינסה לאתר בין הפעילים במועדון, גמלאי שמוכן להקים קורס שחמט. מרון אורי שהיה בצעירותו אלוף השחמט בארץ, נקלט כמתנדב בעמותה. ביררתי מה צריך כדי להפעיל חוג שכזה ופניתי שוב אל עידן כדי לברר, היכן קונים ומהן העלויות. התשובה הייתה, שביה"ס יקבל מהמועדון את כל הציוד הנדרש.
מגיעות מבתי ספר בקשות נוספות: מתנדב דובר צרפתית, התבקש לסייע לתלמיד שצרפתית היא שפת אמו ולעזור לו להשתמש בשפה העברית. המשמעות, כמובן, היא שאותו מתנדב צריך לשלוט היטב גם בשפה העברית; העזרה המבוקשת היא לאו דווקא לטובת החומר הנלמד. הוא יכול להסתובב עם התלמיד בחצר ביה"ס ולשוחח אתו על מה שקורה מסביב. שיפור העברית יוביל לשיפור בהצלחת התלמיד בלימודים.
לאחרונה, הציגו בתי ספר צורך במתנדבים דוברי הונגרית, רוסית, צרפתית, ספרדית - כל אלה דווקא כדי לדבר עברית עם תלמידים ששפות זרות אלה הן שפת האם שלהם.
 
הכרות עם ברניס מלכה המנהלת החדשה של מטה אזור צפון / רון כספי

...גזרת האחריות שלי היא מנתניה בדרום עד קריית שמונה בצפון, ב- 15 יישובים ומועצות אזוריות, כשהגדולים מבחינת האוכלוסייה הם חיפה, נתניה, נוף הגליל, טבריה ועפולה. אין הלימה בין גודל היישוב למספר המתנדבים. למשל, טבעון יישוב קטן עם הרבה מתנדבים. עדיין יש הרבה ערים חשובות באזור שלי שאנחנו לא שם. אני מאמינה שצריך להוסיף למעגלי הפעילות שלנו את הערים: מגדל העמק, חדרה, נהריה, שלומי, מעלות ועוד. אנחנו גם לא נמצאים במגזר הערבי. סדרי העדיפות של העמותה מכתיבים לי להתרכז כרגע במשימה להחזיר לפעילות את המתנדבים שהתפזרו בימי הקורונה. נתרחב לערים וישובים נוספים בשלב יותר מאוחר.
אני שואפת ליצור חיבורים ושותפויות עם גופים ומוסדות, המעסיקים עובדים באיכות גבוהה. למשל, בחיפה ליצור שותפויות עם גמלאים של הטכניון, אוניברסיטת חיפה, תעשיית ההייטק המקומית, ארגון גמלאי צהל ואחרים. בפרויקט עיר ללא אלימות לגייס מתנדבים גמלאים מהמשטרה, שרות בתי הסוהר וגופי בטחון אחרים ולרתום אותם להיכנס לבתי הספר.
אני מאמינה בעבודה קהילתית ובהקמת תשתיות ודפוסים, שלאחר הקמתם ירוצו קדימה בלי תלות במנהל.

 
מבט כלפי חוץ  ★
לסרוג ולקפוץ בחבל – חינוך קצת שונה / רחלי פוקס משקובסקי

על בתי הספר האנתרופוסופיים (חינוך וולדורף) – חינוך עם נופך של פעם, שאולי חלקנו, המתנדבים, כבר פועלים ברוחו
שחר לוי, תלמיד כתה ב' בביה"ס "שיבולים" בנס ציונה, הכי אוהב בביה"ס לסרוג. "סרגנו גמד, תיק לחלילית ותרנגול", הוא מספר. כל הילדים אוהבים? "כמעט כולם", הוא אומר. גם תמר כהן (שם בדוי), תלמידת כתה ד' בביה"ס "מעיין" במועצה האזורית גזר, אוהבת לסרוג. היא סרגה כובע (בתמונה), וסורגת בגדים לבובותיה. שניהם לומדים בבתי ספר, השייכים לחינוך ולדורף (המוכרים גם כבתי ספר אנטרופוסופיים). "כמעט כל יום אנחנו מציירים, לומדים אנגלית, גם ערבית וגם מוסיקה", אומר שחר. "כל הכתה מנגנת בחלילית. בימי ששי אנחנו מטיילים בטבע. אני אוהב לטייל עם כל הכתה."
נעם לוי, תלמיד כתה ו' בביה"ס "שיבולים", עוסק בימים אלה במיתולוגיה הרומית כעשר שעות בשבוע. זה נקרא "שיעור ראשי". כעבור כחודש יוחלף הנושא באחר. בנוסף לכך הוא לומד דרמה, אומנות, מלאכה, נגרות ומוסיקה. לומדים לשיר שירים ישראליים ומנגנים בחלילית. הנגינה בחלילית נמשכת מאז כתה ב', "פעילויות מגניבות" לדבריו. כמובן שלומדים גם חשבון, שפה, אנגלית ומדעים.
יסמין אוהבת את הפשטות. "המשחקים בחצר פשוטים, עשויים עץ. הילדים משחקים בגולות ובחבל. יום הלימודים בכיתה ד' נפתח בקפיצה על חבל ! באספת הורים הזמינו גם אותנו, ההורים, לקפוץ בחבל...
ככל שאני שומעת יותר, הדברים מזכירים לי את ביה"ס שלי בשנות החמישים. ציור, מלאכה, זמרה וחקלאות – מתי ומדוע צמצמה אותם כל כך מערכת החינוך? בכל בתי הספר היו שיעורים כאלה. קיומם נתן אפשרות לביטוי לאותם תלמידים שהצד העיוני היה פחות חזק אצלם, ולחלקים רחבים יותר באישיותם של כל התלמידים.
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///e72d1ef533504984aa213d5d68479592.jpg
 
