מטרת תוכנית סינגור עצמי במרכזי תעסוקה לבוגרים, הינה להוציא מהכוח אל הפועל את מדיניות מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה והביטחון החברתי בשיתוף עם האג'נדה שמובילה קרן שלם הדוגלת בהעצמת אנשים עם מוגבלות שכלית, ע"י עידודם להיות שותפים לחייהם, לקבל מידע, להחליט החלטות ולייצג את עצמם בכל סביבה.

איך מנגישים קוגניטיבית פארק? איך מנגישים קוגניטיבית מבנה?

איך מנגישים קוגניטיבית שירות? בכל אלה עסקו המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית,אגודת עמי והקרייה האקדמית אונו, הביטוח הלאומי וקרן שלם במסגרת מיזם מודל "עיר נגישה" בעיר שוהם.

נושא ההנגשה הקוגניטיבית הוא אחד התחומים המורכבים יותר לביצוע במסגרת ההנגשות הנדרשות לאנשים עם מוגבלויות לתפקוד מיטבי בחברה הסובבת.

לפישוט הנושא והנגשתו, עלתה בימים אלו לאוויר חוברת המאגמת את הידע שפותח ונצבר בתחום ההנגשה הקוגניטיבית במסגרת מיזם זה.

החוברת נכתבה על ידי המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית, ביוזמת קרן שלם, במסגרת מימון מיזם "עיר נגישה " המשותף לקרנות הביטוח הלאומי, עיריית שוהם וקרן שלם.

לילך – היא פלטפורמה מקוונת חדשה וחינמית לבריאות האישה שהופקה על ידי קרן שלם, משרד הרווחה והביטחון החברתי ומועצת הבריאות, במטרה להעלות את המודעות הציבורית לבדיקות גילוי מוקדם לשמירה על בריאות של נערות ונשים ובדגש על אוכלוסיות מיוחדות והכל בשפה פשוטה וברורה.

לומדת לילך מוגשת בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית בהתאמה תרבותית, כולל קריינות וכתוביות, בגרסא ייחודית גם למגזר החרדי.

מהם הקשיים, החששות וההתמודדות של נותני השירותים בתחום בריאות האישה, בזמן בדיקה וטיפול בנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית? אילו התאמות נדרשות בזמן בדיקה ואילו עזרים יוכלו לסייע?

סקר ייעודי שיצרנו למטרה זו מבקש לבחון את הנושא ולצאת עם מסקנות פרקטיות שיהיו בסיס לתהליך פיתוח בקרן שלם. מכירים ומכירות נותני שירותים מתחום בריאות האישה? כמו- רופא או רופאת נשים, טכנאי/ת אולטרסאונד או ממוגרפיה, מטפלת/ת בתחום מיניות ובריאות האשה ועוד.

שלחו והפיצו להם את הסקר ועזרו לנו להבין טוב יותר מה יעזור להם בבדיקה. 

מחקר זה השווה את מדדי איכות החיים ומדדים רגשיים ובריאותיים בקרב הורים המגדלים ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית קשה ועמוקה בבית לאלו שילדיהם מתגוררים במסגרת חוץ-ביתית.

ממצאי מהמחקר מצביעים על איכות חיים נמוכה ומתח הורי גבוה בקרב משפחות שילדיהן מתגוררים בבית בהשוואה למשפחות המגדלות את ילדיהן במסגרת חוץ ביתית. הורים דיווחו על תסמינים נפשיים ובריאותיים חמורים, ללא הבדלים בין הקבוצות.

במחקר זה, נשאלו לראשונה 75 מובילים בתחום החינוך והשילוב בחברה הישראלית, בנוגע לאפשרויות שילובם של בוגרים עם מש"ה במערך החינוכי. מרבית מהמשתתפים הביעו תמיכה באפשרות להמשיך ולשלב את הבוגרים עם מש"ה במערכת החינוך, למרות שלא היו מודעים לאפשרות זו עד כה. המידע שנאסף תורם משמעותית להבנת מורכבות שילובם של הבוגרים עם מש"ה, תוך התמקדות בהבנת צורכי המערכת המשלבת ולצורכי הבוגרים המשתלבים, ובהעלאת הצעות לפתרונות אפשריים ליישום.

המחקר הנוכחי עסק בהיבטים מעצימים בחוויית האימהות של נשים עם מש"ה או הנמכה קוגניטיבית. במחקר רואיינו 11 נשים עם מש"ה או הנמכה קוגניטיבית, המתגוררות בהקהילה ומגדלות את ילדיהן. ממצאי המחקר מצביעים על חוויה של הצטלבות בין שתי זהויות מרכזיות בחייהן של האימהות: הזהות של המוגבלות, שנתפסה כשלילית ומנמיכה, וזהות אימהית, שנתפסה כחיובית ומעצימה. מבחינה תיאורטית, המחקר מרחיב את הידע הקיים בנושא אימהות והורות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית מנקודת מבטם ומנקודת מבט מעצימה. מבחינה יישומית, ההמלצה העיקרית היא כי האנשים הנותנים שירות לאוכלוסייה זו יכירו את החוויה וידעו כיצד להתאים להן את ההתערבות המתאימה להן.

המחקר עוסק ביחס האסלאם הסוני הקלאסי לאנשים עם מוגבלויות לא-פיזיות, ובוחן את הכללתם בקהילה המוסלמית, החברתית והדתית, ואת מידת חיובם במצוות.

בהיסטוריה הכתובה של המוגבלות עד שנות ה-2000, ניתן לשים לב למגמה של מחקר מערבי באירופה, ארה"ב ואוסטרליה בלבד. זאת, למרות שעל פי מסמכי האו"ם העוסקים בנושא זכויות אנשים עם מוגבלויות עולה, כי 80% מאוכלוסיית האנשים עם המוגבלויות, הם תושבי המזרח התיכון עד המזרח הרחוק.

מערכת היחסים בין הקהילה לאנשים עם מוגבלויות נבחנת דרך יחס האסלאם לאנשים עם מוגבלויות לא-פיזיות, הלכה למעשה, בחינת חובותיהם וזכויותיהם הדתיות של אנשים עם מוגבלויות כלפי אללה וכלפי החברה, וכן בחינת התיאורים הקיימים במקורות ספרותיים והיסטוריים סביב נושא המוגבלויות הקוגנטיביות והנפשיות.