הדרמה בתקשורת – מתי אנחנו השחקנים ?/ נחום נוימן

כתבה שנייה בסידרה


הדרמה היום היא לא רק על גבי במות או אקרני הקולנוע. היום במקרים רבים גם הקהל מלוהק לתוך הצגת הדרמה, אם במודע ואם שלא במודע. שינוי זה מתאפשר היום בעיקר בזכות טכנולוגיות המדיה המודרניות.
בחודש אוגוסט נהרג החייל בראל חדרייה מירי מחבל בראשו. התקשורת לא הניחה לארוע המצער. במשך שמונה ימים, בהם נאבק החייל על חייו. היא ליוותה את האלפים שהגיעו לבית החולים לתפילות ולחיזוק משפחתו. הכל צולם, והביא אלפים, שאולי אחרת לא היו מגיעים. 
כל הערוצים והטלויזיה בראשם, מיהרו להלהיט את הדרמה ולראיין את הורי החייל. אלו בכאבם הגדול, תקפו בלשון בוטה ולא מצונזרת את צה"ל ומפקדיו, שר הביטחון וראש הממשלה על אחריותם למחדל הגדול. מאוחר יותר גם התנצלו עליהם. גם האלפים שהגיעו לשערי בתי החולים להתפלל, האמינו שהם עושים טוב, כשבפועל הם היו חלק מדרמה מתוכננת ומתוזמרת.

בנושא הדרמה נקח גם כדוגמא את הרשתות החברתיות הנותנות לנו להשתמש בהן ובאפליקציות הנלוות אליהן בחינם. בתמורה, אנו נותנים להן את כל הפרטים האישיים שלנו: תמונות, העדפות ואפילו אהבות. גם פייק ניוז, המהווים את אמצעי המשיכה האולטימטיבי לרשתות, אנו מספקים  ובכך מגבירים את הדרמה הנדרשת להן, כדי למשוך משתתפים נוספים ובעיקר מפרסמים, מהם הרשתות מרוויחות כסף רב. גם מובילי דעת קהל, שלחלקם יש מאות אלפי עוקבים, ושכושר השפעתם על השיח והעמדות הציבוריות הינו ענק, מגוייסים לכאן. 
 
ועוד משהו...
עצה קטנה ומועילה / מאשה ליפשיץ
ציורים פשוטים לילדים על בסיס ספרות
התבוננו בתמונה ונסו לגלות אילו סְפָרוֹת מסתתרות בתוך הציורים האלה?

לקוח מהקישור: https://youtu.be/5hivPwZv7mw
מזהים את הספרות 1 עד 9?

הספרות משמשות כאן נקודת פתיחה לציור. לעתים זה יכול לעזור לילד להתגבר על מחסומים ולפתוח כיוונים יצירתיים נוספים.
יש המון הצעות ציור בתחום במרשתת, החל בשילוב סיפרה אחת וכלה בשילוב מספר ספרות.

רעיונות למכביר יש ביוטיוב ובפינטרסט.
כאן יש לקט רעיונות בפינטרסט https://bit.ly/2YZDwYa
וכאן יש לקט רעיונות ביוטיוב https://bit.ly/3DSDUH9
וזה רק קצה הקרחון.

פשוט הכנסו לגוגל, יוטיוב או לפינטרסט ורשמו בשורת החיפוש:
how to draw pictures using numbers
ותקבלו אין ספור רעיונות.

https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%90%D7%A9%D7%94.jpg
https://www.pulseem.com//Pulseem/content/images/placeholder.png
 

כתבות ומאמרים נוספים - באתר "ידיד לחינוך": http://www.yadidla.org.il/
הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת, 
כותרת עליונה (header)ירמי לז'ה, איורים: שרה רוטקופ הרמתי
מתפעלי אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם ודב שורש
כל הכותבים, היוצרים והמשתתפים במידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך"

הודעה זו נשלחה ל- על ידי office@yadidla.org.il
על מנת להסיר עצמך מרשימת תפוצה זו לחץ כאן
גם דיוור זה נשלח על ידי פולסים
Preview Campaign